פסק דין כנגד הנתבעת הוגשה תביעה כספית לתשלום הסכום של 13,997 ₪ בגין השתתפות עצמית שעל הנתבעת לשלם לתובעת בהתאם לפוליסה לביטוח אחריות מקצועית אותה ערכה אצל התובעת. ביום שנקבע לישיבת הוכחות, הועבר על ידי הצדדים הסדר דיוני בזו הלשון: "הצדדים מסכימים לסכם בשאלה המשפטית ולפיה האם חייבת הנתבעת לשלם השתתפות עצמית לתובעת, כאשר במסגרת הסכם הפשרה אליו גיע עו"ד שמונה ע"י התובעת לייצג את הנתבעת, שילמה התובעת לצד ג' תגמולי ביטוח בסך של 50,939 ₪ ובנוסף שילמה התובעת הוצאות לניהול התביעה בסך 20,185 ₪ "כהוצאות דין וטורח". מוסכם על הצדדים כי התובעת לא פנתה לנתבעת בהודעה בכתב של 30 ימים מראש לפני שעו"ד שייצג את הנתבעת הגיע להסכם פשרה עם צד ג'. הסיכומים יתיחסו רק לשאלה המשפטית בלא התייחסות לכל שאלות עובדתיות" (להלן: "ההסדר הדיוני"). רקע הנתבעת בוטחה אצל התובעת בביטוח אחריות מקצועית (להלן: "הפוליסה" או "חוזה הביטוח"). ביום 2.9.98 התרחש אירוע הביטוח לפיו נפגע עוזי עיני (להלן: "צד ג'") עת רכב על אופניו בטיול שאורגן על ידי הנתבעת. בעקבות אירוע הביטוח שילמה התובעת תשלומים שונים, לרבות תשלום לצד ג' בסכום של 50,939 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 11,145 ₪. בגין תשלומים אלו, כך נטען על ידי התובעת, על הנתבעת קמה חבות לשלם דמי השתתפות עצמית בהתאם להוראות הפוליסה. הנתבעת טוענת שהתובעת הפרה את חובתה כלפיה בהתאם לסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן: "החוק"). לטענת הנתבעת, כי בהתאם לחוק היה על התובעת להודיע לה בכתב 30 ימים טרם הפשרה ורק אם כמבוטחת לא היתה מתנגדת - אז ורק אז, יכולה היתה התובעת לשפות את צד ג'. הנתבעת טוענת שהתובעת פעלה על דעת עצמה בלבד, ושילמה כמתנדבת את סכום הפשרה. דיון והכרעה הוראת סעיף 68 לחוק קובעת בזו הלשון: "בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי". כאמור בהסדר הדיוני, אין מחלוקת בין הצדדים שהתובעת לא פנתה לנתבעת בהודעה בכתב לפני הגיע לפשרה עם צד ג'. טוענת התובעת בסיכומיה, שהסיפא לסעיף 68 לחוק, אינה מתייחסת לעניין ההשתתפות העצמית שעל הנתבעת לשאת בגין הוצאות דין וטורח, אלא אך ורק למקרה ובו שולמו תגמולים לצד ג' - ומאחר וסכום ההוצאות שהוציאה התובעת לצורך הטיפול במקרה הביטוח, בבחינת הוצאות "דין וטורח" (20,185 ₪), עולה על סכום ההשתתפות העצמית, אין כל תחולה להוראת סעיף 68 לחוק בעניין זה, והנתבעת היתה חייבת לשלם לתובעת השתתפות עצמית גם אלמלא שילמה התובעת תגמולים לצד ג'. התובעת חוזרת ומדגישה שהוראות סעיף 68 לחוק מתייחסת לזכות המבוטח להתנגד לתשלומי תגמולי ביטוח, אולם אינה מתייחסת לעניין ההוצאות אותן הוציאה חברת הביטוח לצורך הטיפול במקרה הביטוח בבחינת הוצאות דין וטורח, ובהסתמכה על סעיף 68 לחוק, מערבת הנתבעת מין בשאינו מינו. מנגד, בסיכומיה חוזרת הנתבעת ומציינת שהתובעת הפרה את חובתה בהתאם להוראות סעיף 68 לחוק, משלא פעלה בהתאם להוראות קוגנטיות אלה, לא עומדת לה זכות הגבייה של דמי ההשתתפות העצמית. הכוונה מאחורי לשון הסעיף היא למנוע קיפוח וחוסר צדק כלפי מבוטחים, ועת ידעה התובעת על כפירתה של הנתבעת באחריות המקרה הביטוחי, מעבר לחובתה לפני אליה בטרם התשלום לצד ג', אלא היה על התובעת לנהל את ההליך עם צד ג' באופן שישקף את עמדתה זו. עוד נטען שלא הוסבר לנתבעת כל נושא האקסס וחובת התשלום של ההוצאות, ולמיטב זיכרונה של הנתבעת לא קיבלה את הפוליסה עצמה (חוזה ביטוח עצמו) בו רשומים התנאים הכלליים. לו היתה מבינה הנתבעת, כך לגישתה, שאין לסמוך על התובעת בניהול התובענה וייצוג עמדת, היתה שוכרת לה עו"ד אחר שייצג אותה נאמנה ואף סיכוי סביר שהיה דוחה את התביעה ומקבל החזר הוצאות. כמו כן נטען על ידי הנתבעת שהתובעת ניצלה את דמי ההשתתפות הגבוהים שחלים על הנתבעת, ועשתה דין לעצמה עת חסכה ניהול הליך, הגם שחובתה היתה לייצג את הנתבעת ובכל מקרה המצג שהציגה לנתבעת מטעמה היה לא נכון, התובעת לא עשתה די כדי להקטין את נזקיה, המוכחשים כשלעצמה, ויכול להיות שהנתבעת היתה עומדת על זכותה שבית המשפט יפסוק על ויתור הוצאות. בסיכומיה הפנתה הנתבעת אף לפסק דינו של בית משפט השלום בה נדחתה תביעה לתשלום דמי השתתפות עצמית מאחר ולא הוסבר למבוטח שעליו לשלם את ההשתתפות העצמית גם על ההוצאות. "פסק הדין הנ"ל מבטא את המקרה שבכותרת סיכומים אלו", חותמת הנתבעת את בסיכומיה. הנה כי כן, ההסדר הדיוני אינו אלא בשאלה המשפטית ואין להתייחס לכל שאלה שבעובדה. לפיכך כל טענות הנתבעת בהקשר זה - נדחות. הצדדים בחרו לנהל את ההליך בלא שיועמדו להכרעה הטענות העובדתיות, ולכן אינני יכול לקבל כל טענה עובדתית שנטענה על ידי הנתבעת בהעדר כל הוכחה. במקרה נשוא תובענה זו, אין עסקינן בשאלת העדר ההודעה בכתב לפי הוראת סעיף 68 לחוק. המקרה שלפני אינו אלא בשאלת תשלום הוצאות בגין דין וטורח שהוצאו על ידי התובעת. אין חולק שהתובעת לא פעלה בהתאם להוראות סעיף 68 לחוק. יחד עם זאת, אין בכך כדי לפגוע בהתחייבות החוזית להשתתף בהוצאות התובעת בניהול ההליך עד לגובה ההשתתפות העצמית. בחוזה הביטוח נקבע בפרק ההגדרות "השתתפות עצמית: הסכום בו ישא המבוטח מתוך סכום השיפוי וההוצאות שישולמו עקב תשלום תביעה המכוסה לפי פוליסה זו" (להלן: "הסעיף החוזי"). בנסיבות אלה, על פי ההסכמה החוזית בין הצדדים על הנתבעת לשלם לתובעת את ההשתתפות העצמית. הוצאות דין וטורח אשר הנתבעת מחויבת בהן, ועל כן ביטוח האחריות מכסה אותן, והוצאות אלה עוברות לתובעת כאשר היא מטפל בעניינה של הנתבעת כנגד תביעה צד ג' ובכלל כאשר מנהל מבטח את הגנתו של המבוטח במקומו ועבורו ונושא בהוצאות דין וטורח, ולכן על המבוטח להשתתף בהוצאות אלה, ללא קשר לתוצאות בתביעה שהוגשה נגדו, ועד לגבול סכום ההשתתפות העצמית. לא זו אף זו; כאשר נשאה התובעת בהוצאות שנגרמו עקב התביעה שהוגשה כנגד הנתבעת על ידי צד ג', שיפתה למעשה התובעת את הנתבעת בגין "הוצאות משפט סבירות" שנגרמו למעשה לנתבעת, ושיפוי זה נעשה מכוח הוראות סעיף 66 לחוק. אלמלא הביטוח, היה על הנתבעת לשכור עורכי דין ולשלם את הוצאות המשפט, ובהוצאות אלה היתה נושאת גם אם היתה מצליחה להביא לסילוק התביעה כנגדה (ולא ניתן להתייחס לאמור בסעיף 9 לסיכומי הנתבעת כי לו היתה שוכרת עורך דין שכר הטרחה היה עומד על 10% מסכום הנזק הסופי בהעדר כל הוכחה), ולפיכך משקיימה התובעת את חובתה בכך שנשאה בהוצאות הדין והטורח שנגרמו, יש לראותה כמי ששיפתה את הנתבעת, ולכן קמה לנתבעת החובה לשלם לתובעת את ההשתתפות העצמית לפי חוזה ביטוח. לסיכום: לנתבעת חובה לשלם את דמי ההשתתפות העצמית מכוח חוזה הביטוח וזאת בגין הוצאות דין וטורח, ולפיכך התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובעת את סכום התביעה בסך של 14,003 ₪ כשסכום זה נושא ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה (5.2.07) ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן תשא בהוצאות משפט וכן בשכ"ט עו"ד בסכום של 1,500 ₪ + מע"מ. סכומים אלו ישאו ריבית והצמדה כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. ביטוח אחריות מקצועיתהשתתפות עצמיתביטוח אחריות