ההרכב הנדרש ב"סיור בשטח" (ועדה מקומית לתכנון ובניה)

ההרכב הנדרש ב"סיור בשטח" (ועדה מקומית לתכנון ובניה) גופי תכנון נזקקים לעיתים תכופות לביצוע סיור במקום נשוא הדיון על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי מהמציאות בשטח. התרשמות בלתי אמצעית זו דרושה לעיתים לשם הכרעה בטענות של מי שמתנגד לבקשה להיתר בנייה, להקלה או לשימוש חורג, וכן במקרים בהם לדעת הגוף התכנוני קבלת ההחלטה התכנונית (הגם שאין לה מתנגדים) ביקור במקום. לעיתים גם נדרשת הועדה המקומית אגב התנגדויות כאמור להכריע בשאלה שהינה עובדתית במהותה, כגון: האם אישור הקלה מבוקשת יביא להסתרת הנוף למתנגד. השאלה היא מהו ההרכב שבו על הגוף התיכנוני לצאת לסיור במקום . ועדות הערר המחוזית מחוז הדרום ומחוז ירושלים, שתיהן בראשותו של עו"ד ברוכין, הביעו במספר החלטות את הדעה, כי על הגוף התכנוני, בהרכבו המלא, לצאת לסיורים בשטח. כך לדוגמה בערר אש/06 /6010 מרק גלר נ. הועדה המקומית לתכנון ובנייה אשדוד () נאמר : " הסיור בוצע ע"י שני חברי ועדה. במילים אחרות, שיקול הדעת לא התבסס על ראייה עצמאית של המשיבה מס' 1, אלא התבסס על העברת שיקול דעת לפי מראה עיניהם של אותם שני חברי ועדה. נוהג זה הינו פסול, כאשר ההתרשמות לא נעשית ע"י כל הגוף המחליט. כאשר המחוקק נתן את הסמכות להחליט לועדה מסוימת, אזי שועדה זו צריכה להחליט בעצמה, ולא להעביר את שיקול דעתה לועדת אד-הוק, אשר הרכבה נקבע באופן מקרי ע"י מאן דהו. אין בכך לומר כי אי אפשר להסתמך על מומחים או על חוות דעת כדי להגיע להחלטה, אך העברת שיקול הדעת לא יכולה להיעשות על סמך ראייה והמלצה של ועדת אד-הוק. " אנו בדעה כי גישה זו הינה אידיאלית, אך בדרך כלל היא אינה מעשית, ויישומה עלול לבא על חשבון טיב ויעילות ההליך התכנוני. ככל שמדובר בועדה מקומית לתכנון ובנייה, חבריה הינם ברובם אנשי ציבור נבחרים המשתתפים בישיבות הועדה המקומית לתכנון ובנייה בהתנדבות ועל חשבון זמנם . גם הועדה המחוזית מורכבת מבעלי תפקידים ואנשי ציבור נבחרים, אשר עיסוקם העיקרי אינו השתתפות בישיבות הועדה המחוזית. התוצאה המעשית של חיוב כל חברי הגוף התיכנוני להשתתף בסיורים בשטח תהיה, צמצום משמעותי בכמות הסיורים שיתבצעו והתמשכות ההליך התיכנוני, הן בשל הקושי בתיאום מועדים לביצוע הביקור במקום שיתאים לכל חברי הועדה, והן בשל הזמן הרב שסיורים כאלה גוזלים. לפיכך, בעמידה על קיום המצב האידיאלי- כי כל חברי הגוף התיכנוני יצאו לסיור במקום נשוא הדיון, יצא שכרנו בהפסדנו, שכן הדבר יגרום לפגיעה קשה בהליך התיכנוני כמתואר לעיל. לנוכח האמור לא יהיה זה נכון לדעתנו מן הבחינה המעשית, ומשיקולים של טובת ויעילות ההליך התיכנוני, לחייב כי בכל מקרה בו יש לדעת הגוף התיכנוני צורך בביצוע ביקור במקום, לחייב את השתתפות כל חברי הגוף בסיור. מאידך, קיימת גישה כי ניתן להטיל על אחד מחברי הגוף התיכנוני לצאת לביקור במקום, ולהעביר את התרשמותו לחברי הגוף, כאשר זו מקבלת את החלטתה על בסיס התרשמות זו. גם גישה זו אינה ראויה בעיננו. אנו בדעה כי נקודת האיזון האופטימלית בין שתי הגישות היא, כי כאשר השאלה העומדת להכרעה הינה שאלה שבשיקול דעת המתבססת על התרשמות סובייקטיבית, יש לבצע את הביקור במקום על ידי שני חברים בגוף התיכנוני לפחות ובמידת האפשר - על ידי שלושה חברים. הדבר יאפשר לכל חברי הגוף לשמוע את התרשמותם הסובייקטיבית של המבקרים במקום ממספר נקודות ראות ומבט. יתכן כי במקרים מסויימים, בעקבות קבלת התרשמויות סותרות, תחליט הועדה המקומית לצאת כולה לסיור במקום. יש כמובן מקרים שבהם לנוכח מורכבות או ההשלכות התיכנוניות של הנושא העומד לדיון, לדוגמא כאשר מדובר בתוכנית או בבקשה להיתר או הקלה החלה על שטח נרחב או בעלי השלכות סביבתיות ותיכנוניות נרחבות, מן הראוי כי הגוף התיכנוני ישאף לבקר במקום בהרכבו המלא או בהרכב גדול ככל הניתן. כאן המקום לציין כי כאשר מדובר בשאלה עובדתית- אובייקטיבית גרידא, אשר הועדה המקומית החליטה לברר אותה על ידי עריכת ביקור במקום, אין כל מניעה כי הדבר יתבצע על ידי חבר ועדה אחד בלבד. בניהתכנון ובניהועדה מקומית לתכנון ובניה