כעקרון דיני ראיות אינם חלים על דיונים בבית הדין לעבודה כפי שהם חלים על בתי משפט אחרים. פסיקה בניגוד לכתב טענות ולחזית הדיון האם ניתן לפסוק פיצויי פיטורים בעילה שלא נטענה בכתב טענות, במקרה שלא נטענה טענת פיטורים ולחלופין טענת התפטרות ? לשאלה זו אין תשובה אחידה. פסיקה בבית דין לעבודה בניגוד לכתב טענות ולחזית הדיון המקורית יש לה הצדקה, אך ורק, כאשר הנתונים העובדתיים שאין לגביהם מחלוקת, מביאים למסקנה משפטית חדה וחלקה, וכאשר ברור שרק בגלל כשל יצוגי, או בשל חוסר יצוג מקצועי נמנע מבעל דין הסעד לו הוא זכאי, והעוול שנגרם לו אינו עניין של מה בכך. ברור שלפני פסיקה כזו, יש ליתן לצדדים להשלים את טיעוניהם ביחס ל"שינוי החזית". מצד אחד ישנה גישה לפיה העילה המופיעה בכתב התביעה היא זו הקובעת, וכי בית הדין לעבודה לא יעשה את מלאכתם של הצדדים מצד שני ישנה גישה לפיה הכרעת הדין צריכה להיקבע על בסיס "חזית הדיון". אם על פי הנסיבות, כפי שעולות מחומר הראיות, המסקנה היא, שהעובד התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים, לא תידחה תביעתו אך ורק משום שבכתב התביעה סיווג את אותן נסיבות כפיטורים. יש לציין כי, לשון סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963 קובעת, כי התפטרות באותן נסיבות, רואים אותה כפיטורים. משמע כי המחוקק ראה אותן נסיבות כפיטורים, אף על פי שהעובד התפטר. עובד רשאי לטעון מערכת עובדות אחת ולבקש מבית הדין ללמוד ממנה כי הוא התפטר או פוטר, כאשר העובדות והמניעים הצריכים לשתי הטענות יכולים להתקיים ולפעול במסגרת אחת. בית הדין לעבודה מיועד לאפשר לצדדים להופיע בפניו, להוכיח את העובדות ולפרש את טענותיהם, גם ללא עזרה או סיוע משפטן. החוק מאפשר לנציגי העובדים ומעבידים לייצגם. סדרי הדין של בית הדין לעבודה פשוטים יותר מאלה של המערכת הכללית. ראיותבית הדין לעבודה