צו הפסקה שיפוטי - בניה בחדרה

החלטה 1. המבקשת ביקשה צו הפסקה שיפוטי וצו זמני למניעת פעולות עפ"י סעיפים 239 ו- 246 לחוק תכנון ובניה, תשכ"ה-1965 (להלן -"החוק") ביחס לביצוע פעולות בניה בחלקה 478, גוש 10009 בחדרה. החלקה נמצאת בקרבת כביש החוף (כביש מס' 2) באזור מחלף חדרה. לטענתה, מבוצעות במקרקעין עבודות ללא היתר כדין להקמת מבנה בשטח של כ- 35 מ"ר, כאשר המבנה מיועד לשמש כקיוסק. 2. התקיים דיון ראשון ביום 3/1/05 אך באותה עת לא היתה המשיבה מיוצגת ונציגיה ביקשו שהות קצרה על מנת להתייעץ עם עורך דין. הדיון נקבע ליום 6/1/05, כאשר בסמוך למועד הדיון הוגשה תגובה מקדמית על ידי ב"כ של המשיבה לפיה ההליך שננקט על ידי המבקשת כלל אינו מתאים בנסיבות. 3. לטענת המשיבה יש לסלק את הבקשה על הסף מכיוון שבידיה היתר מאת הוועדה המקומית חדרה הממלא אחר דרישות הדין. המבקשת טוענת כי ההיתר שבידי המשיבה בטל ומכיוון שכך אין כל פסול בנקיטת הליך לקבלת צווים על פי סעיפים 239 ו- 246 לחוק. על פי גישתה, ההיתר אינו חוקי כי מהנדס העיר חדרה חתם עליו ללא קבלת אישור מע"צ. אישור זה לא היה דרוש לדעתו כיוון שההיתר אינו כולל דרך גישה לכביש מס' 2, שהינו כביש מע"צ, למרות קרבת הקיוסק לכביש. לטענת המבקשת, הקמת הקיוסק במקום חייבת אישור מע"צ לאור הסמיכות הרבה לכביש מס' 2 וההפרעה שתיגרם לתוכנית להרחבת הכביש והמחלף הסמוך והעובדה שהימצאות הקיוסק במקום תיגרום לסיכון בטיחותי כתוצאה מעצירת רכבים בצד הכביש המהיר. 4. המשיבה הציגה במהלך הדיון היתר בניה לפעולות והעבודות הנעשות במקרקעין. עותק מההיתר צורף על ידי המשיבה כנספח ב' לתגובה המקדמית. ההחלטה אודות ההיתר התקבלה עוד ביום 20/2/02 ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה, וההיתר עצמו ניתן ביום 16/2/03 ונחתם הן ע"י מהנדס הועדה המקומית והן ע"י יו"ר הוועדה. נקודת המוצא של הדיון שלהלן תהא שיש בידי המשיבה היתר והשאלה תהיה האם ראוי להפעיל סעיפים 239 או 246 לחוק במצב זה. 5. פרק י' לחוק התכנון והבניה נותן בידי רשויות המדינה קשת רחבה של כלי אכיפה אשר נועדו למנוע בניה בלתי חוקית. סעיף 204 לחוק מונה ארבע חלופות אשר קיום כל אחת מהן יכולה להצדיק מתן צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239: ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין ללא היתר כאשר הם טעונים היתר, ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין בסטיה מהיתר או תוכנית, שימוש בקרקע חקלאית בניגוד להוראות התוספת הראשונה או השניה ושימוש חורג במקרקעין לאחר תום תקופת המקסימום שנקבעה בחוק. סעיף 246 לחוק מאפשר מתן צו זמני למניעת פעולות כאשר מבוצעות פעולות הכנה לבניה ושימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית. 6. ההליכים שבפרק י' לחוק נועדו להבטיח אכיפת חוקי התכנון עם דגש על אכיפה יעילה. הוראות החוק בפרק זה לא נועדו לשאת על גביהן דיון באשר לחוקיותו של היתר בנייה הנחזה על פניו להיות היתר כדין. גורם המעוניין שייקבע כי היתר אינו כדין, חייב להתכבד ולהעמיס את עניינו על פלטפורמה אשר נועדה לשאת את המשא, דהיינו הליך מנהלי כגון עתירה מנהלית או פניה במסגרת ערר על פי החוק. להליך כאמור ניתן לצרף את כל הצדדים הדרושים לעניין וההוראות הפרוצדורליות הנלוות לאותם הליכים מבטיחות ניהול הליך הוגן וממצה, דבר אשר אינו ניתן להבטיח במידה והדיון בחוקיות ההיתר יתנהל במסגרת הליך שלא נועד לכך, דוגמת ההליך דנן. 7. זהו הכלל ובוודאי ישנם גם יוצאים מן הכלל, אך אלה יהיו מצבים חריגים בלבד, דוגמת מקרה בו נעשית בניה על פי היתר בקרקע חקלאית מקום שלא התקבל אישור מאת הולקחש"פ כפי שמתחייב על פי התוספת הראשונה לחוק, או מקום שההיתר פגום על פניו (השוו עם: ב"ש (פת') 2895/03 מדינת ישראל נ' מבנה סגולה בע"מ ואח'). 8. המקרה דנן אינו נכנס בגדר החריגים בהם אין מנוס מקיום דיון בחוקיותו של היתר במסגרת דיון לצו הפסקה שיפוטי. מדובר בהיתר שניתן לפני זמן רב. לכך יש להוסיף כי עוד ביום 4/5/04 פנתה הממונה על בדיקת תוכניות מטעם לשכת התכנון המחוזית לראש עירית חדרה והעירה שההיתר שניתן אינו תואם, לדעתה, את החלטת המליאה וביקשה להביא לדיון בוועדה את ביטול ההיתר. אין לדעת מדוע המבקשת בחרה שלא לעתור לתיקון המחדל. ההיתר גם אינו עומד בסתירה לשימושים המותרים על פי התוכנית החלה על המקרקעין (חד/490/ב). מכל מקום, אין הצדקה לדון בבטלות ההיתר במסגרת הליך אכיפתי בנסיבות שתוארו. יצויין עוד, שהועדה המקומית אשר הינה בוודאי צד חיוני בכל הליך הנוגע לביטול ההיתר, וייתכן אף מהווה את הצד שכנגד העיקרי, כלל לא צורפה. 9. עוד יצויין, כי סוגיית חלוקת הסמכויות בין בתי המשפט ביחס להפעלת פרק י' לחוק נדונה כבר בהקשרים שונים (ראו: עע"מ 3518/02 רמזי יוסף רג'בי נ' יו"ר הועדה המקומית, תק - על 2002 (3) 709 והאסמכתאות המאוזכרות שם). טענה של בטלות היתר במסגרת סעיף 239 לחוק מעלה שאלה שונה מזו שנדונה במקרים שאוזכרו לעיל אשר עסקו בצווי הפסקה מינהליים. הדיון בביטול צו הפסקה מינהלי בבית משפט השלום הינו ההזדמנות הראשונה להעלות טענת בטלות ביחס לצו הריסה מינהלי. לעומת זאת, ההזדמנות הראשונה להעלות טענה כנגד חוקיותו של היתר בנייה שניתן בוודאי אינה בעת דיון בבקשה על פי סעיף 239 לחוק, אלא בהליך מינהלי הננקט בסמוך למועד הוצאת ההיתר. אשר על כן, הבקשה לקבל צווים בהתאם לסעיפים 239 ו- 246 נדחית. בניהצו הפסקה שיפוטיצווים