פסק דין 1. זוהי תביעת תחלוף של התובעת (להלן: "התובעת" או "חברת הביטוח" או "המבטחת"), נגד הנתבעת, שהינה חברה העוסקת באספקת שירותי שמירה ואבטחה. זאת בגין תגמולי ביטוח והוצאות שנגרמו לתובעת, כתוצאה משריפה מיום 7.5.03 בבית עסק שפעל תחת השם המסחרי "קפה גרג", השייך לחברת קפה קריות (גרג 2003) בע"מ (להלן: "המבוטח" או "בית העסק" או "בית הקפה"), המצוי ברח' אח"י אילת 20 בקרית חיים. אירוע השריפה יקרא להלן: "השריפה" או מקרה הביטוח". בית העסק בוטח ע"י התובעת בפוליסה לביטוח עסקי שמספרה 2708614103, שהיה בתוקף מיום 1.4.03 עד ליום 31.3.04. 2. לטענת התובעת, הנתבעת התרשלה ו/או הפרה את חובותיה כשומר שכר כלפי המבוטח, בכך שלא שמרה כראוי על בית העסק, דבר שאפשר את השריפה. הנתבעת מצידה טוענת כי מילאה את כל חובותיה כלפי המבוטח, כי לא התרשלה כלל כלפיו ואין עילה לחייבה בתשלום כלשהו בגין השריפה. 3. בית העסק היה בשלבי הקמה בתחילת שנת 2003. השותפים לעסק סבלו מאיומים כנגד פתיחת בית הקפה, אשר להערכתם הגיעו ממתחרים עסקיים, שלא רצו בנוכחותם במקום. ביום 19.4.03, בעוד בית הקפה בשלבי הקמה, הוא הוצת. הוגשה תלונה במשטרה, אך החקירה לא העלתה דבר. בעקבות זאת התובעת והשותפים של בית העסק, החליטו בעצה אחת, כי יש לשכור שרותי שמירה, להגנה על בית העסק בשעות הלילה. 4. המבוטחת התקשרה עם הנתבעת, לצורך מתן שרותי שמירה ואבטחה בשעות הלילה, החל מהשעה 20:30 לערך, עד שעות הבוקר. הפרקטיקה היתה שהשומר מטעם הנתבעת (להלן: "השומר) היה מגיע לבית העסק בשעה 20:30, נפגש עם אחד השותפים והיתה מתבצעת מעין "החלפת משמרת". השותף היה עושה סיבוב עם השומר סביב לעסק, מדליק את האורות ההקפיים של העסק, על מנת לשפר את תנאי הראות, ומוסר לו כל אינפורמציה שנראתה לו חשובה לצורך השמירה. לאחר מכן השותף היה עוזב את המקום ובית הקפה היה נשאר תחת שמירת השומר בלבד. בשעות הבוקר היה מגיע שותף לפתיחת העסק והשומר היה משתחרר. 5. בלילה שבין 6.5.03 ל- 7.5.03, בסביבות השעה 02:30 לפנות בוקר (שהיה ליל יום העצמאות), בית העסק הוצת. 6. לבית העסק נגרמו נזקים רבים. נערכה שומה מסודרת ע"י שמאי, שבעקבותיה שולמו לבית העסק תגמולי ביטוח בגובה 248,790 ₪. כמו כן התובעת נשאה בעלויות שומה של 12,847 ₪. 7. שמעתי עדויות של שישה אנשים מטעם התובעת: שני עדים שותפים בעסק, אשר העידו על כלל נסיבות המקרה; שני עדים שהם אנשים המקורבים לשותפים בעסק, אשר העידו על נסיבות מסוימות בליל המקרה (לפני השריפה); עדה אחת הינה עובדת התובעת, אשר העידה על תגמולי הביטוח ששולמו והוצאות השומה שנערכה, עקב מקרה הביטוח; עד נוסף הוא השמאי, אשר העריך את נזקי השריפה. 8. כל העדים מטעם התובעת עשו רושם אמין. כולם העידו באופן ברור וישיר, ענו על השאלות שנשאלו והיו עקביים. התרשמתי שכל העדים העידו על העובדות כהוויתן מתוך מגמה לומר את האמת. 9. על פי העדויות שהובאו בבית המשפט, נראה שהשומר פשוט הזניח את משמרתו, לא השגיח על בית העסק ולא ביצע את עבודתו באופן מינימלי. 10. מר שלומי כהן הוא ידיד של אחד השותפים בעסק. מתוך עניין הוא עבר בבית העסק בליל המקרה בשעה 24:00 (12:00 בלילה) ולא ראה את השומר. זאת למרות שהגיע עד לבית הקפה ועצר במקום, מתוך עניין להתרשם מבית הקפה עצמו, שהיה בשלבי הקמה. עדותו עשתה רושם אמין. מר אופיר אדרי הוא אחיו של אחד השותפים. הוא עבר במקום בליל במקרה בשעה 22:00 בדרכו להופעת תרבות ב"תיאטרון הצפון" שנמצא קרוב לבית הקפה. על פי עדותו הוא הבחין בשומר יושב ברכבו בחזית בית הקפה. הוא העיר לשומר כי עליו להיות צמוד לבית הקפה, להשגיח עליו ולפטרל סביבו. מר אדרי שוב עבר בבית הקפה, בסיום ההופעה, בשעה 00:30 לערך ושוב הוא מצא את השומר בתוך רכבו. שוב הוא העיר לשומר והשומר יצא מרכבו. עדותו עשתה רושם אמין. מר גיא לוי הוא אחד השותפים בעסק. הוא זה ש"העביר משמרת" לשומר ערב השריפה. על פי עדותו הוא הדליק לשומר את האורות ההקפים של העסק, הכין לו זרנוק מים למקרה הצורך, עשה איתו סיור סביב העסק, הראה לו את המקום בו פרצה השריפה בפעם הקודמת, הדגיש בפניו את הצורך להיות כל הזמן ליד בית העסק, להשגיח עליו ולפטרל סביבו מדי פעם. עדותו עשתה רושם אמין. מר גלעד אלמוג הוא אחד השותפים בעסק. הוא העיד על כלל נסיבות המקרה, על ההתקשרות עם הנתבעת ועל תנאי השמירה שסוכמו. עדותו עשתה רושם אמין. 11. הנתבעת לא זימנה עדים לבית המשפט. אומנם הנתבעת הגישה לתיק בית המשפט מספר תצהירים של בעלי תפקידים אצלה ושל השומר, אך היא לא הזמינה אותם למתן עדות. לפיכך תצהירי הנתבעת לא הוגשו כראיות ועדות נותני התצהירים לא נשמעה. נראה היה שאי הבאת עדים מטעם הנתבעת היה מעשה מכוון מצידה, מתוך הנחה שלא יהיה בהן בכדי לסתור את גירסת התובעת. יצויין שלנתבעת ניתנה הזדמנות מלאה לזמן את עדיה ומתוך שיקוליה היא בחרה שלא לעשות כן. המסקנה היא שאי זימון עדים מטעם הנתבעת מחזק את גירסת התובעת ומחליש את גירסת הנתבעת. 12. בית העסק הינו קטן יחסית (כ- 80 מ"ר) וניתן להשגיח על כולו באופן מספק ע"י שומר שנמצא בקרבתו ומפטרל סביבו. על פי העדויות, השומר נהג להזניח את משמרתו לפרקי זמן ארוכים ולשהות במכוניתו מטעמי נוחות, במקום להימצא בקירבת העסק ולפטרל סביבו מדי פעם. זאת בניגוד לתנאי השמירה שסוכמו עם הנתבעת ובניגוד להנחיות מפורטות שקיבל מאחד השותפים בעסק ערב השריפה. יש בכך הן התרשלות מצד הנתבעת והן הפרת חובותיה כשומר שכר כלפי המבוטחת. בהסתברות גבוהה מאוד יש קשר סיבתי בין התרשלות השומר לבין מקרה השריפה. כל עוד היתה שמירה ראויה בבית העסק לא נשנה אירוע ההצתה, כפי שאירע לפני שנשכרו שירותי שמירה. מחדלי השומר, אשר הזניח את משמרתו, דהיינו שהה ברכבו במקום להשגיח על בית הקפה מקרוב ולפטרל סביבו, אפשרו את ביצוע מעשה ההצתה. 13. המסקנה היא שעל הנתבעת לפצות את המבוטחת על נזקיה וכי התובעת הוכיחה את זכות התחלוף שלה, בתור מבטחת שנשאה בנזק בפועל. הצדדים היו חלוקים בשאלה האם יש לראות בנתבעת כשומר שכר, האחראית לנזק בגין השריפה על פי חוק השומרים התשכ"ז - 1967. על פני הדברים נראה שכך המצב. עם זאת לאור הרשלנות החמורה והברורה של הנתבעת, בכך שהפרה באופן יסודי את תנאי השמירה, דבר המקים את אחריותה, אינני רואה צורך להכריעה בשאלה זו. 14. נראה שיש ליחס למבוטחת אשם תורם. השותפים של בית העסק וגם המקורבים להם, היו ערים לסכנה של הצתה חוזרת לעסק. לא לחינם עברו במקום במשך הלילה שני אנשים, על מנת לראות ש"הכל בסדר". אומנם שני האנשים שעברו בבית העסק העידו, שעשו זאת בנסיבות אישיות מאחר ובמקרה היו בקרבת מקום, אולם נראה שעשו זאת מתוך מודעות שיש להשגיח שאכן השמירה מתבצעת. משהתגלו מחדלי השמירה עובר לשריפה, היה באפשרות השותפים לדעת על כך ולהתריע באופן מידי בפני הנתבעת, שכן מדובר בחברת אבטחה הפועלת סביב השעון. כמו כן נראה, שלאור מקרה ההצתה הקודם והאיומים שהיו על בעלי העסק, היה מקום שיתריעו בפני הנתבעת כי עליה לעשות ביקורות על עבודת השומר, דבר שלא נעשה בצורה מספקת. בנסיבות העניין, אני מעמיד את האשם התורם על 30%. 14. גובה הנזק הוכח כדבעי ע"י התובעת. פקידת הביטוח, שהעידה על תגמולי הביטוח ששולמו ועל הוצאות השומה והשמאי, שהעריך את הנזקים, עשו רושם אמין על פניהם. הנתבעת לא הביאה כל ראיה משמעותית לסתור עדויות אלה. לפיכך אני מקבל את גובה הנזק כנטען ע"י התובעת. 15. נזקי התובעת עומדים, נכון ליום הגשת התביעה על 263,041 ₪. בהפחתת האשם התורם הסכום הוא 184,129 ₪. 16. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 184,129 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום. כמו כן הנתבעת תשלם לתובעת 70% מאגרת בית המשפט (משוערך להיום), את שכר העדים (משוערך להיום) וכן שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. התשלום ייעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ביטוח שריפהבית קפהשריפה