חוק שמירת הריון

גמלת שמירת הריון משולמת על פי הוראות סימן ה' לפרק ג' לחוק שמירת הריון הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - חוק שמירת הריון) בסעיף 58 לחוק שמירת הריון "שמירת הריון" מוגדרת "כהעדרות מהעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל... מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את חיי האישה או את עוברה". בסעיף 59 לחוק שמירת הריון נקבעה הזכאות לתשלום הגמלה והיא מותנית בהיות מבוטחת "בשמירת הריון 30 ימים רצופים לפחות ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם הייתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כלליים תנאים ומבחנים שקבע השר..." יחידת הזמן אם כן להקמת הזכאות לגמלת שמירת הריון, נמנית בימים ולא של בשעות. בסעיף 60 לחוק שמירת הריון נקבע שיעור הגמלה ולפיו: "הגמלה לשמירת הריון לכל יום היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת לפי סעיף 54, דהיינו הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע שנה קודם ליום הקובע כ-90. לעניין שכר רגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת הריון". על פי סעיף זה יחידת הזמן לתשלום הגמלה אף היא נמנית בימים ולא בשעות, בהתאם ליחידת הזמן המקימה את הזכאות. בתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א-1991 (להלן - התקנות) מדובר על תקופת העבודה, (תקנה 3) וחובת הודעת התובעת למוסד על: (1) "המועד בו הפסיקה בפועל לעבודה בשל שמירת הריון". (2) "המועד שבו חודשה עבודתה בתקופה שלגביה ניתן האישור הרפואי". הפסקת העבודה בפועל וחידושה, על פני הדברים, נמנית בימים. בסעיף 61(א) לחוק שמירת הריון נקבע, לעניין תשלומי כפל, כי ככל שקמה למבוטחת זכאות על פי הסדר אחר בעד התקופה שהיא נמצאת בשמירת הריון - "לא תשולם לה גמלה לפי סימן זה בעד אותה תקופה". כלל הזכאות השיורי לתשלום גמלת שמירת הריון רק למקרה של העדר הסדר אחר, סוייג בסעיף 61(ב) לחוק שמירת הריון, בו נקבע, כי "על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תישלל זכאותה של מבוטחת לגמלה לשמירת הריון לפי סימן זה בשל זכאותה לדמי מחלה לפי סעיף 7(ג)(1) לחוק שמירת הריון עבודת נשים ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת הריון בעד אותה תקופה". בסעיף 7(ג)1 לחוק עבודת נשים תשי"ד - 1954 (להלן: חוק עבודת נשים) נקבע כי עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי ההריון "אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר". דינה של היעדרות לפי הוראה זו "כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, בעבור תקופה זו" או מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, והיעדרותה לא תפגע בזכויות זכויות הוותק שלה אצל מעבידה. הוראות חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים הן חלק ממערך חקיקה של משפט העבודה המגן והביטחון הסוציאלי אשר נועד למגר אפליה מגדרית. במסגרת זו ובמטרה להבטיח תעסוקת נשים ושילובן בשוק העבודה, קבע המחוקק הגנה על עובדים מפני פגיעה במצב של טרום הורות, לרבות מצב בו העובדת נמצאת בהריון, או בטיפולי הפריה חוץ-גופית ובהוֹרוּת לאחר לידה. הריוןשמירת הריוןחוק