בעניין זה השמאית המכריעה הסבירה בשומה המכרעת מדוע לא קיבלה את נתוני שמאי העוררת וכיצד קבעה את השווי (עמ' 9 בשומה המכרעת). אשר על כן, אין בעניין זה מקום להתערבותנו. טענה נוספת שנטענה לטעות בשומה המכרעת היא, כי השמאית המכריעה התבססה בקביעת מקדם הדחיה, על "מקדם דחיה מוסכם" של 0.84, בעוד ששמאי העוררת טען בפנינו כי טען בדיון בפניה למקדם דחיה אחר. זאת, בעקבות מסד נתונים שהוגש על ידי המשיבה באיחור לשמאית המכריעה, ואשר לפיו ערך תחשיב חדש ובו קבע מקדם דחיה בשיעור של 0.97 (חצי שנה), ולא 0.84 (שלוש שנים) כפי שקבע תחילה בשומתו. בשומה המכרעת נסמכה השמאית המכריעה, בטעות, על התחשיב המקורי, ולא על מה שהיה בדיון ועל התחשיב החדש שהגיש שמאי העוררת. בדיון בפנינו הועלתה השערה בעניין מקור הטעות כי יתכן ומי מטעמה של השמאית המכריעה אשר עסק בשומה המכרעת, ולא נכח בדיון, הסתמך בטעות על כתבי הטענות המקוריים של הצדדים ולא היה ער להתפתחות ולשינויים כפי שהיו בדיון אצלה. נעיר כי, טענות אלו שבמישור העובדתי בדבר שינוי שיעור המקדם ע"י שמאי העוררת בדיון שהיה בפני השמאית המכריעה, לא נסתרו ע"י המשיבה. עיון בשומה המכרעת מעלה כי לכאורה היא מתבססת על שעור מקדם דחייה מוסכם, ואשר התברר בדיון בפנינו כי לא כך הוא, וכי אין הסכמה בין הצדדים על שיעור המקדם. אשר על כן, אנו מחזירים ענין זה לבחינתה של השמאית המכריעה אשר תתבקש לבחון מחדש את טענות הצדדים בעניין שיעור מקדם הדחיה ולקבוע את שעור מקדם הדחיה, על פי שיקול דעתה המקצועי, ושלא בהסתמך על "מקדם דחיה מוסכם", אשר התברר בפנינו כי איננו קיים למעשה. טענה נוספת שהועלתה הייתה לגבי הכרעתה בעמ' 10 לשומה המכרעת כי מקובלת עליה הערכת שמאי הוועדה של 72,000$ ליח"ד. בעניין זה נבקש פירוט והנמקה מהשמאית המכריעה בדבר קביעה זו של שעור זה. טענה אחרונה שנטענה היא כי אין סמכות לשמאי המכריע לקבוע היטל השבחה הגבוה מזה שדרשה הוועדה המקומית. בענין זה כבר הכרענו פעמים רבות ואף קבענו כי, לא רק ששמאי מכריע מוסמך לעשות כן אלא אף, שחובתו לעשות כן כחלק ממטרות תיקון 84 לחוק, וכי מסמכותה ומחובתה של ועדה מקומית לגבות היטל השבחה על פי השומה המכרעת, אף שגבוה הוא מדרישתה היא. בעניין זה נפנה בין היתר, לערר 85166/10 בינה רטנבך נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה קריית אונו וערר 85157/10 שם טוב דרור נ' ועדה מקומית לתכנון ולבניה תל אביב ולאחרונה בערר 8030/12 אוברקוביץ מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה. מכל מקום, כאמור, בשני עניינים אנו מחזירים את השומה המכרעת לבחינתה של השמאית המכריעה. ככל שבחינתה החוזרת תעלה כי יש לתקן או לערוך שינויים בשומה המכרעת, תעשה כן. השמאית המכריעה רשאית על פי שיקול דעתה לבקש מהצדדים לטעון בפניה בכתב או בעל פה בעניינים אלו, או להמציא לה מסמכים או ראיות, הכל על פי שיקול דעתה המקצועי. ביתר העניינים לא מצאנו מקום להתערבותנו בשומה המכרעת. בנסיבות אלה אין צו להוצאות. חקלאותקרקע חקלאית