עורך הבקשה להיתר בניה תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל - 1970 הן קובעות מי הוא המוסמך לשמש כעורך הבקשה, כדלקמן: "2ד. מי שמוסמך לפי תקנות המהנדסים להגיש לרשות המוסמכת תכנית כמשמעותה בתקנות האמורות, והוא בלבד, מוסמך לחתום על בקשה להיתר כעורכה." כלומר, תקנות התכנון והבניה מפנות לתקנות המהנדסים לענין הקביעה מי יהיה עורך הבקשה. אולם, אין מדובר בהפניה סתם. תקנות הבקשה להיתר, קובעות הנחיה ספציפית : "מי שמוסמך...להגיש לרשות מוסמכת תוכנית...והוא בלבד". לפיכך, יש לבחון מי הוא המוסמך להגיש לרשות מוסמכת תוכנית על פי תקנות המהנדסים. נציין, כי מהתוספת לתקנות הבקשה להיתר ברור כי הכוונה בתקנות המהנדסים הינה לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), תשכ"ז-1967 (לעיל ולהלן: "תקנות המהנדסים"). תקנות המהנדסים אכן קובעות מי הוא זה המוסמך להגיש לרשות מוסמכת תוכנית. סעיף 2 לתוספת הראשונה לתקנות המהנדסים מגדיר את הפעולות המותרות למהנדס רשוי, כדוגמת (ועל כך אין חולק) העורר. וכך קובע סעיף 2 לתוספת הראשונה: "הפעולות המפורטות להלן יוחדו למהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים: (1) במבנים שהם בניני ציבור, משרדים, בתי עסק או בניני מגורים: (א) קביעת עקרונות מערכת הקונסטרוקציה של מבנה, הכנת תכניות הקובעות עקרונות ליציבות המבנה והגשתן לרשות מוסמכת, למעט ביצוע פעולות כאמור לגבי מבנה פשוט; (ב) חישוב יציבות המבנה, להוציא חישובים סטטיים מרחביים, למעט חישוב יציבות המבנה לגבי מבנה פשוט; (ג) חישובים סטטיים מרחביים; (ד) הגשת החישובים האמורים בפסקאות משנה (ב) ו-(ג) והגשת תכניות לרשות מוסמכת, למעט ביצוע הפעולות האמורות לגבי מבנה פשוט; (ה) תיאום התכנון הכולל של מערכות המבנה, למעט ביצוע פעולה כאמור במבנה פשוט; (ו) תיאום הביצוע הכולל במבנה, למעט ביצוע פעולה כאמור לגבי מבנה פשוט; (ז) פיקוח עליון על הביצוע, קבלת מבנה ואישורו, למעט ביצוע הפעולות האמורות לגבי מבנה פשוט; (ח) הכנת מפרטים, למעט הכנת מפרטים לגבי מבנה פשוט; (2) במבנים שהם בניני תעשיה, מלאכה, מחסנים, אסמים, מכלי מים ודלק, מבני נמל וים, סכרים ומבני דפון, קירות תומכים, קירות וסוללות הגנה, מפלים מלאכותיים, גשרים, מעבירי מים, מגדלי מים, הנגרים, מנהרות, מעברים דו-מפלסיים, מבני חניה, תרנים ומגדלי אנטנות, יסודות מבנה מיוחדים וכל מבנה שאינו כלול בפסקה (1): (א) תכנון מוקדם ותכנון סופי, למעט תכנון של מבנה פשוט; (ב) תכניות עבודה ארכיטקטוניות, להוציא תכניות עבודה של פרטים לביצוע ולמעט תכניות עבודה ארכיטקטוניות לגבי מבנה פשוט; (ג) קביעת עקרונות מערכת הקונסטרוקציה של מבנה, הכנת תכניות הקובעות עקרונות ליציבות המבנה, והגשתן לרשות מוסמכת, למעט ביצוע פעולות כאמור לגבי מבנה פשוט; (ד) חישוב יציבות המבנה, להוציא חישובים סטטיים מרחביים למעט חישוב יציבות המבנה לגבי מבנה פשוט; (ה) חישובים סטטיים מרחביים; (ו) הגשת החישובים האמורים בפסקאות (ד) ו-(ה) והגשת תכניות לרשות מוסמכת למעט ביצוע הפעולות האמורות לגבי מבנה פשוט; (ז) תיאום התכנון הכולל של מערכות המבנה השונות למעט ביצוע פעולה כאמור במבנה פשוט; (ח) תיאום הביצוע הכולל במבנה, למעט ביצוע פעולה כאמור במבנה פשוט; (ט) פיקוח עליון על הביצוע, קבלת המבנה ואישורו, למעט ביצוע הפעולות האמורות לגבי מבנה פשוט; (י) הכנת מפרטים, למעט הכנת מפרטים לגבי מבנה פשוט; (3) תכנון מוקדם, תיווי, חישובי המבנה הפיזי, הגשת תכניות וחישובים לרשות מוסמכת, פיקוח עליון על הביצוע, קבלה ואישור של כבישים ארציים, בינעירוניים ואזוריים, עורקים ראשיים, מסילות ברזל, מסלולי המראה, מסלולי הסעה ורחבות חניה של כלי טיס בשדות תעופה." מעיון בלשון הסעיף אנו למדים, כי תקנות המהנדסים עורכות הבחנה בין שני סוגי מבנים, הסוג הראשון: "מבנים שהם בניני ציבור, משרדים, בתי עסק או בניני מגורים" ובסוג השני נכללים: "בניני תעשיה, מלאכה...". עוד ניתן ללמוד מלשון התקנות דלעיל, כי קיימת הבחנה בן סמכויות מהנדס רשוי לגבי הסוג הראשון (בניני מגורים וכו') לבין סמכויותיו בענין הסוג השני (מבני תעשיה, מלאכה וכדומה). כך, למשל, בסוג הראשון (בניני מגורים וכו'), מהנדס רשוי אינו רשאי להכין תוכנית עבודה ארכיטקטונית, ואילו בסוג השני (מבני תעשיה וכו'), התקנות בפרוש מותירות לו לעשות כן, וזאת בתקנה 2(2)(ב): "תכניות עבודה ארכיטקטוניות...". נבהיר, במונח תוכניות עבודה ארכיטקטונית אין הכוונה לתוכניות הבקשה להיתר בהן אנו עוסקים בערר זה, אולם יש בכך ללמד כי במבני תעשיה ניתנת למהנדס סמכות גדולה יותר. בניההיתר בניה