מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח ?

סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, שכותרתו "התיישנות", קובע כי תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא 3 שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח. סעיף 53 הנושא את הכותרת "מהות הביטוח" קובע כי בביטוח תאונה מקרה הביטוח הוא תאונה שקרתה למבוטח או לזולתו, בביטוח מחלה - מחלה שחלה בה, ובביטוח נכות - נכות שלקה בה. ככלל, תקופת התיישנות לתביעות שאינן במקרקעין היא שבע שנים. דברי ההסבר לחוק ההתיישנות אומרים, כי התקופה המוצעת ארוכה דיה כדי לאפשר לתובע להכין את התובענה כהלכה, ובה בעת אינה חושפת את הנתבע בכוח לתקופה ארוכה מדי של המתנה וחוסר ודאות. אולם, בהקשרים מסוימים נקבעו בדין המצוי תקופות התיישנות ייחודיות, קצרות יותר, שכמובן תרופה לעיכובן כדי שלא לגרום עוול מצויה בעילות ההשעיה שבדיני ההתיישנות. כך למשל, קובע סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 תקופת התיישנות בת 3 שנים; הוא הדין לחוק האחריות למוצרים פגומים התש"ם-1980, בסעיף 6. כך גם בתביעות ביטוח. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח קובע כאמור תקופת התיישנות ייחודית לתביעות ביטוח, בת 3 שנים. בדברי ההסבר להצעת החוק (הצעת חוק הביטוח, תשל"ו-1976 הצעות חוק תשל"ו ) צוין כי תקופת ההתיישנות הכללית של שבע שנים אינה מתאימה לתביעות מבוטח או מוטב נגד מבטח. הסעיף בא להגן על המבטח מפני תביעות שהובאו זמן רב אחרי קרות מקרה הביטוח, אך הוא מגן גם על מבוטח שיאחר בתביעתו פחות משלוש שנים. הוראת סעיף 31 לחוק היא נורמה מיוחדת, שתכליתה לקצר את תקופת התיישנות בתביעות ביטוח - שכן במקרים מסוג זה תקופת התיישנות בת 7 שנים אינה מאפשרת התדיינות ביחס למקרי ביטוח שקשה לעמוד על פרטיהם, מחמת הזמן הרב שחלף, ואף מאלצת את חברות הביטוח לשמור למשך עת רבה את הרזרבות הדרושות כדי לקיים תביעות מאוחרות של מבוטחים ומוטבים. במשפט העברי אין התיישנות גורמת לביטול זכות או מונעת היזקקות בית הדין לתביעה. התיישנות תביעות ביטוחשאלות משפטיותהתיישנות