הקלה להקמת בית מגורים חדש, במקרקעין הידועים כחלקה 81, מגרש 1 בגוש 4274 ברחוב הרש"ש 28 בראש העין. העוררים, בעלים אף הם באותה חלקה התנגדו לבקשה שכן לטעמם הבקשה סותרת הסכם פשרה שקיבל תוקף בבית משפט שקבע גבול חלוקה פנימית, מפת המדידה לא מכילה את הפרטים הנדרשים, והבקשה אינה כוללת הריסה המתחייבת של אלמנטים שאינם בהיתר. הועדה המקומית החליטה כדלקמן: "1. ההתנגדות לנושא החלוקה: לדחות ההתנגדות מהנימוק שהוועדה מחויבת לתשריט החלוקה המאושר על ידה כפי שנחתם בשעתו על ידי הצדדים. 2. ההתנגדות בנוגע להצגת כל הקיים במקרקעין - לקבל התנגדות ולדרוש הגשת בקשה מתוקנת בהתאם." לפיכך פנו העוררים לועדת הערר וחזרו על טענותיהם המפורטות לעיל. המשיבים טענו כי ההסכם שהושג בשעתו בבית המשפט היה כרוך בהגשת בקשה לביטול חלק ההפקעה שטרם מומש בפועל, אולם בהעדר כל בקשה כזו וכל ביטול כזה אין לחלוקה האמורה בו כל נפקות. הועדה המקומית הבהירה כי בשנת 99 אושר לבקשת ובהסכמת הצדדים תשריט חלוקה המחלק ביניהם את הזכויות באופן שווה, הכל בהתחשב בהפקעה על פי תשריט, בשטח של 508 מ"ר. הבקשה מטעם המשיב 2 תואמת את התשריט. בנוגע ליתרת ההפקעה (כ - 80 מ"ר) הרי שהועדה המקומית אינה צד לסכסוך בין הצדדים ואין בכוונת הרשות בשלב זה לוותר על אותה הפקעה. הצדדים אינם רשאים לתקן את מפת החלוקה ללא ידיעת ואישור הועדה המקומית, ותוך התעלמות מעובדת הייעוד להפקעה של 80 המטרים הנוספים. דיון והכרעה במהלך הדיון הוצעה הצעת פשרה אשר עניינה בשמירה על קו הגדר במגרש נושא הערר בלבד, אולם הצדדים לא הגיעו להסכמה בנוגע לאותה פשרה, ולפיכך אנו נדרשים ליתן החלטתנו. לא מצאנו ממש בטענות העוררים. הטענות מתבססות על הסכם אליו הגיעו הצדדים בשעתו לפיו יש להגיש בתוך 21 יום בקשה לביטול חלק ההפקעה שטרם מומש בפועל, והחלוקה בין הצדדים תלויה בויתור או העדר ויתור על ההפקעה. כך, נכתב כי הצדדים מסכימים בזה במפורש לנהוג לפי המצב דה פקטו כאילו כבר בוטל חלק ההפקעה שטרם מומש בפועל על ידי הרשויות המוסמכות - ולתקן החל ממועד חתימת הסכם זה בהתאמה את מפת חלוקה שבתוקף, (ר' סעיף 4 להסכם) ובהמשך, נכתב כי היה וימומש בפועל כהפקעה אותו חלק ההפקעה שטרם מומש בפועל כי אז מוסכם בזה שמפה המוצעת שלאחר ביטול חלק מההפקעה תבוטל ולא תחול, אלא שמאותו שלב / מועד יחזור המצב הקודם ומפת חלוקה שבתוקף תחול ועל פיה תחולק בהתאמה החלקה בין הצדדים כפיש היה קודם. כך או אחרת, מדובר בהסכם בין שני צדדים אשר הועדה המקומית ו/או הרשות אינן צדדים לו, וממילא אינם מחייבים אותן. חלוקה על פי חוק צריכה להיות מאושרת על ידי מוסדות התכנון להן קיימת סמכות בלעדית לאשרה. כמובן שאין בכך כדי לפגוע בחיובים כאלה ואחרים בין הצדדים. הואיל והבקשה נושא הערר תואמת את תשריט החלוקה החתום והמאושר ומצוי בתיקי הועדה איננו רואים מקום לשינויה של חלוקה זו בדרך עקיפה ולא "בדרך המלך" באמצעות הגשת תשריט חלוקה חדש לאישור הועדה המקומית. במאמר מוסגר נעיר כי גם אם היה מוגש תשריט כזה, בהעדר ויתור על ההפקעה על ידי הרשות הרי שנפקותו אפסית, שכן גם על פי הסכמה בין הצדדים במצב דבירם זה חוזרת החלוקה שנהגה ביניהם ואושרה על ידי הועדה המקומית. יתר טענות העורר התקבלו והמשיב נדרש להמציא מדידה עדכנית, ולהתאים הבקשה כך שכל הקיים במקרקעין יופיע בה ויטופל במסגרתה. בשולי הדברים נעיר כי גם לא קיימת סתירה רבתי בין הבקשה נושא הערר לבין תשריט החלוקה המאוחר (שטרם אושר על ידי הועדה המקומית). כל ששונה בין השניים הינו מיקומה של הגדר המזרחית אשר על פי תשריט החלוקה (שלא אושר), נוטה בשיעור מסוים מערבה (מדובר בסטיה זניחה שנעה בין 25 ס"מ ל - 50 ס"מ). אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. אין באמור כדי למנוע מהעורר סעדים אחרים. ההיתר יעוכב 15 יום מיום קבלת החלטה זו על מנת לאפשר לעורר למצות הליכים בבתי המשפט המוסמך ככל שיראה לנכון לעשות כן. בניהמקרקעיןהקלה (תכנון ובניה)