בית הדין לעבודה פסק כי במקרה של אדם שהתייצב לחקירה בסניף ביטוח לאומי כפי שנדרש והשיב על שאלות חוקר ביטוח לאומי - סירוב לחתום על הודעה שנגבתה על ידי חוקר ביטוח לאומי אינה כשלעצמה עילה לשלילת גמלת הבטחת הכנסה. סעיף 21 לחוק הבטחת הכנסה קובע: "א. עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה אותו לכך רשאי, לצורך ביצוע חוק זה, להיכנס בכל עת סבירה למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי נמצא בו מידע הדרוש לשם בירור בדבר הכנסתו של אדם או לשם בירור כל פרט אחר, לבדוק פנקסים, חשבונות, מסמכים, רשומות ותעודות אחרות ולדרוש הסברים בקשר לכך וכן, בתנאים אלה, לחקור אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים אלא על פי צו מאת שופט בית משפט שלום. ב. מי שנחקר או שבחצריו נערכת בדיקה לפי סעיף קטן (א), ישיב תשובה מלאה ונכונה על כל השאלות שנשאל. ג. אדם שברשותו או בידיעתו ידיעות בדבר הכנסתו או רכושו של תובע גימלה או של מקבל גימלה, חייב, לפי דרישת עובד המוסד לביטוח לאומי שהוסמך לכך, למסור לו כל פרט בדבר ההכנסה או הרכוש האמור, תוך שלושים ימים מיום הדרישה". בסעיף זה לא מצויה כל הוראה המסמיכה את ביטוח לאומי להטיל סנקציה על מי שאינו ממלא אחר הוראותיה. לא למותר לציין עוד, כי לפי הוראתו של סעיף 21(ב) החובה המוטלת על מבוטח שנחקר על ידי ביטוח לאומי היא להשיב "תשובה מלאה ונכונה על כל השאלות שנשאל". במקרה הנוכחי, שאדם התייצב לחקירה ולא נטען על ידי ביטוח לאומי כי לא השיב לשאלות שנשאל. ספק אם ניתן להסתמך על הוראות סעיף 21(ב) כעילה לשלילת הגמלה. סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה הוא הסעיף המאפשר השעייתה של תשלום הגימלה או דחייתה כפי שעולה מלשונו: "19. א. לצורך קביעת הזכאות לגימלה או המשך תשלומה, חייב התובע גימלה או המקבל גימלה, לפי דרישת המוסד לביטוח לאומי - (1) למסור למוסד לביטוח לאומי כל ידיעה או מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים; (2) לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של פסיכולוג, של מומחה תעסוקה, של מומחה שיקום או של מומחה אחד, הכל לפי הענין; (3) להופיע לפני מי שהמוסד לביטוח לאומי קבע לכך ולמסור לו כל מידע שיידרש. ב. כל עוד לא קויימה דרישה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד לביטוח לאומי לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק תשלומה של גימלה או להחליט על אי מתן הגימלה". הלכה פסוקה היא כי, לפי האמור בסעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה " כל עוד לא קויימה הדרישה כאמור רשאי ביטוח לאומי לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק תשלומה של גימלה ששולמה בשעתו, או להחליט על אי מתן גימלה חרף הזכאות לה. בשלב זה, של אי הענות לדרישה להמצאת מסמכים, לא רשאי המוסד להחליט על דחיית התביעה. בית הדין לעבודה פסק באשר לשלילת הגמלה בשל אי החתימה על ההצהרה - כאשר התייצב אדם לחקירה, מסר הודעתו והשיב לשאלות חוקר ביטוח לאומי, היינו שיתף פעולה, אין מקום להפעלת הסנקציות הקבועות בסעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה ואי החתימה על ההודעה שנגבתה אינה מצדיקה כשלעצמה את שלילת הגמלה. ביטוח לאומי