הזמנה בכתב שירותי תיווך

פסק דין בתביעה זו מבקשת התובעת לקבל דמי תיווך, שכר עמלה בעבור עסקה שהיא גרמה להתגבשותה ואשר על פיה מכר הנתבע את דירתו בערד לצדדים שלישיים תמורת סך של 76,000 דולר. הנתבע בכתב הגנתו כפר בעצם זכותה של התובעת לדמי תיווך מאחר וטען כי בעניין זה לא קיימת הזמנה בכתב של שירותי תיווך וממילא הוא אינו חתום על הזמנה בכתב כמשמעותה בסעיף 9 א' לחוק המתווכים במקרקעין תשנ"ו - 1996 (להלן:"החוק"). אכן חוק המתווכים יצר שינוי משמעותי בכל הקשור לתנאים הנדרשים ממתווך כתנאי ליצירת זכותו לקבלת דמי תיווך, במובן זה שעל פי החוק היום, מתווך מקרקעין לא זכאי לדמי תיווך אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, זאת ועוד על פי הוראת סעיף 9, הותקנו תקנות אשר בהם נקבעו מהם אותם פרטים אשר חייבים למצוא ביטוי בהזמנה בכתב. אין חולק כי במקרה זה לא נרשמה הזמנה בכתב ואין כל מסמך החתום על ידי הנתבע המזמין את התובעת לעסוק בתיווך למכירת הדירה. יחד עם זאת, הנתבע הודה היום כי אכן הדירה נמכרה לצדדים שלישיים בעקבות פעילות נמרצת ועקבית של התובעת. בתי המשפט השונים אשר נדרשו לסוגייה זו לאחר חקיקת חוק המתווכים התלבטו בשאלה האם הוראת סעיף 9 שוללת זכותו של מתווך לשכר עמלו גם בהעדר מסמך בכתב וזאת על פי דיני החוזים הכלליים או דיני עשיית עושר ולא במשפט. בעניין זה קיימת מחלוקת פוסקים ולפחות לעת הזו אין הנחייה מחייבת של בית המשפט העליון כיצד יש לנהוג. יחד עם זאת, ובעניין זה נוטה אני לצרף דעתי לאותם שופטים אשר סברו כי גם בהעדר מסמך בכתב אין לשלול ממתווך, ולו חלק משכרו, וזאת בהתחשב בהוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט, אשר לכאורה מזכה את המתווך בשכר בגין פעולתו, שהרי עקב פעילותה של התובעת עלה בידי הנתבע למכור את דירתו וזאת עוד בטרם אדרש לטענת התובעת כי בזכות פועלה נמכרה הדירה והתמורה שנתקבלה בגינה אף היתה גבוהה יותר ממה שניתן היה לקבל באותה עת בעבורה. במסגרת ת.א. 13728/99 משיין נ. עמנואל, מצאה לנכון השופטת שיצר מבית המשפט השלום בת"א לחייב לקוח בדמי תיווך מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. בית המשפט המחוזי בת"א בע"א 1237/96 בלוצור, חב' לבניין נ. שלמה מלמד, קבע כי ניתן לפסוק למתווך שכר טרחה אם יוכל המתווך להשתית תביעתו על דיני החוזים. אמנם ערה אני לפסק הדין של השופטת אגמון בעניין ת.א. 6577/98 אשר בו מצאה לנכון לקבוע כי לנוכח הוראת חוק המתווכים אין להחיל את דיני עשיית עושר אלא שכאמור אני כשלעצמי מצרפת דעתי לאלו הסוברים כי הוראת סעיף 9 לחוק המתווכים אינה שוללת פסיקת שכר ראוי מכוח דיני עשיית עושר. כאן יש להדגיש כי בית המשפט מחוייב ליתן דעתו אף לעקרון תום הלב שהוא בבחינת עקרון על החל על כל ההתקשרויות ובוודאי על התקשרות כדוגמת המקרה דנן ואין ספק כי משהודה הנתבע כי בעבר משתווכה התובעת בעבורו לצורך השכרת הדירה הוא שילם לה דמי תיווך חרף העדר מסמך בכתב, הרי שאין מקום ליתן לנתבע להשמע בטענה כי במקרה שבו פעלה התובעת למכירת הדירה, היא אינה זכאית לשכר בגין פעולתה. מכל הטעמים הללו הגעתי למסקנה כי מטעמים של צדק מחוייב בית המשפט ליתן לתובעת שכר, שכן זו עשתה מלאכתה נאמנה ופעלה באופן נמרץ ואף הביאה למכירת הדירה. התובעת ערה לקושי המוצב בפניה לתבוע שכר מכח חוק המתווכים, בהעדר מסמך בכתב, ומכל הטעמים שפירטתי לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי יש להעמיד שכרה של התובעת בגין פועלה למכירת הדירה בסכום של 5,000 ₪. לפיכך הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת שכר בעבור פועלה בסכום של 5,000 ₪. סכום זה ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. תיווך