מי צריך לחתום על בקשה להיתר בניה ? תקנה 2(ג) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: "התקנות"), קובעת כי על מגיש בקשה להיתר להגישה כשהיא חתומה על ידי המבקש, עורך הבקשה, מתכנן שלד הבניין, האחראי לביצוע שלד, בעל זכות בנכס כמפורט בתקנה 2א לתקנות, והאחראי או האחראיים לביקורת. חתימות האחראי לביצוע שלד והאחראיים לביקורת, יכולה להיות מוגשת מאוחר יותר, אולם יתר החתימות נדרשות בעת הגשת הבקשה להיתר. מיהו בעל זכות בנכס שחתימתו נדרשת? תקנה 2א לתקנות קובעת מפורשות את האפשרויות להיחשב כבעלים: "בעל הזכות בנכס שחתימתו על הבקשה להיתר דרושה לענין תקנה 2 הוא: (1) בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו בית משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן - בית משותף) - הבעל הרשום או חוכרו; (2) בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו בית משותף והוא בבעלות משותפת או חכור למספר חוכרים במשותף - בעל רשום או חוכר; (3) (בוטלה); (4) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (5) בנכס שאינו רשום במרשם המקרקעין - מי שחייב עליו בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס כאמור לולא הופטר מתשלומו מכוח כל חוק; (6) על אף האמור בפסקאות (1) עד (5), בנכס שהוא מקרקעי ישראל, בין אם הוא רשום במרשם המקרקעין ובין אם לאו - מי שמוסמך לכך מטעם מינהל מקרקעי ישראל, בכפוף להוראות אלה: (א) לענין תקנה זו יראו את הודעת מינהל מקרקעי ישראל בכתב על אי-התנגדותו לבקשה להיתר כחתימתו על הבקשה; (ב) אין בהודעה על אי-התנגדות כאמור כדי לפטור חוכר שהגיש את הבקשה ממתן הודעה ליתר החוכרים של אותו נכס כאמור בתקנה 2ב, אם אלה לא חתמו יחד אתו על הבקשה; (ג) האמור ברישה לפסקה זו לא יחול בבקשה להיתר שלא מבוקשים בה תוספת שטח רצפה או שינוי ייעוד שנקבע בהיתר קודם שניתן ביחס לנכס נשוא הבקשה או גם זה וגם זה; (7) בבקשה לבצע עבודה או שימוש שניתן להתירם על ידי בית דין לשכירות לפי סעיף 37(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 - גם הדייר, כמשמעותו בחוק האמור, ובלבד שבמקרה זה -..." במאמר מוסגר נציין כי תקנה זו הותקנה במיוחד לצורך הבהרת תקנה 2(ג) לתקנות, כאשר לא ברור היה, בטרם התקנתה, מי ייחשב כבעלים. על מנת לפתור את הוועדות המקומיות מההתלבטות מתי לקבל בקשה ומתי לא, הוחלט לקבוע כללים ברורים ואחידים בעניין זה. התקנה נוקטת בלשון ברורה - חתימתו של בעל הנכס דרושה. דהיינו, לא ניתן לדון כלל בבקשה להיתר, כאשר אחד הבעלים בנכס, כהגדרתו בתקנה 2א, אינו חתום. כך נפסק בעת"מ (ת"א) 1662/07 מנהל מקרקעי ישראל מחוז מרכז נ' ועדת הערר מחוז מרכז ואח', : "תקנה 2 א' לתקנות הנ"ל מפרטת מי הוא "בעל הזכות בנכס שחתימתו (על הבקשה להיתר) דרושה", כאמור בתקנה 2(ג)(5), בכל אחד מסוגי הנכסים המפורטים בה. דרישת מחוקק המשנה היא, אם כך, שהבעלים או החוכר של הנכס יחתום על בקשה מעין זו (ראה תקנה 2א' 1-5). ללמדך: מחוקק המשנה הסתפק, בדרך כלל, בחתימת בעלי זכות חכירה בנכסים שונים לסוגיהם שאינם מקרקעי ישראל (כמפורט בתקנה 2 א' 1-5) ולא עמד על הדרישה כי הבעלים של הנכס, והוא בלבד, יחתום על בקשה כזו, כאשר הנכס מוחכר, כתנאי מוקדם לקיום דיון בה ע"י הועדה המקומית." בניהשאלות משפטיותהיתר בניה