תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת הבטחת הכנסה כנפרד

תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת הבטחת הכנסה כנפרד 2. משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק - "הרינו להודיעך על דחיית תביעתך החל מחודש 07/2012. על פי סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980, יחשבו כבני זוג "לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחד". לא מתקיימים תנאי הנפרדות מכיוון שהנכם גרים כמשפחה. מזכותכם לבדוק זכאותכם כמשפחה מורחבת". 3. בתיק זה העיד התובע בלבד. הנתבע לא הביא עדים מטעמו. 4. מעדותו הראשית של התובע עולות העובדות כלהלן - א. התובע נשוי לפלונית (להלן - פלונית) ונולדו להם יחד 9 ילדים. ב. לתובע אין קשר לס', הוא אינו חי עמה ומתנהלות ביניהם תביעות. ג. התובע נישא בשנית לאישה אחרת בשם ס.א.ג. (להלן -ס.א.ג) עמה הוא מנהל משק בית משותף ומגדל שני ילדים. ד. התובע חי במרחק של 50 מטרים ובאותו מגרש עם פלונית. התובע נושא בתשלום חשבונות החשמל מים והארנונה של פלונית וכן מסייע לה ברכישת אוכל ושתייה. ה. התובע לא התגרש מפלונית הואיל והיא מסרבת להגיע לבית הדין השרעי על מנת להתגרש. 5. בחקירתו הנגדית אישר התובע שהילד האחרון המשותף לו ולפלונית נולד בינואר 2012 וכי הוא התחתן עם ס.א.ג, אשתו השנייה, בשנת 2010. לעניין תשלום מזונות לפלונית השיב התובע שאינו משלם לה מזונות - "למה לשלם לה" ולגבי הוצאות הבית שלה אישר שהוא נושא בכל התשלומים. 6. בהצהרה שנתן התובע לפקיד תביעות ביום 17.4.12 (נ/2) מסר התובע - "אני גר עם שתי נשים עם ס.א.ג ועם פלונית , אני עבדתי עד לפני חצי שנה סיימתי זכאות לאבטלה". כאשר עומת, בחקירתו הנגדית, עם הצהרה זו השיב - "נכון. על מגרש אחד עם שני בתים כל אחד בנפרד". בהצהרה מאוחרת יותר שנתן התובע (נ/6) מסר - "אני גר --- תל שבע. הבית בנוי משתי קומות. ליד השתי קומות ישנו מחסן, הכל בבעלותי. פלונית האישה הראשונה גרה בקומה הראשונה ביחד עם הילדים שלה. הקומה השנייה היא שלד ולא מוכנה למגורים. כל חשבונות המים, הארנונה וחשמל הינם על שמי... אני גר במחסן בגודל 50 מטר (חדר, סלון ומטבח) ביחד עם אשתי השנייה ספיאה ושני ילדים. שנינו לא עובדים ואין לנו הכנסות..." 7. מנ/4 עולה כי התובע מנהל חשבון משותף עם פלונית בבנק הדואר. המצב המשפטי - 8. בית הדין הארצי, בהתייחסו למצבים של משפחה ביגמית או פוליגמית אשר בני הזוג בה מתגוררים בתא משפחתי אחד קבע - "חוק הבטחת הכנסה מונע תשלום גמלה כפולה ל"בני זוג" נשואים הגרים תחת קורת גג אחת, על אחת כמה וכמה הוא מונע תשלום גמלה כפולה למשפחה ביגמית או פוליגמית. לצורך החוק, ייקבעו זכויותיהם של כל בני משפחתו של אדם, שהינו בן זוג של יותר מאשה אחת כתא משפחה אחד. משפחה מורחבת אשר לה יותר מבית אחד, מתגוררת למעשה, על-פי המבחנים שנקבעו בחוק, תחת "קורת גג אחת". לדוגמה, כאשר האיש שוהה חלק מזמנו בבית בת זוגו וחלק מזמנו אצל בת זוגו הנוספת, גרה המשפחה למעשה תחת "קורת גג אחת". הדבר נכון גם כאשר למשפחה בית, צריף או אוהל לכל בת זוג. הכלל הוא, שבני זוג המתגוררים באותו בניין, רואים אותם כמנהלים משק בית משותף ואילו איש ואשה המתגוררים בנפרד, בשני בניינים, אינם נחשבים לצורך החוק כמנהלים משק בית משותף. אולם, המשפחה המורחבת (הביגמית או הפוליגמית), הינה יוצאת מן הכלל. במקרה של "בעל" משפחה מורחבת הגר במספר בתים, ומנהל משק בית משותף עם מספר בנות זוג במספר בתים, יישום המבחנים של הגדרת "בני זוג" מחייב קביעה אם "בעל" המשפחה אכן מנהל משק בית משותף עם מספר בנות זוג" (דב"ע מט/04-136 עזיזה אלעביד ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ב 309 ,316). במקרים של משפחות פוליגמיות בהן "בעל" המשפחה המורחבת נשוי למספר בנות זוג המתגוררות במספר בתים - קובעת ההלכה הפסוקה כי המבחן העיקרי יהא קיומו של משק בית משותף. (דב"ע מט/04-136 עזיזה אל עביד - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כב 306, 309). לגבי ניהול משק בית משותף נקבעו, על ידי הנשיא (בדימוס) אדלר, מבחני עזר כדלקמן - "האם בני הזוג מתגוררים באותו בית או בסמוך זה לזו; האם הם גרים בבתים נפרדים, ומה המרחק בין בית בת הזוג האחת לבתיהן של בנות הזוג האחרות שעמן גר האיש; אם האשה נשארה בחיק המשפחה או הוצאה ממנה; האם יש שינוי במעמדה בגלל הגירושין או אירוע אחר; האם נולדו לבני הזוג ילדים לאחר "הגירושים"; האם אב הילדים מבקר, אוכל, ישן, ומחזיק את בגדיו בבית האשה; למי שייך הבית שבו גרה האשה והרהיטים שבו; האם אבי הילדים משלם חשבונות חשמל, טלפון וכו' עבור הבית שבו גרה האשה; מי מקבל את קיצבת הילדים; האם לאשה יש חשבון בנק שלה נפרד מזה של בן הזוג; האם לאשה יש מקורות הכנסה נוספים על אלו שמעניק לה בן הזוג" (דב"ע מט/04-10 פאטמה דיב אובלבן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ', 334, 339). מן הכלל אל הפרט - 9. התובע לא הציג ראיות המלמדות כי הוא אינו מנהל משק בית משותף עם פלונית אלא ההיפך. מן העדויות והראיות שהוצגו לפני בית הדין עולה כי התובע מנהל משק בית משותף עם פלונית וכי יש לראות בהם כיחידה כלכלית ומשפחתית אחת ונפרט - א. התובע ופלונית מתגוררים באותו מגרש במרחק של 50 מטרים האחד מהשני, מגרש השייך לתובע. ב. התובע ופלונית מנהלים חשבון בנק משותף (נ/4). ג. על אף עדות התובע, בחקירתו הנגדית, כי יחסיו עם סיאם עלו על שרטון וכי ההליכים המשפטיים ביניהם החלו לפני כשלוש שנים, התובע וסיאם הביאו יחד ילד משותף בחודש ינואר 2012, לפני כשנה וחצי. ד. התובע נושא בתשלום חשבונות החשמל, מים וארנונה של פלונית, עורך קניות לביתה ואינו משלם לה מזונות. ה. התובע הצהיר, תחילה, לפקיד התביעות כי הוא מתגורר עם שתי נשותיו ובהצהרה מאוחרת יותר, שינה את גרסתו וטען כי הוא פרוד מפלונית. 10. סיכומו של דבר, יישום המבחנים שבפסיקה על המקרה מושא פסק הדין מביא למסקנה כי התובע ופלונית, אשתו הראשונה, מקיימים משק בית משותף על פי המקובל באורח חייהם ודתם. 11. סוף דבר - התביעה נדחית. 12. אין צו להוצאות. הבטחת הכנסהביטוח לאומי