העסקה "אמיתית" של עובדים באמצעות חברות כוח אדם : בית הדין לעבודה קבע לעניין תבנית העסקה הכוללת הסכם עבודה בין העובד לחברת כוח האדם וחוזה בין חברת כוח האדם לבין מקום העבודה בו מוצב העובד, כי חברת כוח האדם מספקת למקום העבודה עובדים ולא מוצר או שירות. כאשר בידי המשתמש בעובדי חברת כוח אדם שליטה מכרעת או רבה על בחירת העובדים, הפסקת עבודתם, הכשרתם, הפיקוח עליהם וכולי, תגבר הנטייה לראות במשתמש ובחברת כוח האדם כמעסיקים במשותף של העובד. העסקה "פורמאלית" גרידא : ייתכנו מצבים בהם בית הדין יראה בחברת כוח האדם ובמקום בו הוצב העובד לעבודה על ידי חברת כוח אדם, כמעסיקים במשותף של עובד במקרים של העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם המשמשות "צינור לתשלום שכר" גרידא, כלומר מצב בו המשתמש בעובדי כוח האדם קולט או מגייס את העובד למפעלו באופן בו מתקבלים עובדיו שלו לעבודה והעובד מבצע עבודה זהה לעובדי המשתמש ולצידם. שכרו משולם על ידי חברת כוח האדם ועל פי המבחנים הפורמאליים הוא נחשב לעובד חברת כוח האדם והיא מדווחת עליו לרשויות כעובד שלה ובכך נמנע מקום העבודה מלהיחשב כמעביד של העובד. חברות כוח אדם