האם התובעת התפטרה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים ? 2. עיקרי העובדות: א. הנתבעת היא מפעל לייצור ושיווק של דברי מאפה. ב. התובעת הועסקה אצל הנתבעת החל מיום 20/12/2001 ועד ליום 15/1/2007, במשך כחמש שנים וחודש. ג. ביום 13/12/2006 ניתן לתובעת אישור מטעם רופא תעסוקתי אשר קבע כדלקמן: "אינה מסוגלת להמשיך בעבודתה בקונדטוריה כאשר דורשת הרמת משאות כבדים מעל 5 ק"ג, ללא עמידה ממושכת, ללא כיפופים רבים בגב התחתון". לטענת הנתבעת, האישור הרפואי הומצא לה ביום 25/12/2006. ד. מיום 25/12/2006 ועד ליום 4/1/2007 הוצבה התובעת לעבודה במכונת הביגלה, אשר לטענת הנתבעת תאמה את המגבלות הרפואיות שנקבעו לתובעת. ה. ביום 4/1/2007 התקבל אצל הנתבעת מכתבה של התובעת לפיו, התובעת מודיעה על התפטרות בהתאם לסעיף 6 לחוק פיצויי הפיטורים, התשכ"ג - 1963 (להלן: "החוק") וזאת בהתאם לאישור מטעם הרופא התעסוקתי. ו. ביום 7/1/2007 נשלח לתובעת מכתב מטעם הנתבעת כדלקמן: "בהתאם למסקנות הרופאה התעסוקתית - מצאנו עבורך מקום תעסוקה במפעלינו, התואם מסקנות אלו בעמדת מכונת הבייגלה, בה העבודה יכולה להתבצע בישיבה ובה אין מרימים מגשים אשר משקלם עולה על 4 ק"ג. מקום עבודה זה הוראה לך והוסבר לך בפירוט כיצד יתאים מקום זה למצבך הרפואי, כמפורט במסקנות הרופא. הנך מתבקשת לשוב לאלתר לעבודה במתכונת הנקובה לעיל, כאשר ימי היעדרותך עד כה יזקפו לך כימי חופשה. במידה ולא תחזרי לעבודתך לאלתר נראה בהתנהגותך כהתפטרות מטעמך, על כל המשתמע מכך". (נספח 3 לכתב ההגנה). ז. מיום 5/1/2007 ועד ליום 14/1/2007 שהתה התובעת בחופשת מחלה (ת/2). ח. ביום 15/1/2007 בשעה 08:00 התייצבה התובעת אצל הנתבעת, ונשלחה על ידי מנכ"ל הנתבעת לביתה מאחר ששעת התייצבות לשם סידור ופיזור עובדים עמדות היא שעה 07:00. התובעת התבקשה להתייצב לעבודה ביום המחרת. יצוין כי לטענת התובעת היא התייצבה לעבודתה ביום 15/1/2007 בשעה 07:00, אך אין בידי לקבל טענה זו, כפי שיפורט בהמשך. ט. באותו יום (15.1.2007) התקבל מכתב נוסף מעורכת דינה של התובעת, כדלקמן: "הנני מודיעה כי לא עמדת בתנאי מכתבך מיום 07.01.07 (מרשתי הגיעה לעבודה, אך לא נתת לה לעבוד), על כן, בהתאם לסעיף 6 לחוק פיצויי הפיטורין, עובד אשר אינו מסוגל לבצע עבודתו הנוכחית עקב מצב בריאותו ועקב סיבה זו הוא מתפטר - רואים לעניין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים". (נספח 4 לכתב ההגנה). י. ביום 17/1/2007 נשלח לתובעת מכתב נוסף מהנתבעת ולפיו מאחר שהתובעת לא שבה לעבודה ביום 16.1.2007, למרות שהתבקשה לעשות זאת, הנתבעת רואה בהתנהלות זו של התובעת כהפרת משמעת והודעת התפטרות מצידה. יא. ביום 18/7/2007 השיבה ב"כ התובעת כי התנהגות הנתבעת כלפי התובעת היא מעליבה ומפרה את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוקי מגן. במסגרת המכתב חזרה עורכת דינה של התובעת על הדרישה לתשלום פיצויי פיטורים. למכתב זה השיבה הנתבעת בו ביום, כי התובעת היא זו שהחליטה לא להגיע לעבודה למרות דרישת הנתבעת, ולכן היא מפרה את יחסי העבודה, והתנהגותה תתפרש כהתפטרות. בשלהי המכתב צוין כי "... נשלח אליך ואל מרשתך מכתב שבו היא מתבקשת לשוב לעבודה לאלתר, גם כאן שוב ללא התייחסות מצדכם מה שמראה על מגמתכם הברורה להפר כל הסכם עובד מעביד." (נספח 7 לכתב ההגנה). 3. טענות הצדדים - לטענת התובעת, היא התפטרה מעבודתה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים. בנוסף טענה התובעת, כי העבודה שהוצעה לה במכונת "הבייגלה", דרשה ממנה להתכופף, דבר אשר נאסר עליה בהוראות הרופא התעסוקתי. עוד טוענת התובעת כי היא נעלבה מכך שמנכ"ל הנתבעת שלח אותה לביתה ביום 15/1/2007 , ואמר לה לבוא למחרת. לטענת הנתבעת, נמצאה לתובעת עבודה חלופית אשר תואמת את מגבלותיה הרפואיות והתובעת לא נעתרה לפניותיה לשוב לעבודה. עוד טענה התובעת, מאחר שהוצע לתובעת תפקיד התואם את מגבלותיה הרפואיות אין לראות את התובעת כמתפטרת בדין מפוטרת, ולפיכך היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים. 4. דיון והכרעה - על יסוד התרשמותי מהעדויות ומהמסמכים שהוגשו, הגעתי למסקנה כי דין טענת התובעת, כי היא התפטרה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים להידחות. להלן אפרט את הנימוקים למסקנה אליה הגעתי. א. בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים נקבע - "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לעניין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים". על פי ההלכה הפסוקה (ע"ע (ארצי) 1214/02 שיטרית - סטופ אש בע"מ, 27/1/03; (להלן - "עניין שיטרית") על מנת להיות זכאי לפיצויי פיטורים על פי סעיף 6, צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים: א. מדובר במי שהוא במעמד של "עובד"; ב. העובד התפטר עקב מצב בריאותו שלו או בן משפחתו; ג. היתה "סיבה מספקת" להתפטרות. נטל ההוכחה לעניין תחולת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים מוטל על התובע, קרי עליו להוכיח כי התפטר לרגל מצבו הבריאותי וכן עליו להוכיח כי לאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היוו סיבה מספקת להתפטרות. כלומר, על התובע להציג ראיות (תעודות רפואיות) כי מצבו הבריאותי לא אפשר לו להמשיך ולעבוד יותר בשירות הנתבעת והוא היווה סיבה מספקת להתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים (דב"ע נג/3-210 רביוב - נאקו שיווק בע"מ, פד"ע כז 514 (1994)). ב. עוד נפסק: "על העובד להודיע למעסיק טרם התפטרותו, על מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו כמונע המשך העבודה שעשה עד כה, וזאת על מנת לאפשר למעסיק להציע לו עבודה אחרת או תנאי עבודה ולהשפיע בכך על "שאר הנסיבות", כך שלא תהא סיבה מספקת להתפטרות. (עניין שטרית ור' גם דב"ע לג/3-2 זילבר - גלוביס בע"מ, פד"ע 53 (1972)). 5. התובעת עבדה במכונת הבייגלה מיום 25/12/2006 ועד ליום 4/1/2007. מדובר במכונה בה 4 עמדות אשר 2 מהם בישיבה ו-2 בעמידה ומשקל המגשים הוא עד 3 ק"ג, לכל היותר (עמודים 5,9 לפרוטוקול). לטענת הנתבעת, ביום בו התקבל האישור הרפואי התובעת הופנתה לעבודה במכונת הביגלה, "שם קיבלו הנחיות לגבי מגבלותיה". (עמ' 9 ש' 8 לפרוטוקול), ובהמשך "כאשר התובעת הביאה את האישור הרפואי, היא עברה לעבוד במכונת הביגלה ואמרתי לה שהיא יכולה לבחור כל עמדה שתתאים למגבלות שלה. כלומר לשבת ולא לזוז ולא לקום. (עמ' 9 ש' 14-16 לפרוטוקול). בתאריכים 5/1/2007 עד 14/1/2007 התובעת שהתה בחופשת מחלה, וביום 15/1/2007 התייצבה לעבודה. א. לטענת התובעת, העבודה במכונת הבייגלה אליה שובצה לאור האישור הרפואי, לא תאמה את האישור התעסוקתי שהוצג לנתבעת, וכך בחקירתה: "ש. אם בעבודה יש מכונת ביגלה עם שתי עמדות ישיבה, שתי עמדות עמידה, מגשים 2.5 עד 3 ק"ג אפילו אלו שיושבות גם צריכות להתכופף. זה לא נקרא כיפופים רבים. תסכימי אתי שמכונת ביגלה כזו בעבודה שלך מתאימה בול לאישור התעסוקתי? ת. עובדה שאדם אחד תמיד יושב ואדם אחד תמיד עומד ומכניס מגשים לתוך העגלה. ש. האם במכונת הביגלה שאני תיארתי לך (במקום אחר למשל)? ת. פרקטית זה לא המצב. ש. אני אומרת לך שיש מכונת כזו. יש שתי עמדות ישיבה ושתי עמדות עמידה. לפעמים קמים ולפעמים יושבים ובמגשים לא מעל 3 ק"ג האם עבודה כזו היא מאושרת על ידי האישור של הרופא תעסוקתי? ת. בכל מקרה יהיה צורך להתכופף. ש. אבל לפי האישור התעסוקתי מותר לעמוד ומותר להתכופף? ת. כתוב שאסור להתכופף לזמן מסוים. בכל מקרה זה יוצא לזמן ממושך. היה עוד סוג עבודה באותה מכונה למרוח ביצים על שומשום. וכולם לפי התור עשו את זה". (עמ' 5 ש' 3-15 לפרוטוקול). בהתאם לאישור הרפואי שהציגה התובעת הרי שנאסרה עליה עמידה ממושכת, ונקבע כי מותר לה לעבוד ללא כיפופים רבים בגב התחתון. בהתאם לתיאור המכונה ולסרט שהוקרן בדיון, הרי שהכיפופים הנדרשים, לעובדת בעמדת הישיבה, הם רק לשם מילוי המגשים האחרונים של העגלה ואין לראות כיפופים אלה ככיפופים רבים. ב. התאמת העבודה למגבלות התובעת - בעניין זה נחקרו התובעת, העדה מטעמה, וכן מנכ"ל הנתבעת, מר צביקה וייס. התובעת אמרה בעדותה: "ש. אמרת קודם שכאשר עבדת במכונת הביגלה צביקה אמר לך למה את עומדת אסור לך לעמוד? ת. הוא אמר לי שהנה כיסא למה לא לשבת. ש. כל הצוות שמע את צביקה? ת. כן. ש. הצוות ידע שיש לך אישור רפואי? ת. הוא היה חייב להודיע באופן רשמי שאסור לי לעמוד. ש. אבל בעצם את אומרת שהוא ידע אך זו לא היתה הודעה רשמית? ת. זה היה בתור בדיחה. הייתי בטוחה שמה שהוא חושב שאעמוד ויהיה לי קשה ואתפטר בעצמי. ש. הוא אמר לך את זה פעם? ת. זה מה שפשוט חשבתי". (עמ' 6 ש' 25-32, עמ' 7 ש' 1-4 לפרוטוקול). כמו כן נחקרה בעניין זה גם הגב' אלה צ'רנו והעידה כדלקמן: ש. כאשר עבדת אתה במכונת הביגלה היא עבדה גם בעמידה וגם בישיבה אחרי קבלת האישור? ת. כן. אחרי שהתובעת עזבה היה מצב כזה שאדם רק ישב והתובעת עמדה וישבה כמו כולם". (הדגשה לא במקור- א.ה). ניתן ללמוד מכאן כי קיימת אפשרות לבצע עבודה זו בישיבה ואף עדותו של מנכ"ל הנתבעת תומכת בגרסה זו: ש. למה העובדים שלך לא מילאו את ההוראה שלך? ת. הם מילאו את כל הוראותי. כשאני הגעתי לשולחן שלה שאלתי אותה למה את לא יושבת. אף אחד לא יכול להגיד לה מילה. ש. אני אומרת לך שהעובדים הכריחו אותה לקום? ת. אף אחד לא יכול להכריח אותה לקום. אם מישהו מכריח אותה לעשות משהו, אני נמצא בשטח כל הזמן, מישהו יכול לידע אותי שמישהו מכריח אותה? (עמ' 10 ש' 9-14 לפרוטוקול). מכאן שהעבודה בישיבה במכונת "הביגלה" תאמה את מצבה הרפואי, אך התובעת בפועל ישבה ועמדה כאשר הנתבעת הנחתה אותה לשבת. ככל שהתובעת נתקלה בבעיה ביישום הוראת הנתבעת לגבי "העסקה בישיבה" היה עליה לפנות לנתבעת ולא לעשות דין לעצמה ולבצע עבודה בניגוד להוראות הנתבעת, אך היא לא עשתה כן. גם ממכתב הנתבעת מיום 7/1/2007 ניתן ללמוד כי הנתבעת הסבירה לתובעת היכן וכיצד עליה לעבוד. במכתבה מפרטת הנתבעת כי בהתאם למסקנת הרופאה התעסוקתית, נמצא עבורה מקום תעסוקה התואם את המגבלות הרפואיות המוטלות עליה. עוד נכתב, כי מקום עבודה זה הוצג בפני התובעת והוסבר לה בפירוט כיצד הוא יתאים למצבה הרפואי. במכתב בא כוח התובעת מיום 15/1/2007, אשר נשלח לאחר מכתב זה, כמו גם בשאר מכתביה של בא כוח התובעת, אין טענה כי מקום העבודה אינו תואם את המגבלות הרפואיות שהוטלו על התובעת. מכאן ניתן ללמוד כי לתובעת לא היו טענות בנוגע למקום העבודה, במכונת "הביגלה" והתאמתו לצרכיה, שהרי אם מקום זה לא תאם את מגבלותיה, היתה מפרטת זאת באת כוחה במסגרת ההתכתבות בינה לבין הנתבעת. ג. זאת ועוד: מעדותה של התובעת עולה כי אף היא לא ראתה את מכונת "הביגלה" כסידור שאינו הולם את מצבה, אלא שלטענתה הפסיקה להגיע לעבודה מאחר שנעלבה מיחסה של הנתבעת אליה. כאשר נשאלה לסיבה שבגינה הפסיקה להגיע לעבודה, השיבה כך: "ש. אבל את לא חזרת? ת. לא חזרתי למחרת לעבודה כי עו"ד שלי אמרה שנגיש תביעה. ש. אמרת בדיון הקודם שנעלבת מזה שהיית צריכה לחכות? ת. לא הרגשתי בנוח לחכות שעתיים שלוש. ש. בגלל זה התפטרת? ת. בגלל שהבנתי שאין עבודה בשבילי. ש. אבל אמרו לך לחזור. לנו אמרת בדיון הקודם שנעלבת ולכן לא חזרת. עכשיו את אומרת שלא הייתה עבודה אבל צביקה אמר שתבואי מחר. מה נכון? ת. ידעתי שעוד פעם אצטרך לחכות ועוד פעם ישפילו אותי. ש. ובגלל זה לא חזרת? ת. כן". (עמ' 6 ש' 14-24 לפרוטוקול). 6. האירוע שהתרחש ביום 15/1/2007 - התובעת שהתה בחופשת מחלה במשך כ-10 ימים וביום 15.1.2007 הגיעה לעבודתה. א. שעת ההגעה: אין מחלוקת כי שעת ההגעה בבוקר היא בשעה 07:00 וכך העידה גם הגב' צ'רנו (עמ' 7 ש' 26-29 לפרוטוקול). התובעת טענה במסגרת דיון ההוכחות כי הגיעה בשעה 07:00 ולא קיבלה חלוק, וכדבריה: "ש. ואז חזרת לעבודה ב-15/1. באיזה שעה הגעת? ת. 7. ש. אם אומר לך שבאת ב-8? ת. לא. ש. את אומרת שאת באת ב-8? ת. הגעתי לעבודה ב-7. מי שנותנת לנו חלוקים עד שבע ורבע היתה ולה (שם העובדת שמחלקת את החלוקים - א.ה). באותו יום לא קיבלתי חלוק. (עמ' 5 ש' 26-32 לפרוטוקול). בניגוד לכך, במסגרת דיון קדם המשפט שהתקיים בתיק ציינה התובעת כדלקמן : "נעלבתי מהעובדה שהוא שלח אותי הביתה באותו יום שבאתי בשעה 8 ואמר לי לבוא למחרת". (עמ' 2 ש' 6-7 לפרוטוקול). בסוגיה זו נחקר גם מנכ"ל הנתבעת, והשיב לשאלת התובעת בעניין העדר עמדות פנויות במכונות "הבייגלה", באותו היום, כדלקמן: "לנה הגיעה לעבודה באותו יום, כמו שאמרתי מקודם, זה לא היה בזמן הרגיל והמשמרות היו כבר מאוישות". (עמ' 10 שורות 24-25 לפרוטוקול). מכך שהתובעת לא קיבלה חלוק וכי העמדות במכונת הביגלה לא היו פנויות, ניתן למצוא תמיכה לגרסת הנתבעת, לפיה התובעת התייצבה בשעה 08:00. בשקילת הראיות, אני מעדיפה את גרסתה העקבית של הנתבעת בעניין זה, על פני גרסתה המפורטת והמאוחרת של התובעת שהושמעה בישיבת ההוכחות. לפיכך, אני קובעת כי שעת הגעתה של התובעת ביום 15.1.07 היתה השעה 08:00. ב. בנוסף, לגבי האירוע שהתרחש ביום 15/1/2007 נחקרה התובעת כדלקמן: "ש. באת ואז צביקה אמר חכי, ואז חיכית, הקלטת את השיחה ואז צביקה אמר לך תבואי מחר? ת. הוא אמר אם את רוצה לבוא מחר תבואי מחר" (עמ' 6, שורות 5-6 לפרוטוקול). כמצוין בחקירתה, לגבי אירוע זה הגישה התובעת הקלטה אשר תומללה על ידה, וכן על ידי הנתבעת. מהתמליל שהוגש על ידי הנתבעת עולה: "... ילנה: לעבוד? צבי: לא. לחכות... לחכות... את רוצה לבוא מחר, תבואי מחר. מה שאת רוצה. את רוצה לבוא מחר תבואי מחר. אנחנו נבדוק עד מחר. אני לא ידעתי שאת באה היום ... לא אמרת לי אני באה היום". (הדגשה לא במקור - א.ה.) . תמלול של אותה שיחה הוגש גם ע"י התובעת כדלקמן: "... הטובעת (כך במקור - א.ה): מחר לעבוד? הנטבע(כך במקור - א.ה): לא, מחר לחכות - רוצה לבוא מחר תבואי מחר מה שאת רוצה. אני לא ידעתי שאת בא היום, את לא אומרת לי אני בא היום ". (הדגשה לא במקור - א.ה.) אף שמספר מילים שונות בין שני התמלולים הרי שניתן ללמוד מהם כי הנתבעת הציעה לתובעת להגיע למחרת לעבודה, וכן כי הנתבעת לא ידעה שהתובעת תתייצב לעבודה ביום זה, משום ששהתה בחופשת מחלה, במשך עשרה ימים. ג. מאחר שמהראיות עולה כי התובעת בשום שלב, לאחר מועד זה, לא חזרה לעבודה הרי שלא התקיים התנאי השלישי שנקבע בפסיקה לזכאות לפיצויי פיטורים על פי סעיף 6 לחוק, והוא - כי היתה סיבה מספקת להתפטרות. גם בעניין שטרית נפסק כי תכליתו של סעיף 6 לחוק היא להעניק פיצויי פיטורים לעובד שנאלץ להתפטר עקב כך שמצבו הבריאותי אינו מאפשר לו להמשיך את עבודתו במפעל. אין מקום להעניק פיצויי פיטורים לעובד בעקבות מחלה, אשר למעביד קיים מקום עבודה חלופי עבורו. 7. לסיכום האמור לעיל, לא שוכנעתי שהוכחה טענת התובעת כי התפטרה מהעבודה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים. על פי הראיות שהוצגו, התובעת לאחר קבלת אישור מטעם הרופא התעסוקתי התייצבה במפעל לעבודה במחלקת ה"בייגלה", עד למועד מחלתה. לאחר סיום ימי המחלה, התייצבה שוב התובעת בשעה 8:00, נשלחה לביתה ולא הגיעה ביום המחרת. בהתנהגות זו של התובעת, היא התפטרה מהעבודה, התפטרות שאינה מזכה בפיצויי פיטורים. 8. סוף דבר - התביעה נדחית. בהתחשב בתובעת ובגובה שכרה אצל הנתבעת, אני פוסקת כי התובעת תישא בהוצאות הנתבעת, לרבות שכר טרחת עו"ד, בסכום של 2,500 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 9. הצדדים רשאית להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 15 ימים מקבלת פסק הדין. פיצוייםשאלות משפטיותפיטוריםפיצויי פיטוריםהתפטרות