סמכות ועד מקומי

חוק התכנון והבנייה מקנה סמכות ספציפית לועד מקומי לנהל תביעה פלילית בענייני הפרות חוק התכנון והבנייה, וזו לשונו: "ועדה מקומית רשאית לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני בית המשפט בכל הליך באמצעות עובד שהרשתה לכך, ומסירת הזמנה, הודעה, צו או מסמך אחר בהליכים כאמור לידי אותו עובד תהיה מסירה כדין לועדה המקומית; ההרשאה יכולה להיות כללית או לענין מיוחד; ואולם בהליכים לפי פרק י' ייצג את הועדה מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך". הוראה זו מקנה סמכות כללית לועד מקומי לנקוט בהליכים משפטיים בעניינים הקשורים בתכנון ובנייה בתחומה. בכלל עניינים אלה כלולים גם עניינים פליליים. מכח הסיפא להוראה זו, מקום שמדובר בנקיטת בהליכים הקשורים בעבירות ועונשין, נציג ועדה מקומי המנהל תביעה פלילית בשם הועד נדרש לקבל הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה. דרישה זו מבטיחה קיומו של פיקוח מטעם ראש התביעה הכללית על אופן ניהול הליכים פליליים המנוהלים בידי גורם הפועל מכח חיקוק מיוחד, ואשר אינו נמנה על התביעה הכללית. הוראה זו נועדה להבטיח כי בד בבד עם שימור סמכות התביעה הספציפית הנתונה לועד המקומי בענייני הפרות פליליות של חוק התכנון והבנייה בתחומה, תישמר המסגרת המקובלת של כללי ניהול התביעה הפלילית המקובלים במדינה המצויה באחריותו של היועץ המשפטי לממשלה. בכך יובטח האיזון הראוי בין שמירת סמכות התביעה גם בידי הגורם המקומי, תוך קיום הכללים והמדיניות המקובלים במערך התביעה הפלילית הכללית במדינה. הוראה זו נועדה לצמצם את עצמאותה של ועד מקומי בניהול הליכים פליליים לפי חוק התכנון והבנייה, ולהגביר את פיקוחו של היועץ המשפטי לממשלה על הליכים אלה, נוכח "מקרים שבהם עשו ועדות מקומיות שימוש לא ראוי בסמכותן זו" כלשון דברי ההסבר להצעת החוק. במנגנון שנקבע באותה הוראה הושג, אפוא, האיזון בין "עקרון ההאחדה" מכוחו מפקח ראש התביעה הכללית על ניהול הליכים פליליים לבין ההכרה המסורתית בסמכותן של ועדות מקומיות לתכנון ובנייה נהל הליכים פליליים כזרוע אכיפה מרכזית של מדיניות התכנון המקומית עליה הן מופקדות. סמכותו של ועד מקומי ונציגיו לנהל תביעות פליליות בענייני תכנון ובנייה הינה סמכות מקבילה לסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו לנהל הליכים פליליים בעניינים אלה במסגרת סמכות התביעה הכללית הנתונה לו, ואין היא באה במקומה. מסקנה זו מתבקשת, בראש וראשונה, מנוסחו של סעיף 241(א) לחוק סדר הדין הפלילי, המורה כי הוראות חוק זה אינן גורעות מקיומה של סמכות ספציפית על פי חיקוק אחר לנהל תביעה פלילית. אין בו קביעה לפיה קיומה של סמכות ספציפית כאמור גורע מסמכות התביעה הכללית לנהל תביעה פלילית בכל ענין הכרוך בהפרת חוק עונשי. אין הוראה ברוח זו גם בחוק התכנון והבנייה עצמו, ואין הוא מתיימר לייחד את סמכות התביעה הפלילית בהפרות עונשיות של חוקי התכנון והבנייה לועדה המקומית בלבד. שנית, מסקנה זו מתיישבת עם שיקולי מדיניות תביעה ראויים, המותירים בידי היועץ המשפטי לממשלה, כמי שעומד בראש התביעה הכללית, את מלוא הסמכות להפעיל את מדיניות התביעה הכללית בעניינים פליליים במדינה, ובכלל זה לפעול בתחום אכיפת חוקי התכנון והבנייה, תוך שמירה, בה בעת, על מרחב פעולתה של הועדה המקומית לתכנון ובנייה לקדם אף היא את אכיפת החוק בתחומה. זאת, מתוך מודעות לערך שבמתן סמכות אכיפה מיוחדת לגוף המכיר מקרוב את הנסיבות, הצרכים, והאמצעים שראוי לנקוט בהם להגשמת מטרה זו באיזור הנתון לאחריותה ותוך פיקוח היועץ המשפטי על ניהול תביעות פליליות על ידה. פרשנות זו תואמת את לשון החוק ותכליתו. מבנה זה מקדם את האינטרס הציבורי על היבטיו השונים והוא עולה בקנה אחד עם הפרקטיקה הנוהגת לאורך שנים. ועד מקומי