ביטוח כפל שריפה

פסק - דין התובעים רכשו דירה בקרית אונו (להלן - הדירה). התובעים ביטחו את דירתם אצל הנתבעת. הביטוח נעשה באמצעות בנק למשכנתאות. התובעים, שלא היו ערים לכך, שהדירה מבוטחת אצל הנתבעת, ביטחו את הדירה גם אצל צד ג'. ביום 27.11.02 פרצה דליקה בבניין בו מצויה הדירה. כתוצאה מכך נגרמו נזקים לדירה ולרכוש המשותף. התובעים פנו לנתבעת בתביעה לתשלום תגמולי הביטוח בגין הנזקים שנגרמו להם בעטיה של השריפה. הנתבעת שילמה להם רק חלק מסכום הנזקים, סך של 19,682 ₪ ביום 21.5.03, ועתה הם תובעים את תשלום היתרה. לטענת הנתבעת, שילמה לתובעים את חלקה היחסי בנזק עפ"י חלקה היחסי ביחס לסכומי הביטוח אצלה ואצל צד ג'. משלא הוצג בפניה אישור מקורי בדבר אי הגשת תביעה נגד צד ג', לא שילמה הנתבעת את יתרת הנזק. דרישה זו להצגת האישור המקורי עלתה לראשונה בכתב ההגנה, שהגישה הנתבעת. בתשובה שנתנה הנתבעת באמצעות עו"ד אורלי בר און לדרישת התובעים לתשלום פיצוי בגובה מלוא סכום הנזק, טענה הנתבעת, כי בשל ביטוח כפל היא משלמת רק את חלקה היחסי בנזק. כמו כן ענתה הנתבעת, כי התובעים ביטלו את פוליסת הביטוח שלהם אצל צד ג'. הטענה תמוהה, משום שאין מדובר בביטול רטרואקטיבי. תשובות הנתבעת צורפו כנספחים י1, י3 ו-י5 לתצהירי התובעים. על חברת ביטוח מוטלת חובה לפרט את מלוא הנימוקים לדחיית תביעתו של מבוטח כבר בהזדמנות הראשונה, והיא לא תהא רשאית להעלות בהמשך טענות נוספות, אלא רק כאלה שנוצרו לאחר מועד הודעת הדחיה או שלא היה באפשרותה לדעת אותן באותה עת. לענין זה ראה בש"א (חיפה) 12838/02, הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גידולי שדה נטופה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, תק-מח 2002(4)2366; ת"א (ת"א) 27334/04, טפיארו נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ פורסם באתר ); בש"א (חדרה) 2068/04, ד.ס.א.ל. מרחבים בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, דינים שלום כט 187. משלא דרשה הנתבעת מלכתחילה את האישור המקורי, אין היא רשאית לדרוש אותו עתה כתנאי לתשלום. הנתבעת הגישה הודעה לצד ג'. הנתבעת טוענת, שהיות ומדובר בביטוח כפל, על צד ג' לשפות את הנתבעת בגין כל סכום שתחוייב בו מעבר לחלקה היחסי בביטוח הדירה. בכתב התשובה של צד ג' אין דבר מעבר להכחשה כללית וגורפת של האמור בכתב התביעה ובהודעה לצד ג'. כנספח ג לכתב ההגנה צורפה חוות דעתו של השמאי אפרים משה, אשר מקובלת על הצדדים. השמאי העריך את נזקם של התובעים בסך 34,708 ₪, לפי ערך שיפוי, ובסך 37,493 ₪ לפי ערך כינון. בדיון שהתקיים בפני ביום 27.6.05 הודיע ב"כ התובעים, כי הוא מסכים שיש לחשב את הנזק בהתאם לערך השיפוי ולא ערך הכינון (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 19-20). אמנם בכתב סיכום טענותיו חזר בו מהסכמה זו, אך לא ברור לי מכח מה יכול הוא לחזור בו מאותה הסכמה. בסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981, נאמר: "(ג) בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף, בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח. (ד) המבטחים ישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח". הנתבעת טענה בסעיף 4.ה. לכתב ההגנה, כי סכומי הביטוח הרלבאנטיים למועד הדליקה היו סך של 181,091 ₪ אצל צד ג', וסך של 254,592 ₪ אצל הנתבעת. איש מהצדדים לא חלק על טענה זו. לפיכך, ולאור הוראות סעיף 59(ד) הנ"ל חלקה היחסי של הנתבעת עומד בשיעור 58.44%, בעוד שחלקה היחסי של צד ג' עומד בשיעור 41.56%. בהתאם לחלוקה זו חלקה של הנתבעת בסכום הנזק, ובניכוי סכום ההשתתפות העצמית, היה הסכום אותו שילמה לתובעים. חלקה של צד ג' בסכום הנזק, ובניכוי ההשתתפות העצמית היה 11,218 ₪. לאור הוראות סעיף 59(ג) הנ"ל היה על הנתבעת לשלם לתובעים את מלוא סכום הנזק בניכוי ההשתתפות העצמית, ולאחר מכן לדרוש שיפוי מצד ג' בגובה חלקה היחסי, כאמור לעיל. הנתבעת לא נהגה כן, ונמנעה מלשלם לתובעים את מלוא סכום הנזק. הנתבעת לא נימקה סירוב זה לשלם את מלוא סכום הנזק בנימוק כלשהו העולה בקנה אחד עם הוראות החוק המפורשות. בהתנהגותה זו של הנתבעת יש לראות התחמקות ממילוי חובתה על פי פוליסת הביטוח. לפיכך נראה, כי יש מקום להחיל במקרה זה את הוראות סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981, שם נאמר: "מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף 27, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי שלושה מן הריבית הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, שתחושב על תגמולי הביטוח האמורים ועל תוספת הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף 28, מהמועדים בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל". לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 14,426 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בשיעור כפול מהשיעור הקבוע בחוק , החל מיום 21.5.03 ועד התשלום המלא בפועל. צד ג' ישפה את הנתבעת בסך 11,218 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 21.5.03 ועד התשלום המלא בפועל. ב"כ התובעים העלה דרישות גרנדיוזיות לחיוב בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד. לא מצאתי כל מקום להעתר לדרישות אלו. לפיכך אני מחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות התובעים בסך 474 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, 2.5.04, ועד התשלום המלא בפועל, וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 2,200 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. צד ג' ישא בהוצאות הנתבעים בסך 474 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת ההודעה לצד ג', 16.11.04, וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 1,700 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. שריפהפוליסהביטוח שריפהביטוח כפל