פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, אי הפרשה לגמל, דמי מחלה והחזר הוצאות על סך 99,114₪ 5. ביום 25.11.12 הכריעה הרשמת גרוס בתביעה הראשונה, ודחתה את תביעת התובע לדמי הבראה מהטעם שלא התקיימו יחסי עובד- מעביד בין הצדדים. 6. ביום 24.12.12 הגיש התובע בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי 5417-12-12 איסק טבורסקי - סמינר לרפואה משלימה בע"מ על פסק הדין בתביעה הראשונה. ביום 03.04.13 ניתן פסק דין ובית הדין הארצי דחה את הבקשה למתן רשות ערעור. 7. הנתבעת מבקשת לסלק את התביעה על הסף מהטעם שהוכרע בפסק דין סופי שלא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. לטענתה בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד -מעביד, התובע פעל כקבלן שיפוצים עצמאי עוד בטרם נוצרה מערכת יחסים בין הצדדים למתן שירות ופסק הדין שניתן בתביעה הראשונה, מהווה מעשה בית דין משכך יש לדחות את התביעה הנוכחית. 8. לטענת התובע בינו לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד ומעביד החל ממאי 2000 ועד לסיום ההתקשרות. לטענתו הקביעה בשאלה המשפטית, האם התקיימו יחסי עובד - מעביד אינה יכולה להוות מעשה בית דין משום שאינה מצויה בסמכות רשם. 9. על פי תקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי הדין), התשנ"ב-1991, רשאי בית הדין- בכל עת שנתבקש לכך או אף ביוזמתו הוא- לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מפאת "מעשה בית דין ", "חוסר סמכות" או כל נימוק אחר "שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע". בבר"ע (ארצי) 15310-11-12 גולדפינגר - קונספט שיווק מוצרי אופנה (1995) בע"מ (ניתן ביום 15.1.13) קבעה השופטת אנגלברג-שהם בסעיף 14 לפסק הדין : "ככלל, משניתן פסק דין, מהווה הוא סוף פסוק להתדיינות נוספת בעניין נושא הפסק. ביסוד עקרון זה עומד האינטרס הציבורי וכמותו אינטרס בעלי הדין, כי יהיה סוף להליך המשפטי בשל אותו עניין." 10. הכלל בדבר מעשה בית דין מורכב משני כללי משנה עיקריים, האחד "השתק עילה" והשני "השתק פלוגתא" - והרלבנטי לעניינו הוא הכלל השני, קרי "השתק פלוגתא". כבר נפסק כי על מנת שיקום מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא צריכים להתקיים ארבעה תנאים: האחד - זהות הצדדים, השני - זהות עובדתית ומשפטית בין הפלוגתא שעמדה לדיון והוכרעה בפסק הדין שניתן בהתדיינות הראשונה לבין הפלוגתא הנדונה בהתדיינות הנוספת, השלישי - בהתדיינות הראשונה נקבע ממצא עובדתי פוזיטיבי ביחס לפלוגתא, והרביעי - ההכרעה בפלוגתא היתה חיונית לתוצאה הסופית בהתדיינות. ראה בר"ע (ארצי) 15310-11-12 גולדפינגר - קונספט שיווק מוצרי אופנה (1995) בע"מ, סעיף 15 לפסק הדין של השופטת אנגלברג -שהם (15.01.13): "דוקטרינת "מעשה בית דין" נחלקת לשני ענפים - "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא". הכלל בדבר השתק עילה אינו מאפשר היזקקות לתביעה נוספת בין צדדים או חליפיהם מקום שתביעה אחרת ביניהם, המבוססת על עילה זהה, נדונה והוכרעה על-ידי בית משפט מוסמך. הכלל בדבר השתק פלוגתא קובע כי אם במשפט הראשון ניטשה מחלוקת בשאלה עובדתית מסוימת, שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, גם אם ישנה אי זהות בין העילות של שתי התביעות." (ההדגשות לא במקור) 11. פסק דינה של הרשמת גרוס בתביעה הראשונה וכן פסק הדין בערעור של השופט רבינוביץ בבר"ע 45417-12-12, הכריעו בשאלה האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. הרשמת בחנה את מהות היחסים בצורה מנומקת ומפורטת לאור כל מבחני הפסיקה בעניין זה וקבעה כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד וכן ניתן חיזוק לפסק דינה בפסק הדין של ערכאת הערעור: "הניתוח של בית הדין האיזורי ביחס למבחנים המשפטיים השונים לקביעת יחסי עובד ומעביד וישומם על בסיס התשתית העובדתית ממנה התרשם, מעוגן היטב בהלכה המשפטית המתייחסת לנושא זה, והוא מקובל עלי. יש לציין כי אין מחלוקת שהמבקש היה קבלן שיפוצים בתקופה בה נתן במקביל שירותים למשיבה. זו הייתה נקודת המוצא ההתחלתית של הקשר בין הצדדים, והיא זו שניווטה הלכה למעשה את מהות הקשר בינהם במשל כל תקופת מתן השירות, שלא אופיינה כלל ועיקר כיחסי עובד ומעביד, אלא כיחסים בין עצמאי האדון לעצמו ולזמנו ובין מזמין שירותים, כפי שהטיב לנמק בית דין האיזורי." סעיף 12 לפסק הדין של השופט רבינוביץ בבר"ע (ארצי) 5417-12-12 איסק טבורסקי - סמינר לרפואה משלימה בע"מ (03.04.13) 12. משלא הועלתה על ידי התובע טענת חוסר סמכות הן בבית הדין האזורי והן בערכאת הערעור, נוצר למעשה, השתק פלוגתא ומשכך דין התביעה להידחות. פרופ' נינה זלצמן בספרה "מעשה בית דין בהליך האזרחי" כותבת: "כלל מעשה בית דין מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין, שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהו, להוליך לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים להליך או כל מי שהוא ביחסי "קרבה משפטית" עם אחד מהם, באופן שלא יוכלו עוד לחזור להתדיין ביניהם בבית המשפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו בפסק הדין. משנתן בית משפט מוסמך פסק דין סופי בהתדיינות כלשהי, מקים פסק הדין מחסום דיוני לפני בעלי הדין, המונע כל התדיינות נוספת ביניהם בנושא או בשאלה שהוכרעו בפסק הדין. כל עוד לא בוטל פסק הדין, בין על ידי ערכאת ערעור ובין על ידי בית המשפט שנתנו, מחייב פסק הדין את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו, ואין איש מהם יכול להעלות, במסגרת התדיינות אחרת כלשהי ביניהם, טענה העומדת בסתירה לקביעה זו. תכונת המוחלטות המוענקת לפסק הדין מעמידה את ההכרעה השיפוטית בחזקת היותה נכונה, חוסמת בכך את הדרך לפני הצדדים לבירור האמת ולעיתים אף עשויה לגרום להנצחת טעויות; אך שיקולים שבתקנת - הציבור מחייבים לשים סוף לדיונים משפטיים. על כן, אף אין בודקים אם צדק השופט בהחלטתו, ואין טעות בפסק הדין מספקת לבעל הדין היתר להשתחרר מכבלי מעשה בית דין. כוחו של המעשה השיפוטי, כמעשה בית הדין, פועל בכל הליך שיפוטי אחר בין אותם צדדים, בהקימו מחסום דיוני, השתק, כלפי כל אחד מבעלי הדין המבקש לשוב ולהתדיין "בעניין שנדון" או ב"שאלה שנדונה" בפסק הדין". נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, פרסומי הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל-אביב עמ' 2-3 (מהדורה ראשונה הדפסה שלישית 1998) 13. סופו של דבר - אנו מקבלים את הבקשה לדחיית התביעה על הסף, השאלה האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד הוכרעה ע"י הרשמת גרוס, פסק דינה אושר ע"י בית הדין הארצי ולכן דין הבקשה לתקבל. הטענה בדבר חוסר סמכותה של הרשמת לדון בשאלת קיומם של יחסי עובד- מעביד אינה רלוונטית שכן השתק פלוגתא תקף בין אם ההכרעה בפלוגתא הייתה במפורש ובין אם במכללא מה עוד שהסוגיה הוכרעה כאמור ע"י בית הדין הארצי. 14. התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך של 2,000 ש"ח שישולמו תוך 60 יום מקבלת פסק הדין. 15. ניתן להגיש ערעור תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. דמי הבראה