דחיית תביעה לגמלת הבטחת הכנסה - מסירת כתובת אחרת

ביטוח לאומי דחה תביעה לגמלת הכנסה בנימוק שבבדיקה שנערכה, התובע אינו מתגורר בכתובת שמסר 2. עמדת הנתבע היא שנערכו חקירות רבות בתיק וגם בתיקים קודמים של התובע ובכל המקרים בהם החוקרים ביקרו בכתובת שהנתבע מסר, התובע לא נמצא. בנוסף, מחקירה סביבתית הסתבר שבכתובת שהתובע מסר לא גר איש. התובע אף לא ענה לשיחות טלפוניות במספר הטלפון שמסר. 3. בסעיפים 19, 20 ו - 21 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 (להלן - החוק) נקבעו ההוראות הבאות: "19. חובת התובע (א) לצורך קביעת הזכאות לגימלה או המשך תשלומה, חייב התובע גימלה או המקבל גימלה, לפי דרישת המוסד לביטוח לאומי - (1) למסור למוסד לביטוח לאומי כל ידיעה או מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים; (2) לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של פסיכולוג, של מומחה תעסוקה, של מומחה שיקום או של מומחה אחר, הכל לפי הענין; (3) להופיע לפני מי שהמוסד לביטוח לאומי קבע לכך ולמסור לו כל מידע שיידרש. (ב) כל עוד לא קויימה דרישה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד לביטוח לאומי לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק תשלומה של גימלה או להחליט על אי-מתן הגימלה. 20. חובת עדכון פרטים מקבל גמלה יודיע למוסד לביטוח לאומי בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה. 21. חקירה ודרישת ידיעות (א) עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה אותו לכך רשאי, לצורך ביצוע חוק זה, להיכנס בכל עת סבירה למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי נמצא בו מידע הדרוש לשם בירור בדבר הכנסתו של אדם או לשם בירור כל פרט אחר, לבדוק פנקסים, חשבונות, מסמכים, רשומות ותעודות אחרות ולדרוש הסברים בקשר לכך וכן, בתנאים אלה, לחקור אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים אלא על פי צו מאת שופט בית משפט שלום. (ב) מי שנחקר או שבחצריו נערכת בדיקה לפי סעיף קטן (א), ישיב תשובה מלאה ונכונה על כל השאלות שנשאל. (ג) אדם שברשותו או בידיעתו ידיעות בדבר הכנסתו או רכושו של תובע גימלה או של מקבל גימלה, חייב, לפי דרישת עובד המוסד לביטוח לאומי שהוסמך לכך, למסור לו כל פרט בדבר ההכנסה או הרכוש האמור, תוך שלושים ימים מיום הדרישה." על פי ההלכה הפסוקה, על התובע גמלה חלה חובת אמון כלפי המוסד ומסירת מידע מלא, לרבות חובת גילוי של מידע יזום (עב"ל (ארצי) 280/05 ברנס - המוסד לביטוח לאומי, 13.2.06; עב"ל (ארצי) 1381/01 אולחובוק - המוסד לביטוח לאומי, 9.2.04). 3. לדיון התייצבו התובע, שכנו - מר ציון הדר, וחוקר הנתבע שביצע את החקירות בתיקו של התובע, מר אמיתי ישראל (להלן - החוקר). 4. לטענת התובע, הוא מתגורר ברחוב החבצלת 16, ביבנה ושנה אחת (מסוף שנת 2009) התגורר באשדוד (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 2-4). 5. מהראיות עולה כי למעשה, אין מחלוקת שהחוקר מעולם לא פגש את התובע בביתו. כך העיד התובע: "החוקר שיושב פה באולם מעולם לא דיבר איתי" (עמוד 3 לפרוטוקול, שורה 10) ור' גם בעדות החוקר: "זו פעם ראשונה שאני רואה את התובע" (עמוד 6 לפרוטוקול, שורה 21 ור' גם בעמוד 6, שורות 13-14, עמוד 8, שורות 3-4). 6. הנתבע הציג מספר סיכומי חקירה מהם עולה כי התובע לא נמצא בכתובת שמסר באף פעם שהחוקר הגיע למקום (נ/5, נ/6, נ/9, נ/10, נ/11, נ/12א') ואף עותק הזמנות שהושארו לתובע בכתובת, על מנת שיסור לסניף (נ/7נ/8, נ/12ב', נ/12ג'). יש לציין כי הראיות מתייחסות גם לתקופה שקדמה לחודש יולי 2011 וגם לתקופה מאוחרת יותר. בכל הראיות הממצא זהה - התובע מעולם לא נמצא בביתו. מסקנה זו מעוררת תמיהות, שהרי התובע, על פי דבריו (עמוד 9 לפרוטוקול, שורה 6), אינו עובד. 7. התובע לא סיפק כל הסבר משכנע לכך שלא נמצא מעולם בביתו. התובע טען שאי אפשר לשמוע אם אדם דופק בדלת (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 21-24), כי הוא אינו פותח את הדלת לכל אחד וכי יש לו הרבה חובות לשוק האפור. עוד טען כי הוא אוים ברצח וקשר זאת לעובדה שבעבר עבד בשב"ס (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 1-4). כל אלה הסברים מהסברים שונים, שנטענו ללא הצגת שמץ של אסמכתא. למעשה, התובע לא הציג כל אסמכתא לאף אחת מהטענות שטען. כך למשל, כאשר נשאל על ידי המותב אם יש בידו חשבונות מים או ארנונה שיעידו על מגורים במקום, השיב תחילה שיש לו חשבונות, אך לא על שמו. לאחר מכן מסר שאינו יכול להציג חשבונות מים מאחר שהוא לוקח מים מהשכן וגם חשמל הוא לוקח מהבית השכן (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 12-19). התובע אף הבהיר שהשכן שהתייצב לישיבת ההוכחות אינו השכן שמספק לו מים או חשמל. כלומר, בדומה לתשובותיו לשאלה מדוע אינו פותח את הדלת אם הוא נמצא בכתובת, גם בנושא האסמכתאות למגורים בכתובת, התובע מסר מספר גרסאות, שהמשותף להן שבכולם ניסיון להסביר את העובדה שאין ראיה חיצונית לטענותיו. 8. בסופו של יום, למעט טענתו של התובע שהוא גר בכתובת שמסר ועדותו הכללית של השכן, מר הדר, לפיה "אני רואה אותו שם בבקרים, בצהרים בערבים, בכל שעות היום" (עמוד 8 לפרוטוקול, שורה 25), אין כל ראיה לכך שהתובע אכן מתגורר בכתובת שמסר. זאת לעומת הראיות שהנתבע הציג, לפיהן במספר רב של פעמים נשלח חוקר אל הכתובת שהתובע מסר והתובע מעולם לא נמצא במקום. בנוסף, נעשו נסיונות להתקשר אל התובע למספר הטלפון שמסר, אך גם שם לא היה מענה. כמו כן, החוקר השאיר בכתובתו של התובע הזמנות לסור לסניף, במועדים מסויימים, אך התובע לא התייצב בסניף במועדים אלה. כלומרף כל נסיונות הנתבע ליצור קשר עם התובע באמצעות הכתובת שמסר בתביעתו, עלו בתוהו. 9. לאמור לעיל אוסיף כי מהראיות עולה שלמרות עדות התובע שמנובמבר 2009 ועד פברואר 2011 התגורר באשדוד, באותה תקופה הגיש תביעה לגמלת הבטחת הכנסה (נ/3) וציין בה שהוא מתגורר ביבנה, ברחוב החבצלת 16. התובע לא סיפק הסבר הגיוני לעובדה שכבר בשלב זה לא מסר כתובת נכונה ותשובותיו בנושא היו מתחמקות, לרבות הרמת הקול על בא כוח הנתבע (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 5-27). בנוסף, באפריל 2009, עוד טרם שהחל לגור באשדוד, הצהיר בסניף שהוא מתגורר ביבנה (נ/4), אך אין עדכון של הכתובת, החל מהמועד זו החל להתגורר באשדוד (נובמבר 2009, על פי עדותו של התובע). נהפוך הוא, מנ/3 עולה כי התובע המשיך למסור כי הוא מתגורר ביבנה. אמנם כל האמור בפיסקה זו מתייחס לתקופה שקדמה להגשת התביעה נשוא הליך זה (יולי 2011), אך יש בו להעיד על התנהלותו של התובע ביחסיו מול הנתבע. בנוסף, יש בו להקרין על מידת המהימנות שניתן לייחס לתשובותיו של התובע בכל הקורות אותו החל מיולי 2011. 10. סוף דבר - לא שוכנעתי כי התובע אכן התגורר בכתובת שמסר, ביחס לתביעתו לחודש יולי 2011 ועל כן התביעה נדחית. כמקובל בהליכים מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. הבטחת הכנסה