בית המשפט פסק כי פוליסת ביטוח היא חוזה מיוחד אשר מעבר לכללי פרשנות החוזה הכלליים, חלים עליו גם כללי פרשנות ייחודים, המאפיינים סוג חוזה זה, לאור אופיו ותכליותיו המיוחדות. כללים אלה משפיעים על פרשנותה של התנייה החוזית בענייננו, בהשלכתה על היקף הכיסוי הביטוחי החל על נהיגה ברכב בידי מורשה לצורכי עסקו. פוליסת ביטוח משקפת חוזה בין מבטח ומבוטח, ובפרשנותה יש להפעיל, בראש וראשונה, כללים רגילים החלים בפרשנות חוזה. חוזה מתפרש על-פי אומד דעת הצדדים. אומד דעת זה הוא "המטרות, היעדים, האינטרסים והתכנית שהצדדים ביקשו במשותף להגשים. על אומד דעת זה ניתן ללמוד מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות לו. בבחינת אומד דעת הצדדים לחוזה, משמשים בערבוביה נתונים הבאים מתוכו של המסמך העומד לפרשנות ומחוצה לו. "בחינת כוונת הצדדים למסמך נעשית בשני מעגלים הנעים זה בתוך זה בזרימה דו-כיוונית: מעגל פנימי שעניינו בחינת גוף הטקסט, ומעגל חיצוני שעניינו התחקות אחר הנסיבות החיצוניות, האוצלות על משמעות הטקסט, ומאירות את המטרות, היעדים, והאינטרסים שהצדדים ביקשו להגשים. עוד נפסק ע"י בית המשפט כי לצורך קביעת המשמעות המשפטית של הטקסט החוזי יש לבחון את הלשון, ואת התכלית הנקבעת על-פי כוונתם המשותפת של הצדדים (התכלית הסובייקטיבית) ועל-פי הכוונה שניתן לייחס להם כאנשים סבירים (התכלית האובייקטיבית). שתי התכליות, הסובייקטיבית והאובייקטיבית, משתלבות יחדיו לקביעת תכלית החוזה. באיתורה של תכלית זו, בהיותה מושג נורמטיבי, משתלבים עקרונות יסוד וערכים של השיטה כ"ביטוי לרצון ההיפותטי של צדדים סבירים". עקרונות אלה מחלחלים לכל חוזה באמצעות התכלית האובייקטיבית, ומבטאים ברמות הפשטה שונות את ערכי היסוד של השיטה מתוך קשת המשמעויות הלשוניות האפשריות שהחוזה נוקט בהן, יש לברור את המשמעות המגשימה בדרך הראויה ביותר את התכלית החוזית. במסגרת הפרשנות התכליתית, מכירה השיטה בכללי פרשנות מיוחדים לסוגי חוזים שונים, המתאימים לנסיבות המיוחדות של הקשר החוזי - מבחינת נושא הקשר, הצדדים לו, ותנאים אחרים היוצרים קשר משפטי ייחודי. פוליסה