גמלת הסיעוד הופחתה ב- 50% לאור הכנסות התובעת. לטענת התובעת הכנסותיה עולות ב- 152 ₪ בלבד מהתקרה ולפיכך יש להפחית סכום זה בלבד ולא 50% אשר מהווים 1,000 ₪. 4. ביום 13/03/2013 התקיים דיון וב"כ הנתבע הודיע כי יעביר את התיק לשיקול דעת נוסף. ניתנה החלטה לפיה בהעדר הסכמה ימציא הנתבע טיעונים והתובעת תוכל להשיב עליהם תוך 15 יום מקבלתם. 5. ביום 07/05/2013 הוגשה הודעת הנתבע לפיה הוא עומד על הדחייה. ביום 15/05/2013 ניתנה החלטה לפיה התובעת תודיע עד ליום 15/06/2013 האם קיימת הסכמה כי פסק הדין יינתן על סמך החומר שבתיק או שהיא מבקשת לשמוע ראיות. 6. התובעת לא הודיעה כל הודעה. לפיכך, ומשהמחלוקת אינה עובדתית, ניתן בזאת פסק הדין על יסוד החומר שבתיק. 7. התובעת אינה חולקת על הכנסותיה, ואלו הן: 5,922 ₪ מקרן מקפת ו- 2,660 ₪ קצבת זקנה. התובעת טוענת כי אין להביא בחשבון סך נוסף של 186 ₪ המנוכה מקצבת הזקנה בגין ביטוח בריאות. עוד טוענת התובעת להוצאות קבועות אשר מקור מרביתם הוא בתשלום למטפלת ולמחליפתה בסופי השבוע. כמו כן מפרטת התובעת את סך הוצאותיה החודשיות בסך של 12,300 ₪. 8. אין מחלוקת כי הכנסות התובעת עולה על הסכום המקסימלי, אף אם לא ניקח בחשבון את דמי הבריאות המנוכים, אלא שלטענת התובעת יש להפחית מהזכאות לגמלה רק את הסכום העודף בסך של 152 ₪. עם כל ההבנה למצבה של התובעת אינני מקבלת טענה זאת. 9. סעיף 224 (ד) (1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק") קובע: "הזכות לגמלת סעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני הכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים;" תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה התשמ"ח-1988 (להלן: "התקנות") קובעת: "גמלת סיעוד תשולם לתובע (יחיד) בשיעור של 50% מהשיעור שנקבע בחוק אם הכנסתו עולה על הסכום השווה לשכר הממוצע ואינה עולה על פעם וחצי מהשכר הממוצע" תקנה 3 קובעת כי בחישוב ההכנסה לפי תקנות אלה תובא בחשבון הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, למעט ממקורות המפורטים בתקנה ומהווים רשימה סגורה. תקנה 4 לתקנות קובעת סכומים המותרים לניכוי מההכנסה; אף בסעיף זה מדובר ברשימה סגורה. 10. הוצאות התובעת המפורטות בכתב התביעה, הגם שלא הוכחו אינן נכללות בתקנה 4 לתקנות ולפיכך אין להביאן בחשבון. 11. אשר לטענת התובעת כי יש להפחית מהזכאות לגימלת סיעוד רק את הסכום העולה על הסכום המקסימלי אשר לטענתה הינו 152 ₪, אף טענה זאת דינה להידחות. 12. התקנות קובעות מדרגות ברורות לגובה הגמלה בהתאם לכנסה: הכנסה השוללת לחלוטין את הזכות לגמלה (ליחיד מעל 1.5 פעמים השכר הממוצע) הכנסה המפחיתה ב- 50% את הגימלה והכנסה אשר אינה משפיעה על גובה הגמלה (ליחיד עד סכום השכר הממוצע במשק). 13. בית הדין הארצי בעב"ל 50358/97 עזבון המנוחה חנה ליבוביץ ז"ל -נ- המלל (11.10.01 ) קבע כי שיקולים תקציביים בקריטריונים לזכאות לגמלת סיעוד הינם לגיטימיים. חוק הסיעוד נועד להקל על צורכי הטיפול של הקשיש המוגבל המתגורר בקהילה, אך אין הוא אמור לפתור את כל צורכי הטיפול. 14. זאת ועוד לו מתקין התקנות סבר כי הפחתת הגמלה תעשה על ידי הפחתת הסכום העולה על התקרה, כפי שנעשה לדוגמא בקצבת זקנה בין הגיל המותנה לבין הגיל המוחלט, תקופה בה הזכאות מותנית בהכנסות, היה קובע כך במפורש. 15. גמלת הסיעוד הינה גמלה המושלמת בעין ולפיכך לא ניתן להפחית את הגמלה בשווי הסכום העולה על התקרה. 16. סוף דבר התביעה נדחית. אין צו להוצאות. סיעודעזרת הזולת / עזרת צד שלישי