ביטוח נפגעי תאונות מוסדר בהוראות פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי, בו מפורטים התנאים לתשלום דמי תאונה למבוטח ע"י ביטוח לאומי. לפי הקבוע בסעיף 150 לחוק ביטוח לאומי, תאונה הינה אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאובדן כושר התפקוד. הזכאות לדמי תאונה מותנית בין השאר באבדן כושר התפקוד (סעיף 151(א) לחוק), ותקופת התשלום לא תעלה על 90 ימים רצופים החל מן היום שלאחר התאונה, ולא יותר מ-90 יום במהלך שנת כספים אחת מהם התנאים לקבלת דמי תאונה בביטוח לאומי ? תנאי לקבלת גימלה במסגרת ביטוח נפגעי תאונות הוא שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך תקופה מוגדרת. לפי סעיף 151(ב) לחוק, אחד התנאים המוקדמים לתשלום דמי תאונה הוא שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית בתוך 72 שעות ממועד קרות התאונה, להלן מובא סעיף 151(ב) לחוק הביטוח הלאומי במלואו: "הזכות לדמי תאונה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות - תוך שבועיים מיום התאונה". האם בקביעת תור לבדיקה רפואית בתוך 72 שעות משעת התאונה יש כדי לענות על דרישת הסעיף, וזאת אף אם התור נקבע למועד מאוחר מ-72 שעות משעת התאונה, ואף מאוחר משבועיים ממועד שקרתה ? בית הדין לעבודה פסק בדבר העדר אפשרות להסתפק בקביעת תור לבדיקה, כתחליף לקיומה בפועל, מתבססת בראש ובראשונה על תכלית הוראות החוק ומחובת קיום הבדיקה הרפואית בתוך המועד האמור מבטאת את דרישת המחוקק להיותה של הפגיעה פגיעה משמעותית. עוד צוין כי תכליתה של הדרישה לבדיקת רופא, ובתוך פרק הזמן המצומצם של 72 שעות, היא לאפשר בחינה עובדתית מהימנה אודות עצם קרות התאונה, ובדיקה עובדתית מהימנה אודות הקשר הסיבתי בין התאונה לבין אובדן כושר התפקוד. דרישה זו מקבלת משנה תוקף נוכח טענה אפשרית על פגיעה בתאונה שלא היו עדים להתרחשותה, או נוכח אפשרות לאובדן כושר תפקוד מסיבות שאין להן כל קשר עם התאונה. מכאן אפוא הדרישה לבדיקה רפואית, המלווה מטבע הדברים ברישום, והיא בעלת משקל ראייתי מיוחד, והדרישה לקיומה בתוך פרק זמן קצר ומוגבל, מתוך הבנה כי חלוף הזמן מכביד ומקשה על אפשרות בחינת קיומה של תשתית עובדתית, בין אודות עצם קרות התאונה ובין אודות הקשר הסיבתי בינה לבין אובדן כושר התפקוד. דמי תאונהביטוח לאומיתאונת עבודה