שימוש ברכב לצורך קבלת טיפול רפואי

מהם התנאים להוכחת שימוש ברכב לצורך קבלת טיפול רפואי לצורך קבלת הבטחת הכנסה בביטוח לאומי ? בית הדין לעבודה פסק כי חוק הבטחת הכנסה הינו חוק סוציאלי המיועד להבטיח לכל אדם ומשפחה בישראל, שאין בכוחם לספק לעצמם הכנסה הדרושה כדי מחייתם, הכנסה מינימאלית לשם סיפוק צרכים חיוניים, קרי, לשם שמירה על כבודם כבני אנוש. עם זאת, לא יהא מבוטח זכאי לגמלת הבטחת הכנסה אם הוכח שעשה שימוש של קבע ברכב מנועי, שכן "השימוש ברכב מצביע על כך, שלמשתמש די אמצעים כספיים כדי להתפרנס בכבוד". במקרה כזה קמה חזקה, לפיה מי שמשתמש ברכב באופן קבוע מפיק משימוש זה טובת הנאה ולרשותו סכום כסף העולה על קצבת הבטחת הכנסה. לפיכך, אם יעלה בידי המוסד להוכיח, כי המבוטח עשה ברכב שימוש קבוע, ולא השתמש בו באופן אקראי או חד-פעמי, תישלל זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה. בסעיף 9א(ג)(2) לחוק הבטחת הכנסה, נקבע, כי לא יראו רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה אם התובע, או בן משפחתו של התובע, זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תכנית טיפול שנקבעה מראש או לפחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים. על פי תקנה 10א(א) לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב-1982 תובע העושה שימוש ברכב מנועי יצרף לתביעתו, אישור רפואי המעיד כי הוא או בן משפחתו זקוקים לרכב לצורך קבלת טיפול רפואי במיתקן רפואי לפי תכנית שנקבעה מראש או שש פעמים בחודש לפחות בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים. על מנת שיחול על התובע החריג לחוק, בדבר השימוש ברכב לצורך קבלת טיפול רפואי, עליו לעמוד בשני התנאים המצטברים הבאים: התנאי הראשון הוא, כי המבוטח, או בן משפחתו, זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי הניתן מחוץ לביתם. כלומר- יש להראות הזדקקות לרכב, באופן שבו אין אפשרות להשתמש, למשל, בתחבורה ציבורית על מנת להגיע למקום מתן הטיפול הרפואי בשל הגבלת ניידות או בשל הגבלה אחרת. התנאי השני הוא, כי המבוטח נדרש להגיע למתקן רפואי, לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן על פי תוכנית קבועה מראש, או לפחות 6 פעמים בחודש משך פרק זמן העולה על שלושה חודשים רצופים. כלומר- יש להראות כי המבוטח נזקק לקבלת טיפול רפואי סדיר ומתוכנן במשך התקופה האמורה. רכברפואהשימוש ברכב