בית המשפט העליון הבהיר כי תכליתו העיקרית של חוק פיקוח על הביטוח היא הגנה על המבוטחים, וכי לקידומה של תכלית זו הוענקו למפקח על הביטוח סמכויות רחבות הן בתחום הפיקוח על איתנותן הפיננסית של חברת הביטוח והן על ידי בירורן של תלונות פרטניות וקביעת נורמות כלליות בהסתמך על נסיון שהצטבר במהלך יישומו של החוק. יחד עם זאת, ההנחייה הנ"ל אינה בגדר חקיקה ולפיכך פרשנותו של הטקסט המשפטי תעשה בעיקר על פי תכליתה המוצהרת של ההנחייה הנסמכת על מטרתם של חוק הפיקוח וחוק חוזה הביטוח, שהם חוקים צרכניים בעיקרם. חוק הפיקוח על עיסקי ביטוח, התשמ"א - 1981, מקנה למפקח על הביטוח סמכויות רחבות. המפקח על הביטוח מוסמך, בין היתר, להתערב ביחסים החוזיים שבין חברת ביטוח לבין מבוטח. עוד נקבע שם כי מעבר לבירור תלונות פרטניות רשאי המפקח לקבוע כללים מנחים לחברות הביטוח, מסקנה זו נסמכת בין היתר על הוראת סעיף 62 (א) לחוק הפיקוח הקובע כי אם מצא המפקח שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה. נימוק נוסף שהנחה את בית המשפט העליון בפירוש הוראת חוק הפיקוח הינו תכלית החקיקה כפי שהובהרה שם: פירוש רחב של סמכות המפקח מתבקש גם מתכלית החוק. התכלית של חוק הפיקוח היא, בראש ובראשונה, להגן על המבוטחים. לאור תכלית זאת, לא יהיה זה ראוי לתת לסמכות המפקחת פירוש צר, דהיינו, להגביל את סמכות המפקחת לבירור התלונה שהוגשה על ידי מבוטח, להבדיל מתלונה שהוגשה על ידי אדם אחר או גוף אחר או למנוע בעד המפקחת להורות על תיקון ליקוי באופן כללי ולחייב אותה לטפל באותו ליקוי באופן פרטני, פעם אחר פעם, כל פעם על יסוד תלונה חדשה, במאות ואלפי תלונות של מבוטחים. פירוש צר כזה ימנע הגנה נאותה מציבור המבוטחים בניגוד לתכלית החוק. לכן גם מטעם זה הפירוש הצר אינו פירוש ראוי". בית המשפט ציין כי ההגנה על המבוטחים באמצעות המפקח על הביטוח באה לידי ביטוי בשני היבטים עיקריים: ראשית, פיקוח על תכניות ביטוח ובכלל זה הביצוע של תוכניות כאלה; שנית, פיקוח על היציבות של חברות הביטוח, היטיבה להסביר זאת מבקרת המדינה וכך אמרה בדו"ח מבקר המדינה. ואף כי הפיקוח על הביטוח נקבע גם משום שהענף מהווה מרכיב חשוב בשוק ההון, תפקידו העיקרי להגן על המבוטח, שהוא הצרכן של המבטחים. להגנה זו שני היבטים; ההגנה העקיפה, דרך הפיקוח על היציבות הפיננסית של המבטחות; ההגנה הישירה באמצעות הפיקוח על תכניות הביטוח, ובכלל זה הפיקוח על דמי הביטוח. הפיקוח המופעל על פי חוק הפיקוח על הביטוח אינו פיקוח רגיל (במובן של 'קונטרול') האוסר או מגביל פעולות מסויימות, אלא הוא פיקוח מסדיר (פיקוח רגולטיבי), שמטרתו גם למנוע מראש אירועים שליליים מסויימים'. פוליסההמפקח על הביטוח