גזר דין - בניה לא חוקית

גזר - דין הנאשם הורשע בעבירה של ביצוע עבודות בנייה הטעונות היתר, ללא היתר, לפי סעיף 145 (א) וסעיף 204 (א), לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965, וכן בעבירה של אי קיום צו הפסקה מנהלי לפי סעיף 237 לחוק הנ"ל ואי קיום צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 240 לחוק הנ"ל. הנאשם הורשע בביצוע עבירות, אשר יש להתייחס אליהן בחומרה מרובה, הן נוכח נפיצותן של העבירות והן נוכח העובדה שמדובר במקרה דנן במקרה מובהק של עשיית דין עצמי ונטילת החוק לידיים. הנאשם לא רק שבנה ללא היתר כדין, אלא אף הוסיף והשלים את מלאכת הבנייה עד למבנה במצב של "שלד" , וזאת על אף מתן צו הפסקה מנהלי וצו הפסקה שיפוטי להפסקת הבנייה. יובהר כי מדובר בבניית מבנה למגורים בשטח כולל של כ - 244 מ"ר על קרקע שייעודה חקלאי, דבר המוסיף נופך נוסף של חומרה למעשיו של הנאשם. הנאשם במעשיו, כמתואר בכתב האישום, הביע זלזול משווע במערכת החוק והמשפט במדינת ישראל. ב"כ המאשימה הדגישה בטיעונה בפניי כי המבנה נשוא כתב האישום נבנה במורחק משכונת מגורים קיימת, דבר הפוגע במערך התכנון והבנייה. (ראה ת/1). הסניגור, מנגד, טען כי הנאשם החל, עובר לבנייה, בהליך להכשרת הבנייה. דא עקא, שהיה על הנאשם להתחיל בביצוע הבנייה אך ורק לאחר מתן היתר כדין ולא רגע אחד עובר לכך. להמחשת חומרת עבירות התכנון והבנייה, יובאו הדברים הבאים מע"פ 920/85 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל מזרחי נ' מוסא נימר אבו נימר ואח': "לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט. ערים אנו ומבינים אנו לנימוקיהם של המשיבים, ועל הגורמים המוסמכים לעיין במה ניתן לסייע להם; אך אין בהם, בנימוקים אלה, כדי לאפשר למשיבים לעשות דין לעצמם ולפגוע פגיעה כה חמורה ומכוונת בשלטון החוק. אשר על כן, מצווה בית המשפט לנקוט באמצעי ענישה חמורים ומשמעותיים, כגון השתת מאסר בפועל, כדי לעמוד בפרץ". (פד"י מא (4) 29, בעמ' 31). כך ראוי גם במקרה דנן להחמיר בדינו של הנאשם בדרך של הטלת קנס גבוה, בצד רכיבי ענישה של מאסר על תנאי והתחייבות כספית, זאת למען יראו אחרים וייראו. אשר על כן, לסיכום, נוכח כל האמור לעיל, ומבלי להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם כנטען על ידי הסניגור ומהודאתו בהזדמנות הראשונה, אני דנה את הנאשם כדלקמן: למאסר על תנאי לתקופה של 3חודשים למשך שנתיים והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה בניגוד לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965 , ויורשע בגינה . תקופת התנאי תחל בעוד חצי שנה. לתשלום קנס בסך 35,000 ש"ח או 175 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב - 35 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך 1000 ₪ כל אחד, וזאת החל מיום 28/1/05 ואילך. כמו כן, אני מחייבת את הנאשם בתשלום כפל אגרת בנייה בסך 16,100 ₪. הסכום הנ"ל ישולם במשרדי המאשימה עד ליום 28/11/05. לדידי, בהתחשב בחומרת מעשיו של הנאשם, אשר המשיך וביצע את עבודות הבנייה, על אף קיומם של צווי הפסקה (מנהלי ושיפוטי), ובהתחשב בקיומו של צו הריסה מנהלי למבנה נשוא כתב האישום, אשר עתיד להתבצע תוך טווח קצר, ראוי כי צו ההריסה שיושת על הנאשם בתיק זה יבוצע בטווח הקרוב. אשר על כן, הריני מחייבת את הנאשם להרוס את המבנה המתואר בכתב האישום וזאת עד ליום 10/12/04, שאם לא כן, יבוצע הצו לאחר המועד הנ"ל על ידי המאשימה. אני מחייבת את הנאשם בהוצאות ביצוע ההריסה וכן מצווה אני שצו ההריסה ירשם בפנקסי המקרקעין ע"י המאשימה. כמו כן, אני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית ע"ס 15,000 ₪ או 75 ימי מאסר תמורתם, להימנע למשך שנתיים מביצוע עבירה בניגוד לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965. כתב ההתחייבות הנ"ל יחתם היום , שאם לא כן יאסר הנאשם למשך 15 יום. תקופת ההתחייבות תחל בעוד חצי שנה. זכות ערעור תוך 45 יום. משפט פליליבניהבניה לא חוקית