הכרה בחיוניות הטיפול המשלים לריפוי מבוטח שהוכר כנפגע עבודה: בית הדין לעבודה ציין בפסיקתו כי בחינת ההכרה בחיוניות הטיפול המשלים לריפויו של נפגע עבודה תתבסס על אמות מידה אלה, כולן או בחלקן, כפי הנדרש בנסיבות המקרה הנדון: האם הטיפול המשלים מוכר בדין במסגרת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק הביטוח הלאומי, או הוראות חוק אחרות וחקיקת משנה הצריכות לעניין. האם המוסד והקופה מאפשרים מתן השירות הרפואי של הטיפול המשלים למבוטחים במתקני הקופה, בתי החולים או באמצעות נותני שירות רפואי מוכרים אחרים. וזאת, על פי הסכמים, הנחיות, נהלים, או נוהג בנוסף להוראות החוק וההסכם שבין הצדדים. האם הטיפול המשלים המבוקש המוענק במתקני הקופה או המוסד או הממומן על ידם כפוף למשטר רישוי או לפיקוח מוסדר על ידי הקופה או המוסד, גם אם טרם הוסדר בדין. זאת, בשונה מטיפול שאינו מוכר בישראל, או שאינו מפוקח כלל. ככל שהטיפול המשלים מוכר בדין או ניתן במתקני הקופה והמוסד או ממומן על ידם, תחת פיקוח, יש לבחון האם בהיבט האובייקטיבי מתיישב הטיפול עם תכלית החוק ותקנותיו לרפא מחלה או פציעה שנגרמה לנפגע המבוטח כתוצאה מפגיעה בעבודה, לסייע בתפקוד סדיר מתוך מגמה להחזירו לעבודה במהרה, ככל הניתן; והאם ללא הטיפול המשלים ייווצר קושי להשיב את הנפגע למעגל העבודה "ותפקודו יהיה לקוי או אף בלתי אפשרי". זאת, בשונה מטיפול רפואי שתכליתו להעניק שיפור באיכות חיים או לענות על צרכים קוסמטיים, להבדיל מריפוי. בהקשר זה, יינתן משקל ניכר לעמדתם של הגורמים המוסמכים בקופה, במוסד ובמנגנון הרפואי הקבוע בתקנות, בהתייחס להכרה בטיפול המשלים, כטיפול יעיל או כטיפול התורם ל"ריפוי" הנפגע; בית הדין ייתן דעתו לשיתוף הפעולה בין ענפי רפואה ומקצועות בריאות מתחום הרפואה הקונבנציונאלית לבין הטיפול המשלים כפי שמוצא ביטויו בהסכמים, הנחיות, ונוהג, בשים לב לאמות המידה שלהלן: האם הטיפול המשלים ניתן בשילוב עם טיפול רפואי קונבנציונאלי; האם הטיפול המשלים ניתן בכפוף להמלצה או פנייה מטעם הרופא המטפל, רופא מטעם הקופה או רופא מטעם המוסד; האם הטיפול המשלים ניתן במתקני הקופה או המוסד; האם הטיפול המשלים מפוקח ומבוקר על ידי גורמים מטעם הקופה או המוסד; בית הדין לעבודה פסק כי ככל שהחלטת הגורמים המוסמכים בקופה או במוסד, לרבות במנגנון הרפואי, לדחות או להגביל את הטיפול המשלים המבוקש, מבוססת על שיקולי מדיניות כלליים, על ההחלטה לענות על עיקרי הצדק הטבעי וכללי המשפט המינהלי, לרבות שיקולי סבירות ומידתיות. על ההחלטה להיות מנומקת תוך התייחסות לשיקולי המדיניות בהתאם להוראות הדין, הסכמים, נוהג ונהלים שבין המוסד והקופה, ככל ששיקולים מעין אלה ושכמותם נוגעים לטיפול המבוקש על ידי הנפגע. במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטות ביטוח לאומי או הקופה בהן נדחתה לגופה תביעתו של נפגע עבודה לקבלת גמלה בעין מסוג "ריפוי" של טיפול משלים או מימונו, יבחן בית הדין את חיוניות הטיפול המשלים המבוקש בהתייחס לנסיבותיו הספציפיות של הנפגע - התובע. זאת, לאור תכליתו של המנגנון הרפואי ותכליתה של הגמלה בעין מסוג "ריפוי" כמשמעותה בחוק ובתקנות. במסגרת זו יעמדו לבחינתו של בית הדין לעבודה , בין היתר, שיקולים אלה: הכרה בנחיצות הספציפית של הטיפול הרפואי המשלים לתובע - נפגע העבודה: ככל שהקופה והמוסד מאפשרים הענקת שירות רפואי של טיפול משלים במתקניהם, או שהטיפול המשלים ממומן על ידם או שהטיפול הרפואי מוכר בדין, יבחן בית הדין האם בהחלטת המוסד או הקופה, ניתנה הדעת לשאלת מסוגלותו של הנפגע לחזור למעגל העבודה באופן שהטיפול המשלים יסייע לריפוי, לקיום אורח חיים סדיר ולהשתלבותו מחדש במעגל העבודה; והאם ללא הטיפול המשלים שהנפגע קיבל, או שהוא מבקש לקבל "יקשה אולי שובו למעגל העבודה וקיום אורח חיים סדיר, ותפקודו יהיה לקוי או אף בלתי אפשרי"; עוד נפסק ע"י בית הדין לעבודה כי בבחינת נחיצותו הספציפית של טיפול אלטרנטיבי - משלים יינתן משקל לגורמים המוסמכים בקופה או במוסד, למנגנון הרפואי ובמיוחד לחוות דעתו של הרופא המכריע. זאת מן הטעם, לפיו בית הדין לעבודה יטה שלא לשים שיקול דעתו תחת שיקול דעתם של הגורמים המוסמכים במנגנון הרפואי על פי התקנות, לרבות בבחינת הזכאות לגמלה בעין מסוג "ריפוי" שהינה טיפול אלטרנטיבי - משלים או מימונו. בית הדין רשאי לשקול מינוי מומחה יועץ רפואי מטעמו כדי שיחווה דעתו. זאת, כפי מנהגו של בית הדין בתחומים רבים אחרים, לרבות בתחומי הרפואה להם אנו נדרשים בתובענות מתחום חוק הביטוח הלאומי, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק הגזזת וכל כיוצ"ב. במיוחד כן בענייננו, בו לא מצא המחוקק להגביל את ביקורתו השיפוטית של בית הדין ל"שאלה שבמשפט" בלבד. עם זאת, ככל שהמחלוקת סבה על חוות דעת רופאי המנגנון, מקובלת עלי גישתו של חברי הנשיא אדלר, לפיה מינוי מומחה יועץ רפאי ייעשה במקרים מיוחדים וכי בית הדין לא ימהר להתערב במסקנות הרפואיות של הרופא המכריע בין רופאי המנגנון. הזיקה הספציפית בין הטיפול המשלים לרפואה הקונבנציונאלית: האם הטיפול המשלים ניתן בשילוב עם טיפול רפואי קונבנציונאלי; האם המסגרת הטיפולית כוללת את הטיפול המשלים בלבד לאחר שנבחנו אפשרויות הטיפול הקונבנציונאלי; האם הטיפול המשלים ניתן בהמלצת רופא מטעם הקופה או המוסד; האם התקיים פיקוח של הרופא המטפל, הרופא המורשה, או מי מהגורמים המוסמכים במנגנון הרפואי מכוח התקנות או מטעם הקופה והמוסד, על הטיפול המשלים המבוקש בעניינו של הנפגע; האם הטיפול המשלים המבוקש ניתן לנפגע בעבר, באמצעות הקופה או המוסד, או בדרכים אחרות וההשלכות הנובעות מכך. ככל שהחלטת ביטוח לאומי או הקופה מבוססת על חוות דעתם של רופאים על פי המנגנון הרפואי, יתייחסו המוסד או הקופה בהחלטתם המנומקת אף לשיקולים שהועלו בחוות הדעת ובמיוחד לאלה של הרופא המכריע. עם זאת, אין נדרשת התייחסות לשיקולי מימון ושיקולים כלכליים שבין הקופה למוסד, שאינם מעניינו של הנפגע. ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטתם המנומקת, כאמור, של המוסד או הקופה, תיעשה לאור עיקרי הצדק הטבעי וכללי המשפט המינהלי לרבות שיקולי סבירות ופרשנות תכליתית של הוראות הדין והשתנות העתים. רפואה אלטרנטיביתביטוח לאומימימוןמימון תרופות / טיפולים