פסק דין 1. בשעות הערב של יום 22/7/08, כשהתובע ישב בבית המסחר למתכות "נשר הברזל" שבו עבד, הגיע למקום אופנוע שהיה נהוג על ידי אדם בשם חיים בוניפד (שייקרא להלן: "חיים"). מהאופנוע ירד נוסע נוסף, אלמוני, שהיה רעול פנים וחמוש באקדח. אותו אלמוני התקרב אל התובע ואל אחרים שהיו נוכחים במקום, וירה מספר יריות. שני כדורי אקדח פגעו בתובע, אשר נפצע קשה ונותר משותק בפלג גופו התחתון. 2. התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר באותו ארוע כבפגיעה בעבודה. הנתבע, במכתבו לתובע מיום 2/12/08, דחה את תביעתו האמורה של התובע, וזאת בשל שתי טענות; האחת - מקור הפגיעה בסכסוך אישי. השניה - הפגיעה ארעה במקום העבודה לאחר תום עבודתו של התובע. 3. התובענה שבפנינו מכוונת כנגד דחיית התביעה כאמור לעיל. מספר הערות בענין קביעת העובדות 4. יש בפנינו חומר ראיות מגוון; תצהירי התובע ושני עדיו, עדויותיהם בבית הדין, הודעות שנגבו על ידי משטרת ישראל שחקרה את ארוע הירי, כתב האישום שהוגש נגד חיים, ופרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי בענין אותו אישום. על סמך חומר הראיות הזה ניתן לקבוע, ברמה מספקת של סבירות, את העובדות הנחוצות להכרעה בתובענה זו. מחומר הראיות הרב (ובעיקר - מההודעות שנגבו על ידי המשטרה) ניתן גם לעורר שאלות שונות בעניינים שונים שעשויים להיות קשורים לנסיבות הירי שבו נפצע התובע, אך שאלות אלה, הגם שהן מתעוררות ויכולות אולי להתאים לחלק מגרסאות של חלק מהגורמים שהיו מעורבים בתקרית הירי או ששוחחו עמם - אינן מספיקות כדי לקבוע עובדות, גם לא ברמה הנדרשת בתחום המשפט האזרחי, ואף תוך מודעות לשחרורו של בית הדין לעבודה מדיני הראיות. לפיכך, העובדות שאותן קבענו ואשר תפורטנה להלן, הן רק אלה שאותן אנו יכולים לבסס על פי הראיות שבפנינו, ומבלי שניתן על ידינו משקל משמעותי לתמיהות שאולי עשויות להתעורר, אך באופן רעוע מכדי לשמוט את הבסיס הראייתי לעובדות שאותן קבענו. אלה העובדות שאותן אנו קובעים 5. מר דורון סוויסה (שייקרא להלן: "דורון") הוא תושב חצור הגלילית. לפני כ-17 שנה, פלש דורון לשטח המצוי באזור התעשיה של חצור הגלילית, אשר שייך למועצה המקומית. במשך השנים, הגיע דורון להסדר עם המועצה המקומית, ושכר מהם את השטח, שבו הציב קרוואן, ובנה לעצמו פינת חי הכוללת בעלי חיים שונים. 6. בעבר, עסק דורון בתחום האינסטלציה. גם את עסק האינסטלציה הוא ניהל מאותו אתר שהוחזק על ידיו באזור התעשיה בחצור הגלילית. 7. בעת שדורון עסק בתחום האינסטלציה, הוא העסיק אצלו עובד צעיר בשם רוסלן זריפוב (שייקרא להלן: "רוסלן"). דורון לקח את רוסלן תחת חסותו וראה את עצמו כאביו המאמץ של רוסלן. 8. עסקי האינסטלציה של דורון נקלעו לקשיים כספיים. דורון הסתבך בחובות כלפי רשויות שונות. במקביל, החלה עליה של מחירי המתכות, והעיסוק כסוחר מתכות הפך להיות משתלם יותר. לפיכך, החליט דורון לחסל את עסקי האינסטלציה ולהתחיל לעבוד כסוחר מתכות. עסק המסחר במתכות, ששמו "נשר הברזל", הוקם על ידי דורון בשנת 2007, או בסמוך למועד זה. בשל חובותיו של דורון הוא לא רצה להירשם כבעלים של העסק. לפיכך, רוסלן נרשם כבעלי העסק, אך בפועל - היה מדובר בעסקו של דורון, ודורון היה מוכר גם כבעליו של העסק. העסק נוהל באותו אתר שהיה מוחזק על ידי דורון, באזור התעשיה. 9. אחיו של התובע הוא קבלן שיפוצים. התובע עבד בעבר אצל אחיו. בין אחיו של התובע לבין דורון היו מספר מגעים עסקיים לשם מסחר בברזל. בנסיבות אלה - היתה הידברות בין התובע לבין דורון. התובע התעניין באפשרות העבודה אצל דורון, והוזמן על ידיו לעבוד אצלו. 10. בהתאם להסכמה בין התובע לבין דורון, החל התובע לעבוד אצל דורון, בחודש מרץ 2008 (או בסמוך לכך). בשל כך שהעסק היה עדיין רשום על שמו של רוסלן, נרשם התובע באותה עת כמי שעבד אצל רוסלן. 11. העבודה בעסקו של דורון היתה מגוונת. העסק היה פתוח במשך מרבית שעות היממה. גם כשהעסק היה סגור, בשעות הקטנות של הלילה, רוסלן ישן באותו מקום, ואם בא ספק או לקוח - הוא היה יכול להעיר את רוסלן ולקנות או למכור מתכות. דורון נהג לשהות במקום העסק גם בשעות שבהן הוא לא ביצע עבודה בפועל. בשעות אלה, הוא נהג לגלוש באינטרנט או לשבת עם חברים לארוחות משותפות וכד'. אולם, לעתים, גם בשעות כאלה היה מגיע לקוח או ספק, ואז דורון היה מטפל בו או מורה לתובע או לרוסלן לעשות כך. העבודה של התובע כללה בין השאר את אלה: נהיגה במשאית של העסק לשם הובלת מתכת שנמכרה או שנקנתה, העמסה או פריקה של מתכות על המשאית או ממנה, מיון וסידור של המתכות שהיו באתר בית העסק, פירוק מוצרים שהובאו לבית העסק, כדי למיין משם את המתכות. שעות העבודה של התובע לא היו מוגדרות מראש. הן היו יכולות להיות בכל שעות היממה. אם התובע נעדר יותר בשעות הבוקר - הוא השלים את השעות בשעות הערב, ולהיפך. 12. עסקי הסחר במתכות - הצליחו. מחירים היו גבוהים וכך גם הרווח של דורון. בחודש יוני 2008 או בסמוך לכך הוא הצליח להסדיר את חובותיו, ולפיכך, החל מיום 1/7/08, העסק הועבר להיות רשום על שמו במקום על שם רוסלן. החל מאותו מועד, הועבר גם רישומו של התובע כך שהתובע היה רשום כעובד של דורון, רישום ששיקף את המצב האמיתי כפי שהיה כבר מאז מרץ או אפריל 2008. 13. דורון שילם לתובע את שכרו. בכל אחד מהחודשים שמאפריל ועד יוני 2008, היה השכר בסך 3,725 ₪. שכר זה דווח לנתבע (במסגרת דיווחיו של רוסלן, שהיה רשום אז כמעביד). גרסתו של התובע היא כי השכר האמיתי היה גבוה יותר, אלא שדורון נמנע מלדווח על שכר גבוה יותר כדי לחסוך בעלויות. אין אנו שוללים את האפשרות שגרסה זו של התובע אכן נכונה, אך בהעדר פרטים מדוייקים יותר מהתובע וכן בשל כך שהיא אינה מתיישבת עם גרסה נוספת של התובע - כפי שעוד יתואר להלן - אין אנו מאמצים אותה. על חודש יולי 2008 (שבו עבד התובע רק כ-3 שבועות), דיווח דורון כאילו שולם לתובע שכר בסך 4,750 ₪. גרסאותיהם של התובע ושל דורון בענין הסיבה להעלאת השכר - אינן מתיישבות זו עם זו. התובע גרס שהשכר הועלה בשל הגידול בהכנסות העסק, עקב עליית מחיר הברזל. בשל הגידול ברווחים - גרס התובע - רצה דורון "לצ'פר" את התובע בהעלאת השכר. (כפי שכבר נרמז לעיל, נעיר כי גרסה זו של התובע אינה מתיישבת היטב עם גרסתו בדבר משכורתו בחודשים הקודמים, שכן ממילא - לפי גרסתו האמורה של התובע - משכורתו היתה גבוהה יותר, ורק הדיווח היה על סכום נמוך יותר. על כן, אם רצונו של דורון היה "לצ'פר" את התובע, לא היתה צריכה להיות סיבה שהוא ידווח על שכר גבוה יותר, ודי היה בכך שהוא ישלם שכר גבוה יותר, כפי שלטענת התובע - היה מנהגו של דורון ממילא). לעומת זאת, דורון גרס שהשכר הועלה לבקשתו של התובע, שטען שמגיע לו יותר מאחר שהוא נמצא עם דורון "מהבוקר עד הלילה" ואכן הגיע לו יותר, כך שדורון העלה לו את השכר. התוצאה היא שאנו קובעים כי שכרו של התובע היה בסך 3,725 ₪ לחודש, גם לגבי חודש יולי 2008. 14. בשנת 2007 או בתחילת שנת 2008, כשדורון היה באתר העסק שלו, ביחד עם רוסלן, הגיעו למקום שני אנשים. אחד מהם פתח ביריות לכיוון דורון. הם גם הציתו את מכוניתו של רוסלן שהיתה במקום. רוסלן התלונן על כך במשטר ראש פינה, אך המבצעים לא נתפסו. הן רוסלן והן דורון מעריכים שאותן יריות והצתה היו על רקע התחרות הקשה ששררה אז בענף הסחר בברזל. 15. במהלך חודש יולי 2008, נשברה רגלו של דורון (כנראה בשל כך שהוא בעט יחף בסוס שלו), והושמה בגבס. משכך - פחתה יכולתו של דורון לעבוד בעבודות פיזיות. 16. חיים שנזכר לעיל, היה בעלים של אופנוע מסוג קוואסאקי שמנועו בנפח של 650 סמ"ק (הוא נהג באותו אופנוע אף שרשיונו היה מוגבל לאופנועים שמנועיהם עד נפח של 500 סמ"ק). ביום 22/7/08, או סמוך לפני כן, פנה אל חיים אדם שזהותו אינה ידועה לנו, וכנראה גם אינה ידועה למשטרת ישראל, וביקש ממנו להסיע אותו על אופנועו אל אתר העסק של דורון. האלמוני יידע את חיים שברצונו לירות במי מהנוכחים באותו אתר. חיים הכיר את דורון היכרות שטחית. את התובע הוא הכיר טוב יותר; אביו של חיים היה מיודד עם התובע. אמו של חיים היתה מיודדת עם אשתו. כשחיים היה ילד, התובע לעתים שמר עליו. לאחר שלתובע נולדו ילדים, חיים שמר לעתים על ילדי התובע. חיים נעתר לבקשתו של האלמוני האמור. 17. בשעות אחר הצהריים והערב של יום 22/7/08, יצאו התובע ודורון לנסיעה במשאית לשם הובלת סחורה. אשתו של התובע וילדיהם היתה בשעות אלה בבריכת השחיה של חצור הגלילית (הבריכה פתוחה עד השעה 23:00). גם חיים היה שם, ביחד עם חברתו, גב' עדי אבו, וביחד עם אנשים אחרים מבני משפחתו. לאחר שדורון והתובע חזרו לאתר העסק של דורון, נסע התובע לביתו כדי להתקלח. אולם, דורון הורה לתובע לחזור אל האתר לאחר מכן. ואכן - דורון יצא להתקלח - וחזר למקום עבודתו. סמוך לפני השעה 21:00, יצא חיים מהבריכה, ונפרד ממכריו שם, בתואנה שהוא חש בחילה. הוא רכב על אופנועו, נפגש עם האלמוני שעמו סיכם להסיעו אל המגרש של דורון, והסיעו לשם. במקביל, באתר העסק של דורון היו מספר אנשים. התובע (ששב מביתו, בהתאם להוראת דורון), רוסלן (שלמעשה גר באותו מקום), אדם בשם טאהא שבאותו בוקר קיבל מחיים הלוואה לשם רכישת ברזל ובא כדי להשיב את ההלוואה או לספק את הסחורה, קרוב משפחתו של דורון, בשם שמעון, אשר נוהג לבוא לאתר כנראה מטעמים חברתיים, אך דורון עוזר לו מעת לעת, ואולי גם אנשים נוספים. הנוכחים או חלק מהם - ישבו ושתו וודקה. כפי הנראה, הם או חלקם רצו להיטיב את לבם גם במיץ אשכוליות, אשר לא היה במקום, ולפיכך שלח דורון את רוסלן לקנות מיץ אשכוליות. רוסלן אכן נסע לשם כך. דורון ישב על כסא מרופד מסתובב ועסק בדבר מה במחשב, בעוד התובע עמד קרוב אליו. לאחר מכן, דורון קם, והתובע התיישב במקומו מול המחשב. באותו זמן - הגיע לאתר האופנוע הנהוג בידי חיים ועמו האלמוני שהזמין את הנסיעה. האלמוני היה רעול פנים; הוא כיסה את פניו בבד לבן. הוא ירד מהאופנוע והחל לירות. כדור אחד או רסיס פגע בדורון ופצע אותו קל מאד. כדור נוסף פגע באזור הכתף של התובע. התובע חש במשהו חם בכתפו ושמע את היריות. הוא הסתובב ביחד עם הכסא שעליו ישב, ואז - פגע בו כדור נוסף, בבטנו. הכדור הנוסף גרם לפציעה קשה מאד של התובע. נפגעו אברים פנימיים שונים וכן עמוד השדרה שלו. התובע ניסה להפיל את עצמו עם הכסא, אך רגליו לא נשמעו לו. האלמוני היורה חזר לאופנוע, והוא וחיים ברחו מהאתר. חלק מהנוכחים החל לטפל בתובע, וגם הוזעקה עזרה. התובע הועבר תחילה לבית החולים בצפת, משם הועבר לבית החולים רמב"ם ובהמשך - הועבר לאשפוז ממושך בבית החולים בני ציון. 18. כתוצאה מהירי, נותר התובע משותק בפלג גופו התחתון והוא סובל גם מפגימות נוספות. 19. עד כאן - פירטנו את העובדות. כעת נעבור לבחון את השאלות שיש לדון בהן, כדי להכריע בשאלה אם פגיעתו של התובע היתה תוצאה של תאונת עבודה. האם הפגיעה היתה על רקע סכסוך אישי ? 20. מהעובדות שקבענו לעיל ניתן להגיע למסקנה הברורה שהנתבע לא הוכיח שהפגיעה בתובע היתה על רקע סכסוך אישי בינו לבין היורה או לבין חיים. מניעיו של היורה אינם ברורים. הם לא הובררו גם במסגרת המשפט הפלילי שבמסגרתו הורשע חיים. במהלך החקירה היו שמועות, שמועות בלבד, על כך שלחיים היה רצון לפגוע בתובע בשל ארועים שבין התובע לבין חברתו של חיים, אך שמועות אלה לא הוכחו ולא נראה שיש להן בסיס ממשי. גם חברתו של חיים שללה את האפשרות הזו, בעת שמסרה את גרסתה במשטרה. יתרה מכך; בשל הפגיעה הקודמת שהיתה בבית העסק של דורון, כאמור בסעיף 14 לעיל, סביר הרבה יותר להניח שכוונת היורה היתה דווקא לפגוע בדורון. 21. אשר על כן, אין אנו מקבלים את טענת הנתבע על כך שהמניע לירי בתובע היה סכסוך אישי עמו. האם הפגיעה היתה "תוך כדי" העבודה ? 22. לנתבע טענה נוספת, שהפגיעה, אף שהיא נעשתה במקום עבודתו של התובע, היתה מחוץ למסגרת העבודה, בעת שהתובע שהה שם בנסיבות חברתיות. טענה זו, אכן מבוססת יותר מאשר הטענה בדבר סכסוך על רקע אישי, אך גם אותה אין אנו מקבלים. הוכח, וכך גם קבענו לעיל, שבעסקו של דורון לא היתה מסגרת תחומה וברורה של שעות העבודה. העבודה היתה יכולה להיעשות בכל שעות היממה. כך למשל, גם בעת הירי, היה במקום אותו מר טאהא, אשר לגביו נראה שאין חולק כי הוא בא למקום בשל צורך עסקי, כהמשך לביקורו באתר בשעות הבוקר, ביקור שבו קיבל מדורון כסף לשם רכישת ברזל. עוד הוכח, שדורון (המעביד) היה זה שהורה לתובע לחזור למגרש, לאחר המקלחת. הוראה זו סבירה בעינינו נוכח אופי העבודה אצל דורון ונוכח העובדה שבאותה עת דורון עצמו היה מוגבל יותר, בשל הגבס. כך, בין השאר, העיד דורון בענין זה: "לפעמים בצהריים הוא אומר שהוא הולך להתקלח, אני שואל אותו אם הוא חוזר, והוא אומר שכן, אני אומר לו יאללה תחזר, ואז אם יש אנשים - באים ועובדים. ואם לא - מחכים. ... [ולגבי יום הארוע עצמו] הוא [התובע] הגיע אולי בארבע וחצי חמש. הוא היה מסריח מגריז וגם אני. עלינו לבית להתקלח, ואמרתי לו שחוזרים. ...". כלומר - גם בימים רגילים קרה שהתובע הלך לביתו, התקלח, ולאחר מכן חזר, גם אם אין עבודה מוגדרת לביצוע באותו זמן. אם מגיעים לקוחות או ספקים - אז יש עבודה, ואם לא - אז מחכים שיגיעו. כך ניהל דורון את עסקו. ביום הארוע עצמו - דורון הורה לתובע לחזור, הוראה שכאמור לעיל, סבירה בעינינו נוכח הרגליו של דורון ובשל הגבס. נוכחותו של התובע באתר ביום 22/7/09, תאמה אולי גם את רצונותיו החברתיים של התובע, אך הוכח שהיא היתה גם בהתאם לאינטרס של דורון, המעביד, ובהתאם להוראתו. משכך - הרי שהפגיעה היתה "תוך כדי" העבודה. לסיכום 23. בשל האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה ומצהירים כי פציעתו של התובע ביום 22/7/08 בשל יריות שנורו לעברו מקום עבודתו, היתה בגדר תאונת עבודה. על הנתבע לשלם לתובע את הגמלאות הנובעות מהצהרה זו. לצורך כך, הנתבע אינו אמור להביא בחשבון שכר העולה על סך של 3,725 ₪ לחודש. 24. על הנתבע לשלם לתובע גם שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/12/09, אם לא ישולמו לפני כן. 25. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו. מקרי ירינשקאקדחתאונת עבודה