באשר לסטייה של בית המשפט העליון מתקדימיו שלו, קבע הנשיא ברק (כתוארו דאז) בבג"ץ עוף העמק כך: גישת בית המשפט העליון היא כי מקום שפסק דין קודם של בית משפט העליון אינו נכון, יש לסטות ממנו. יתכנו מקרים בהם יהיה בית המשפט משוכנע שהתקדים אינו נכון ומן ההכרח לשנותו - במצב דברים זה אין השופט רשאי שלא לסטות מההחלטה הקודמת. חובתו "המוסרית והמשפטית" גם יחד היא לתקן את הטעות ולהעמיד הלכה על נכונותה. עוד נפסק ע"י בית המשפט העליון כי השאלה, אם ומתי ראוי שבית המשפט העליון יסטה מתקדים שנקבע על ידיו, עניין של מדיניות שיפוטית הוא. על-פי המדיניות השיפוטית הראויה יוכרע גם, אם המדובר ב"מקרה קשה", המצדיק עיון מחדש בהלכה, וגם אם ראוי לסטות מההלכה הקודמת אם לאו. קביעת המדיניות בכגון דא ויישומה על עובדותיו של המקרה, בו על בית המשפט להחליט אם לסטות מתקדים אם לאו, קשים הם. מעורבים בהם שיקולים בעלי אופי שונה - נורמאטיביים מוסדיים ובין-מוסדיים - שיקולים שהמשקל היחסי של כל אחד מהם עשוי להשתנות ממקרה למקרה. מהן השאלות שעל שופט הבא לסטות מתקדים מחייב לשאול עצמו ? א. באיזו מידה משוכנע השופט, כי ההלכה שנקבעה בתקדים הקודם הינה מוטעית? בה במידה שהשופט בטוח בעמדתו בנדון, הרי גוברת הזכות והחובה לעמוד על דעתו. ... כפי שמסכים אני לקביעתו המפורסמת של הנשיא זמורה בע"א 375/48 [20], בעמ' 254:"ברי לי שאין אני מזלזל בחשיבותו של עיקר יציבות-ההלכה במתן פסקי-דין. אבל, אמת ויציב - אמת עדיף". ב. מהי התוצאה המעשית של פסק הדין, בו שוקל השופט לצרף את דעתו לעמדה שאינה מקובלת עליו, ביחס למתדיינים באותו משפט? באיזו מידה סבור השופט, שעלול להיגרם עיוות-דין כתוצאה מ"ההליכה בתלם"? ג. מהי התקלה הציבורית העלולה להיווצר בשל אי הוודאות לגבי המצב המשפטי בסוגיה הנדונה, ומהי חומרתה של תקלה אפשרית זו לעומת התקלה שבהשארת אותה הלכה, הנראית לשופט שגויה, בתוקפה? ד. האם יש להלכה בה מדובר, לדעת השופט הנוגע בדבר, נגיעה ל"ציפור הנפש" של שיטת המשפט שלנו? בה במידה שתשובת השופט על שאלה זו היא בחיוב, הרי תתחזק אצלו ההכרה, כי לא רק רשאי הוא במקרה כזה לחרוג מתקדים קודם, הנראה לו מוטעה, אלא מחובתו לעשות כן. ה. האם המדובר בהלכה שהכתה שורשים במשך תקופה ממושכת ושציבור המשפטנים והמתדיינים הפוטנציאליים נהג על פיה כל אותה עת, או שמא שנוי הנושא במחלוקת והובעו בעניין דעות לכאן ולכאן? ו. וכפי שהזכרתי לעיל, תיתוסף לכל הנקודות האלה לבסוף גם השאלה, האם ניתן פסק הדין הקודם על-ידי הרכב רגיל של בית המשפט, או שמא ניתן על-ידי הרכב מורחב, שהורכב לצורך קיום "דיון נוסף" או בשל חשיבותה של ההלכה השנויה במחלוקת? בית המשפט העליון