האם בעל שליטה בחברה נחשב שכיר ? בשנים האחרונות נדרש בית הדין לעבודה לתביעות רבות שבהן עלתה שאלת מעמדו הביטוחי של מי שהוא בעל שליטה בחברה או בעל מניות בה, וקבע להלכה, כי דירקטור ובעל מניות בחברה עשויים להיחשב כעובדים שכירים של החברה, בהתמלא תנאים מסויימים. סעיף 6 ב' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה 1995 קובע מפורש כי הוראות פרק אבטלה לא יחול על בעל שליטה בחברת מעטים וכן על פי סעיף 335 ה' לחוק לא ישולמו דמי ביטוח אבטלה למי שהוא בעל שליטה בחברת מעטים. נקבע במפורש כי בעל שליטה בחברת מעטים לא מבוטח לצורך ביטוח אבטלה אף אם הינו עובד שכיר של החברה על פי המבחנים לקביעת יחסי עובד - מעביד ואף אם שולמו בעדו דמי ביטוח אבטלה ##להלן פסק דין בשאלה האם בעל שליטה בחברה נחשב שכיר ?## פסק דין 1. תביעתו של התובע לדמי אבטלה נדחתה ביום 18.9.08. במכתב הדחיה נומקה הדחיה כך: "אינך מבוטח/ת בביטוח אבטלה כנדרש לפי סעיף 158 (1) לחוק כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינך למעסיקך". 2. בישיבת קדם המשפט מיום 7.4.09 טענה ב"כ הנתבע "אבקש לחדד את מה שנאמר בכתב ההגנה. התובע אינו מבוטח בביטוח אבטלה בשל היותו בעל השליטה בחברת סיבנט תיקשורת בע"מ. צרפנו את תדפיס רשם החברות". 3. העובדות בעיקרן אינן שנויות במחלוקת והן עלו מעדות התובע בפנינו מיום 15.7.09, אשר לא נסתרה, ואלו הן העובדות: א. התובע החל לעבוד בחברת סיבנט (להלן - החברה) החל מחודש אוקטובר 2006 על פי הסכם עבודה - ת/1. ב. תפקיד התובע כעולה מת/1 היה מנ"ל החברה. ג. במועד חתימת ת/1 סוכם בין התובע לבין שני בעלי המניות הנוספים על הרכב המניות. על פי נ/1 ביום 1/11/2006 היו לתובע 10% ממניות החברה. 90% מהמניות הנוספים התחלקו בין נתי (54%) ובין רודי (36%). הקצאה זו ביטלה על פי ת/1 את הסכמי חלוקת המניות שהיתה בעבר, ונרשמה ברשם החברות בחדש פברואר 2007. ד. לתובע שולם שכר כעולה מתלושי השכר ת/2. ה. התובע נדרש לדווח על שעות עבודתו. ו. ביום 5.6.05 נמסר לתובע מכתב הפסקת עבודה ת/3. ז. התובע הגיש תביעה כנגד החברה בתיק עב 10154/08 היא ת/4. התביעה הסתיימה בהסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין לפיו שיחררה הנתבעת לתובע את הכספים שנזקפו לזכותו בפוליסה בחברת "מגדל" וכן שולם לו סך של 20,000 ₪ נטו. ח. התובע ביקש פטור ממס לגבי פיצויי הפיטורים. ט. התובע לא קיבל דיוידנד ולא שכר דירקטור. 4. טענות התובע - בין התובע לבין החברה התקיימו יחסי עובד מעבידה. התובע חתם על הסכם העסקה, נדרש לדווח על שעות עבודתו וקיבל תלוש שכר. משכרו נוכו מיסים כדין. סיום עבודתו לא היה בהסכמה והתובע נאלץ לפנות לאחר פיטוריו לבית הדין כדי לקבל פיצויי פיטורים. יש להדגיש כי אפילו פוליסת ביטוח המנהלים לא היה רשומה על שמו ולא כללה סעיף העברה אוטומטי. 5. טענות הנתבע - סעיף 6 ב' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה 1995 - (להלן - החוק), קובע מפורש כי הוראות פרק אבטלה לא יחול על בעל שליטה בחברת מעטים וכן על פי סעיף 335 ה' לחוק לא ישולמו דמי ביטוח אבטלה למי שהוא בעל שליטה בחברת מעטים. סעיף 6 ב' הוסף לחוק וזאת כדי למנוע התדיינות אם בעל מניות בחברה הוא גם עובד שלה. התובע כבעל 10% ממניות החברה עונה על הגדרת בעל שליטה בחברת מעטים. 6. דיון והכרעה - החוק תוקן בחוק התכנית להבראת, כלכלת, ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו - 2004) התשס"ג 2003 (להלן - החוק המתקן) בהתאם לסעיף 58 (2) לחוק המתקן הוסף לחוק סעיף 6 ב' אשר זו לשונו: "הוראות פרקים ז' ו-ח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים". פרק ז' ענינו ביטוח אבטלה ופרק ח' ענינו ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד. על פי סעיף 32 (9) לפקודת מס הכנסה "בעל שליטה" הוא בין היתר מי שמחזיק במישרין או בעקיפין לבדו או ביחד עם קרובו ב - 10% לפחות מהון המניות שהוצאו. סעיף 76 (א) לפקודת מס הכנסה קובע כי "חברת מעטים" היא חברה הנמצאת בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר. בהתאם לחוק המתקן הוספו לסעיפים 335 (ה) ו - 335 (ו) הוראות לפיהן לא ישולמו בעד בעל שליטה בחברת מעטים דמי ביטוח אבטלה ודמי ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד. 7. אין חולק כי התובע הינו בעל 10% ממניות החברה שבה שלושה בעלי מניות, עונה על הגדרת בעל שליטה בחברת מעטים ולכן אינו מבוטח בביטוח אבטלה. 8. ב"כ התובע הדגישה כי מחומר הראיות עולה כי בין התובע לבין החברה התקיימו יחסי עובד מעביד ולפיכך לטענתה הוא זכאי לדמי אבטלה. איננו יכולים להסכים לכך. על תכלית התיקון ניתן ללמוד מדברי ההסבר לחוק (פורסמו בהצעות חוק - הממשלה, ביום 30.4.03): "...לסיווג של מבוטח כעובד שכיר או כעובד עצמאי, השלכה על תשלום דמי הביטוח וכן על תחולת ענפי הביטוח לגביו, שכן עובד עצמאי אינו מבוטח לפי פרקים ז' וח' שבחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1985 (בפרק זה - חוק הביטוח הלאומי), שעניינם ביטוח אבטלה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק מעביד. בשנים האחרונות נדרש בית הדין לעבודה לתביעות רבות שבהן עלתה שאלת מעמדו הביטוחי של מי שהוא בעל שליטה בחברה או בעל מניות בה, וקבע להלכה, כי דירקטור ובעל מניות בחברה עשויים להיחשב כעובדים שכירים של החברה, בהתמלא תנאים מסויימים. דע עקא, שבנושא זה נותרה אי בהירות רבה, וציבור המבוטחים וכן גם המוסד שבים ונקלעים לצורך לבחון את מערכת היחסים שבין תובע דמי האבטחה לבין החברה, בנסיבות שבהן חדלה החברה להתקיים. זאת בעיקר בחברות שבהן מספר קטן של בעלי שליטה ועניין, שאז מערכת היחסים שבין בעל השליטה או בעל העניין ובין החברה דומה יותר לפעילותו של עובד עצמאי. בירור מעמדו של המבוטח רק בדיעבד שעה שהוא בא לממש זכותו לגמלה היא בעיתית, וראוי לפיכך להבהיר מראש מה יהיה מעמדו, הן מבחינת חובת תשלום דמי הביטוח והן מבחינת זכויותיו לגמלאות. מוצע לפיכך לתקן את חוק הביטוח הלאומי, ולקבוע בו במפורש כי בעל מניות בחברת מעטים (חברה בת 5 בעלי מניות לכל היותר) המועסק בחברה, וכן מי שהוא בעל שליטה בחברה כאמור ומועסק בה, לא יוכר כעובר שכיר בחברה, הן לעניין תשלום דמי ביטוח והן לעניין הזכאות לגמלאות. מבוטח כאמור יוכר, לפי העניין, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי..." כלומר התיקון בא למנוע את הדיון בדיעבד בשאלה האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הדירקטור או בעל המניות לבין החברה. לפיכך, נקבע במפורש כי בעל שליטה בחברת מעטים לא מבוטח לצורך ביטוח אבטלה אף אם הינו עובד שכיר של החברה על פי המבחנים לקביעת יחסי עובד - מעביד ואף אם שולמו בעדו דמי ביטוח אבטלה (בניגוד להוראת סעיף 335). ערים אנו לכך כי תכלית התיקון מכוונת על פי הצעת החוק בעיקר למקרים בהם מערכת היחסים שבין בעל השליטה ובין החברה דומה יותר לפעילותו של עובד עצמאי, ולמקרים בהם החברה חדלה לפעול. דהיינו למקרים בהם בעל השליטה הינו בעל רוב מניות החברה, בדרך כלל מיסדה, והוא המקבל את ההחלטות המשמעותיות בחברה לרבות הפסקת הפעילות. ספק אם תכלית זו מתקיימת במקרה שלפנינו בו הצטרף התובע כעובד בחברה, פוטר בניגוד לרצונו כאשר החברה ממשיכה בפעילותה והינו בעל 10% ממניותיה בלבד. אולם משלשון החוק ברורה ונוקטת בלשון "בעל שליטה בחברת מעטים" ואין דרישה לאחזקה של רוב המניות ומהשתובע עונה על תנאי זה, דין תביעתו להדחות משאינו מבוטח בביטוח אבטלה. סוף דבר - התביעה נדחית. אין צו להוצאות. שאלות משפטיותדיני חברותשכיריםבעל שליטה בחברהדמי אבטלה