הגדרת המונח "הפליה" בחוק: חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אינו מגדיר מהי "הפליה בתי המשפט בארץ קבעו כי פירושו של הביטוי הפליה, ייעשה על פי התכלית המונחת ביסוד החוק. בהעדר נתונים על תפיסה מיוחדת של המחוקק בעניין זה יש לצאת מתוך ההנחה כי הגישה המקובלת של המשפט הישראלי היא כי נקודת מוצא ראויה לבחינת השוויון וההפליה היא כי יש להעניק יחס שווה לשווים ויחס שונה לשונים במידה פרופורציונאלית לשוני ביניהם, והפליה פסולה פירושה יחס שונה אל שווים, פירושה יחס בלתי שווה ובלתי הוגן למי שראויים לאותו יחס. בסעיף 9 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה נקבע כי נטל ההוכחה בתביעות בגין הפליה בעבודה מוטל על המעביד, כמו כן נקבע לעניין נטל ההוכחה בהפליה בקבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או השתלמות מקצועית, או תשלום פיצויי פיטורים כי אם קבע המעביד לגביהם תנאים או כישורים, ודורש העבודה או העובד, לפי העניין, הוכיחו כי נתקיימו בהם התנאים או הכישורים האמורים נטל ההוכחה יוטל על המעביד להוכיח כי לא הייתה הפליה. נקודת המוצא בהוכחת אפליה היא כי יש להעניק יחס שווה לשווים ויחס שונה לשונים במידה פרופורציונאלית לשוני ביניהם, והפליה פסולה פירושה יחס שונה אל שווים, פירושה יחס בלתי שווה ובלתי הוגן למי שראויים לאותו יחס. נטל ההוכחה בפיטורים מעבודה : נקודת המוצא היא שנטל ההוכחה מוטל על המעביד. אולם, בכל הקשור בפיטורים מעבודה, על העובד להוכיח בשלב הראשון כי לא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו. רק לאחר שעמד העובד בנטל זה והציג ראשית ראיה לקיומה של עילה לכאורה לפיטורים מחמת הפליה אסורה, עובר הנטל על כתפי המעביד לסתור את טענות העובד ולהוכיח כי לא פעל מתוך הפליה אסורה.נטל ההוכחההפליה / אפליהאפליה בעבודה