האם היועץ במכרז קבע ניקוד בלא כל נימוק ו/או אסמכתא ?

לטענת העותרת, היועץ קבע את הניקוד הנ"ל בלא כל נימוק ו/או אסמכתא ועל אף שלעניין רכיב המוניטין המבוסס על המלצות שצורפו להצעה הוענק לה הציון המלא של 2%. כן טענה העותרת, כי באשר לרכיב "איכות השירות" לא נקבעה כל אמת מידה והרכיב נוסח בצורה כללית ומעורפלת. לטענתה, מתבקש והגיוני כי רכיב זה יקבע בעיקר על בסיס אותם שיקולים והנחות שהנחו את המועצה בקביעת הציון לרכיב המוניטין, אשר נקבע בהתאם למספר הפרויקטים ו/או גודל הפרויקט בתחום תפעול ותחזוקת תחנות שאיבת שפכים והיקפם ומכתבי המלצה מהחברות או הלקוחות בעבורן בוצע הפרויקט. באשר לחוות דעתו של היועץ ולקביעה שבה, לפיה כל החברות מנוסות ויכולות לבצע את העבודה היטב, טענה העותרת כי היועץ לא צירף, כל אסמכתא ו/או מסמך המלמד על מלאכת הבדיקה. חמור מכך, במסגרת חוות הדעת נקבעו מספר הנחות יסוד מוטעות ושגויות בכל הנוגע לציון שהוענק למרכיב איכות השירות והאופן שרכיב זה משליך על זהות הזוכה שייקבע. לטענתה, מסקנותיו הנחרצות של היועץ לא גובו ולא תועדו בפרוטוקול או בכל מסמך אחר, ממנו ניתן להיווכח כי אכן ערך חקירה ובדיקה שכזו, וכן מה היו ממצאיו ביחס לעותרת ואשר יש בהם בכדי לסתור את מכתבי ההמלצה המרובים והמפורטים שצורפו להצעתה למכרז. היועץ ציין בסעיף 5.2 לחוות דעתו כי השיחות עם הממליצים כאמור נערכו על ידו, תוך שהוא מזמין את חברי הוועדה לערוך שיחות מטעמם ככל שיחפצו בכך. לטענת העותרת, על פי סעיף 5.3 למכרז, הוועדה הייתה מחויבת לערוך שיחות ובירורים אלו בעצמה, עם מזמיני העבודות. הדברים נכונים, קל וחומר, שעה שהיועץ ערך את השיחות בעל פה ומבלי שהשיחות תועדו או תומללו כאמור, על מנת שהוועדה תוכל לבקר את הליך הבדיקה ולבחון מהן השאלות ומהי חוות הדעת שנמסרה ליועץ. נראה כי הוועדה נמנעה מעריכת הבדיקה כאמור בשל אמירתו המטעה של היועץ, לפיה אפילו שיערכו שיחות מקבילות ויתקבל מידע נוסף, לא יהא בכך כדי לשנות את השקלול הכולל של ההצעות. לטענתה, היועץ בחוות דעתו מסיק מסקנות מוטעות ובלתי מבוססות, לפיהן אין הבדלים משמעותיים בדירוג האיכותי, וממילא לא כאלו המשפיעים על תוצאות המכרז, בנוסף קובע היועץ בסעיף 5.2 לחוות דעתו, כי אפילו אם כל המציעים יקבלו דירוג מקסימאלי באשר לרכיב איכות השירות, לא יהא בכך כדי לשנות את תוצאות השקלול הכולל. כן טענה העותרת, כי לאחר שפנתה אל המועצה בעניין טעות שנעשתה בתחשיב הניקוד, הודתה המועצה כי למשיבה 2 ניתן דירוג שגוי (באשר לרכיב ו'- היכולת הפיננסית) ויש להעמידו על 27.32% לעומת 27.5% שנקבע קודם לכן. בכך, טוענת העותרת, מתחזקת המסקנה כי הצעת העותרת עולה על זו של המשיבה 2 ולכן דין הצעתה להיות הזוכה במכרז. לטענת העותרת, חיזוק נוסף להעדר סבירות חוות הדעת ניתן למצוא בקביעת היועץ בסעיף 5.6 לחוות דעתו, בו ציין היועץ כי משהסתמן שג'ט לין היא הזוכה במכרז נבדקו חוות הדעת של הממליצים יותר לעומק. דווקא במכרז בו הובהר מפורשות כי מרכיב המחיר אינו מבחן בלבדי ויש מקום לבחון את מרכיב איכות ההצעות, ראוי היה כי בדיקה מעמיקה יותר תיערך באופן שוויוני ביחס לכל ההצעות. לאחר שהובאו לידיעתה של העותרת סכומי ההצעות של המציעים ולאחר שביום 30.7.13 ניתנה לעותרת האפשרות לעיין במסמכים שונים הנוגעים לזוכה, פנתה העותרת לוועדת המכרזים במועצה, באמצעות בא כוחה עוד ביום 31.7.13 והסבה את תשומת ליבה לשני פגמים. האחד, הוא בהנחות היסוד הפגומות של היועץ בכל הנוגע לרכיב האיכות ולכך שאף אם יוענק לעותרת ציון מקסימאלי לא יהא בכך כדי לשנות את שקלול ההצעות. השני, הנחת היסוד המוטעית שהונחה בכל הנוגע ליכולתה הפיננסית של המשיבה 2, דבר שהוביל לציון מטעה של 3.5% ולא 2.816% בלבד. במסגרת פניית ב"כ המבקש, הבהיר הוא והדגים כי די בשינוי קל בכדי לשנות את תוצאות המכרז ולהביא לזכייתה של העותרת. ב"כ המועצה הסכים כי יש להפחית את ניקוד רכיב היכולת הפיננסית ולהעמידו על 3.075 ולא 3.55, דבר שמשנה את הניקוד הסופי של המשיבה 2 בדירוג האיכות מ- 28% ל- 27.57%. לטענת העותרת, ב"כ המשיבה 1 במכתבו הנ"ל חזר על הנחתו השגויה של היועץ כי גם שינוי הניקוד ביחס לרכיב השירות לא יביא לשינוי התוצאה הסופית. מסקנה שאיננה נכונה. העותרת טענה כי סעיף 19 לתוספת השנייה לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 (להלן: "הצו"), קובע, בין היתר, כי הוועדה רשאית להזמין בעל הצעה כדי לברר פרטים, הבירור ייעשה בידי הוועדה או מי שקבעה לכך. בנוסף נקבע בסעיף כי פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול. לטענת העותרת הוועדה לא מילאה אחר חובותיה הסטטוטוריות. העותרת טענה כי על הוועדה היה לדבוק באמות המידה אשר פורסמו במכרז. העותרת הפנתה לספרו של המלומד ש' הרציג דיני מכרזים כרך ה מהדורה שניה בעמ' 1014, שם הוא מציין כי במכרז הכולל אמות מידה, חובה על וועדת המכרזים לבחון את ההצעות לפי אמות מידה שנקבעו, ללא סטייה או שינוי מהם. בהתאם לכך, טוענת העותרת, על הוועדה לבחור בהצעה בעלת הציון המשוקלל הגבוה ביותר. בעניין חובת וועדת המכרזים לדבוק באמות המידה המשוקללות שנקבעו במכרז, הפנתה העותרת לשורה ארוכה של פסקי דין. העותרת הפנתה לעת"מ 1299/06 עופרה גוטביץ ואח' נ' מדינת ישראל- משרד החקלאות (15.3.06), בו נקבע כי דרך הניקוד שננקטה בפועל לא תאמה את תנאי המכרז ולפיכך יש להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים. לעניין זה הורה בית המשפט על מינויה של וועדת בדיקה בהרכב אחר, אשר תנקד מחדש את ההצעות. לטענת העותרת, במקרה דנן היה על הוועדה לערוך בדיקה עצמאית מצידה לקביעת רכיב האיכות ולכל הפחות תסמיך היועץ באופן ברור למלאכה זו, תוך תיעוד מסודר על מנת לבחון את שחקר בפועל. החלטת הוועדה הסתמכה באופן עיוור על החלטת היועץ בלא שהפעילה שיקול דעת ובדיקה עצמית. הדבר עולה גם מעיון בהחלטת וועדת המכרזים מיום 14.7.13, זאת חרף העובדה כי הייתה מחויבת לערוך שיחות ובירורים בעצמה. העותרת הפנתה לעת"מ 1667/03 מוצרים סביבתיים מתקדמים בע"מ נ' המועצה המקומית כפר שמריהו ואח' (3.8.04). שם קיבל בית המשפט את העתירה וביטל את החלטת וועדת המכרזים בדבר קביעת הזוכה במכרז מאחר והסתמכה "בעיניים עצומות" על התנהלות פגומה וקביעות מצד היועץ. בסיכומה של טענה זו טענה העותרת כי וועדת המכרזים חטאה לתפקידה והפרה את חובתה המהותית במסגרת הליך המכרז משנמנעה מלהפעיל את שיקול דעתה העצמאי והלכה כעיוורת אחר המלצת היועץ. לטענת העותרת, המלצת היועץ לוקה בפגמים מהותיים וכפועל יוצר מכך, דין החלטת וועדת המכרזים הנסמכת עליהן - להתבטל. העותרת הפנתה לבג"צ 2013/91 עיריית רמלה נ' שר הפנים פ"ד מו 271, 279, וטענה כי על פי ההלכה, רשות מנהלית הנסמכת על מערכת עובדתית חסרה ו/או שגויה דינה להתבטל והינה לוקה בחוסר סבירות. העותרת הפנתה אף לע"א 6160/97 ר.ג.א שירותים וניקיון בע"מ נ' עיריית בת ים ואח', פ"ד נב (4), 283 (להלן: "עניין ר.ג.א"). באותו עניין נתבקשו המציעים לצרף מסמכים המעידים על ניסיון קודם בעבודות נשוא המכרז כתנאי סף והמשיבה אכן צירפה חו"ד ממנהל אגף חזות העיר בעיריית נתניה המעיד על הניסיון הנדרש. למרות זאת, קבעה מזמינת המכרז כי המשיבה אינה מקיימת תנאים אלו וזאת על סמך בירורים שנערכו באגף איכות הסביבה בעיריית נתניה. בית המשפט העליון אישר את פסיקתו של בית המשפט המחוזי וקבע כי הסתמכות על שיחה עם מזכירה אלמונית, בזמן שבידי הוועדה מכתב חתום מידי מנהל אגף איכות הסביבה בעירייה, לא יכולה להיחשב בסיס לפסילת הצעת המשיבה. במידה ועלו ספקות, היה על העירייה לברר מול החתום על המכתב או לדרוש מהמשיבה להציג ראויות נוספות לעניין היקף ניסיונה. העותרת טענה כי עקרון השקיפות מהווה עקרון תשתית יסודי ובסיסי בהתנהלותו של הגוף המינהלי. לטענת העותרת היועץ לא שיקף ולא פירט בכתב את ממצאיו באשר לשיחות הטלפוניות שערך למול מזמיני העבודות באשר למרכיב איכות השירות והתחזוקה של העבודות שבוצעו על ידי המציעים. עקרון השקיפות לא התקיים בעניינינו. עקרון זה בא לידי ביטוי בעניינינו בדמות סעיף 19 לצו, המוזכר לעיל והמורה על תיעוד פרטי הבירור שנערך על ידי הוועדה בפרוטוקול. לאחר הדיון שהתקיים ביום 16.9.13 בפני בית המשפט, הגיש ב"כ העותרת תגובתו לעניין עדותו של מר שוורץ (יועץ המכרז). בתגובתו טען ב"כ העותרת, בין היתר, כי היועץ הציג לראשונה את הדרך והאופן בהם ניהל את ההליך אל מול מזמיני העבודות רק בעדותו בדיון. גרסתו של היועץ לא הוצגה בכתבי הטענות של המשיבה. לפיכך טען, כי מדובר בגרסה כבושה שאין לקבלה ושערכה ומשקלה נמוכים. ב"כ העותרת הדגיש כי העותרת איננה תוקפת את מסמכי המכרז והתנאים שנקבעו בו. תמצית טענות המשיבות במאוחד לטענת המשיבות כל טענותיה של העותרת הן כנגד ציון איכות שניתן לה לפי הוראות המכרז ובקשתה מבית המשפט היא, שיורה להעניק לה ציון איכות גבוה יותר מזה שהוענק לה (28% מתוך 30%). לטענתן, בקשתה של העותרת בפשטות, היא כי בית המשפט יחליף את שיקול דעת וועדת המכרזים בשיקול דעת העותרת שסבורה כי היה עליה לזכות. עוד טענו, כי אין באותו 0.5% "חסר" בציונה של העותרת כדי להפוך את החלטת וועדת המכרזים להחלטה בלתי סבירה. לעניין הסתייעותה של הוועדה ביועץ למכרז, טענה המשיבה כי אין כל פסול בכך שכן במקרים רבים אין למזמין את הכישורים לבדיקת המציעים ועל כן סביר ומתבקש כי הוועדה תיעזר במומחה לצורך בדיקת ההצעות. טענת העותרת כי מגיע לה ציון איכות גבוה יותר היא טענה כללית וסתמית ואיננה נסמכת על עובדות ממשיות. המשיבות הפנו לתקנה 18 לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח - 1987 (להלן: "התקנות"), הקובעת כי מסמכי המכרז יעברו לידי מומחה. כן הפנו לבג"ץ 2740/96 שנסי נ' המפקח על היהלומים, פ"ד נא(4) 481, לפיו אין פסול בכך שרשות מנהלית מקבלת יעוץ מקצועי. כן טענו המשיבות כי בהגשת הצעתה למכרז, נתנה העותרת הסכמתה לתנאיו וכן לאפשרות לערוך בירורים ושיחות טלפון עם מזמיני עבודות מהקבלנים לצורך הניקוד בחלק האיכותי. כמו כן, אם ביקשה העותרת לדעת מהם השיקולים המדויקים על בסיסם ייקבע ציון האיכות, היה עליה לתקוף את המכרז בנושא זה או לשאול שאלות הבהרה בטרם הגישה הצעתה למכרז ולא לעשות כן בדיעבד ו"בחוכמה שלאחר מעשה". העותרת לא טענה כנגד מעורבותו של יועץ המכרז בעת שפנה אליה לקבלת השלמת מסמכים, אלא רק לאחר שהוענק לה ציון שלא לטעמה. בעניין מהותי תפקידו של המומחה הפנו לבג"ץ 707/80 אילנות נ' מ.מ. ערד פ"ד לה(2) 309. המשיבות המשיכו והפנו לפסיקה ולספרות, לפיהן למומחה תפקיד עיקרי וחשוב במכרז, על אחת כמה וכמה שעה שמדובר במכרז בו יש ליתן ניקוד להיבטים מקצועיים. לטענת המשיבות, הלכה היא כי בימ"ש לא יתערב בחוות דעתו ובמסקנותיו של מומחה אשר אושרו על ידי ועדת מכרזים. בענייננו, מדובר במומחה בעל ידע וניסיון בתחום המדובר. טענת העותרת, לפיה היה על וועדת המכרזים ולא על היועץ לבצע את שיחות הטלפון, וכן היה צורך לתעדן, הינה בבחינת פרשנות שאינה עולה בקנה אחד עם תנאי המכרז ודיני המכרזים. סעיף 5.3 למכרז, אינו מלמד כי על חברי הוועדה לערוך אישית את שיחות הטלפון עם מזמיני העבודה. לא רק שהוועדה יכולה להטיל את מלאכת איסוף המידע על היועץ, אלא שהדבר מחויב המציאות שכן מדובר בהקשר מקצועי ולצורך כך נשכר היועץ. ספק רב אם חברי הוועדה ידעו אל מי לפנות, מה לשאול וכיצד לתחקר. דיון והכרעה סעיף 5.3 למסמכי המכרז: "5.3 המיון האיכותי שקלול הרכיב האיכותי יעשה לפי הקריטריונים הבאים: [...] ד. איכות השירות והאחזקה של הקבלן על פי בירורים ו/או נתונים 5.0% ו/או הבהרות שתקבל ועדת המכרזים בשיחות טלפון ובירורים עם מזמיני עבודות. ה. מוניטין המציע (המלצות בכתב) 2.0% 10 המלצות - 100% המלצה - 10% ו. היכולת הפיננסית של המציע לפי ממוצע בחמש שנים אחרונות 5.0% היקף עבודות מעל 10.0 מלש"ח לשנה - 100% היקף עבודות של 2.0 מלש"ח לשנה - 10% סה"כ 30% מובהר כי ההצעה שתקבל ציון משוקלל קטן מ-21% ברכיב האיכות תהא הועדה רשאית, אך לא חייבת, שלא לקבלה מטעם זה בלבד, אף אם בשקלול הכולל תקבל אותה תוצאה את הניקוד המרבי. הרשות רשאית להביא בחשבון שיקולים נוספים ככל שתראה לנכון. הרשות תהא רשאית לערוך חקירה על המשתתף לשם קביעת התאמתו לביצוע העבודה. כל משתתף יעביר אינפורמציה נוספת אודות המציע במידה ויידרש על מנת לאפשר לוועדה לעמוד על טיבו וכישורו של המציע." אין חולקין, כי על פי האמור בסעיף הנ"ל למסמכי המכרז רשאית הייתה הוועדה לערוך חקירה על המשתתף לשם קביעת התאמתו לביצוע העבודה וכן אין חולקין כי הציון במיון האיכותי נקבע על פי שקלול מספר מרכיבים וביניהם "איכות השירות והאחזקה של הקבלן על פי בירורים ו/או נתונים ו/או הבהרות שתקבל וועדת המכרזים בשיחות טלפונים וברורים עם מזמיני העבודות". היינו, שעל פי תנאי המכרז מותר היה לוועדה לערוך בירורים עם מזמיני עבודות כדי לקבוע את איכות השירות של המשתתף במכרז. (זאת בשונה מפסק הדין בעניין ר.ג.א אליו הפנתה העותרת). עיקר טענת העותרת הוא כנגד העובדה שהוועדה לא ביררה בעצמה, בשיחות טלפוניות את נושא איכות השירות של העותרת וכן כי היועץ לא תיעד את הבירורים הטלפונים שערך ואשר בעקבותיהם לא קיבלה העותרת את הציון המרבי בדירוג האיכות. לטענת העותרת, הטעה היועץ את הוועדה בכך שמסר לה כי גם לו הייתה העותרת מקבלת את הציון הגבוה ביותר בדירוג האיכות, הדבר לא ישנה את השקלול הכולל של ההצעות. יודגש כי בפרוטוקול וועדת המכרזים מיום 14.7.13 (נספח ז' לעתירה, סעיף 5.2) נאמר מפי היועץ כי ערך שיחות טלפוניות עם מספר ממליצים ועל סמך שיחות אלו ניתן הדירוג לסעיף איכות השירות. עוד נאמר: "חברי הוועדה מוזמנים לעשות שיחות מקבילות ולקבל מידע נוסף או מעודכן, אך סעיף זה, גם אם כל המציעים יקבלו דירוג מקסימאלי, לא ישנה את השקלול הכולל של ההצעות ואין בכוחו להשפיע על שינוי הקבלן שהגיש את ההצעה הזולה ביותר". לעניין ייעוץ לוועדת המכרזים על ידי וועדה מקצועית, נאמר בעע"מ 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל (16.1.07): "הגם שלוועדת המכרזים שיקול דעת עצמאי שלא לקבל המלצתה של וועדה מקצועית, ואין היא "חותמת גומי".... יש צורך בטעמים טובים ביותר לעשות כן. ההנחה היא, כי וועדה מקצועית, נקוד על מקצועית, משקפת בקיאות במטריה הספציפית שיש לה משקל רב ביותר. במידת מה דומה הדבר (בשינויים המחויבים), למומחה המתמנה מטעם בית המשפט בתחומי מקצוע, רפואה, הנדסה או ראיית חשבון. בית המשפט אומנם מחויב בשיקול דעת עצמאי, וזכאי שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה שמינה, אך הדבר מטיל עליו מטבע הדברים נטל הנמקה" בג"ץ 5785/03 גדאבן ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נח (1) 29. "בהקשר זה לא מן המותר יהיה להזכיר את ההלכה שמכבר, ולפיה ייטה בית המשפט שלא להתערב בהחלטותיהם של אנשי- מקצוע ובלבד שפעלו בתחום סמכותם ובתום-לב, וכי אין פגיעה בזכויות יסוד המעוררת עילה להתערבותו של בית המשפט בהחלטות שנעשו. ראו, למשל: בג"צ 297/82 ברגר נ' משרד הפנים, פ"ד לז (3) 29, 55;...." הלכה פסוקה היא כי רשות מנהלית רשאית להעביר לאחרים סמכות הכרוכה בבירור עובדות, אפילו אם הדבר כרוך בהפעלת שיקול דעת של הנעבר. לעניין זה ראה: בג"ץ 347/84 עיריית פתח תקווה נ' שר הפנים, פ"ד לט 813. "בתי המשפט עשויים לראות כהיעזרות מותרת העברה, על ידי הרשות, של פרטים מסוימים הנוגעים להפעלת ההסדר לטיפולם של אחרים, וזאת גם אם כרוכה בכך מידה מוגבלת של שיקול דעת" ברכה, משפט מינהלי, כרך ב', עמוד 175. בענייננו, לא נפל כל פסול בהחלטת וועדת המכרזים להסתמך על הנתונים שנמסרו לוועדה מפי היועץ, ביחס לבדיקות שערך ושבהתאם להן, קבע המלצתו. מה גם שהיועץ הזמין את חברי הוועדה לעשות שיחות מקבילות לשיחות הטלפוניות שערך בעצמו ולקבל מידע נוסף. היועץ ציין בפני הוועדה כי גם אם כל המציעים יקבלו דירוג מרבי, לא ישונה השקלול הכולל של ההצעות ואין בכוחו להשפיע על שינוי הקבלן שהגיש את ההצעה הזולה ביותר, המשיבה 2. (העותרת קיבלה בציון האיכות 28% מתוך 30% והמשיבה 2 קיבלה תחילה 28% מתוך 30% ובהמשך תוקן ציונה ל- 27.32%). לא מצאתי כי היועץ הטעה את הוועדה בדבריו האמורים שכן דבריו המצוטטים לעיל נכונים. המכרז היה בנוי באופן ש-70% מהציון נקבע על פי הרכיב הכספי ו-30% מהציון נקבע על פי רכיב האיכות. לאור זאת, ומכיוון שההצעה הזולה ביותר הייתה של המשיבה 2, גם אילו כל המציעים, כדברי היועץ, היו מקבלים את הציון המרבי ברכיב האיכות, עדיין הייתה זוכה המשיבה 2. היועץ לא התייחס בדבריו לאפשרויות אחרות מזו של קבלת ציון מרבי לכל המציעים כגון, לאפשרות שציונה של העותרת יעלה ל-30% ואילו ציונה של המשיבה 2 יישאר כפי שהוא. חברי הוועדה סמכו על הבירורים שערך היועץ, על יושרו ועל מומחיותו ובחרו שלא לערוך בדיקות בעצמם. אכן, היועץ לא תיעד את השיחות הטלפוניות שערך ואולם היעדר התיעוד אינו פגם מהותי היורד לשורש העניין. לעניין היעדר ניהול פרוטוקול יפים דברי השופט ממן בה"פ (נצרת) 120/00 אידע ניהול ויעוץ כלכלי בע"מ נ' ממ"י (16.1.01): "ב"כ העותרת טוען כי היעדר פרוטוקול של הועדה המקצועית המשקף את הליך הניקוד הוא פגם היורד לשורשו של עניין. הוא רואה פגם גם בכך שמסקנות הועדה המקצועית התקבלה על ידי חבריה דרך פשרה. אינני סבור כמותו. ניהול פרוטוקול אינו מילת קסם להוכחת תקינות ההליך המנהלי וניתן לוותר עליו אם יש תחת ידי הגוף המנהלי מסמך המשקף כראוי את הליך קבלת ההחלטה המנהלית." העותרת סמכה טענותיה לעניין החיוב ברישום פרוטוקול על סעיף 19 לצו אולם סעיף זה אינו נוגע לענייננו אלא, לעניין רישום פרוטוקול שעה שוועדת המכרזים מזמינה בעל הצעה כדי לברר עמו פרטים. בדיון שהתקיים ביום 16.9.13, הסכימו הצדדים כי תשמע עדותו של היועץ אשר אישר כי הוא זוכר את כל השיחות שערך עם מזמיני עבודות מהעותרת, שאינם אלה שנתנו המלצות בכתב. לדבריו, במבחן ההשוואתי בין העותרת למשיבה 2, קיבל המלצות הרבה יותר טובות על המשיבה 2 מאשר על העותרת. לדבריו, דברים אלה נמסרו לוועדת המכרזים על ידו אף שלא חשף בפני הוועדה את השמות של האנשים איתם דיבר. התרשמתי כי היועץ ערך בדיקתו בתום לב ושקל שיקולים ענייניים בקביעת דירוג האיכות. אין לקבל את טענת העותרת לפיה, משקיבלה ציון מרבי ברכיב המוניטין, לא ייתכן דירוג נמוך ברכיב איכות השירות. במסמכי המכרז נקבע רכיב נפרדים לאיכות השירות ורכיב נפרד למוניטין והעותרת הסכימה להם בעצם השתתפותה במכרז. ראה לעניין זה עע"מ 7357/03 רשות הנמלים נ' צומת מהנדסים (27.9.4): "הכלל הוא שאין אדם יכול להשתתף במכרז ולאחר שיתברר שלא זכה בו, להעלות כנגדו טענות (ראו: בג"צ 126/82 טיולי הגליל בע"מ נ' משרד התחבורה, פ"ד לו(4) 44, 47 - 48; בג"צ 5377/90 לוי נ' עיריית אשדוד (לא פורסם)). כך גם, לו הייתה צומת מודעת למשקל הניתן ברכיב המקצועי לשביעות הרצון כתוצאה מניסיון קודם. בכוחו של כלל ברור זה לפשט, אם לא למנוע, מחלוקות שעלולות להתעורר." לא למותר להוסיף, את הכלל הידוע לפיו בית המשפט לא ימהר להתערב בשיקול דעת וועדת המכרזים כל עוד החלטתה אינה לוקה בחוסר סבירות קיצוני. התערבות בית המשפט בשיקול דעת וועדת המכרזים: ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז (1) 883, 895: "על התערבות בהחלטותיה של וועדת המכרזים חל הכלל שלפיו בית המשפט הבוחן החלטה מנהלית אינו נכנס בנעלי הרשות ואינו קובע מהי ההחלטה שהוא היה מקבל בנסיבות האמורות, אלא הוא בוחן אם החלטת הרשות נתקבלה כדין ומשיקולים ענייניים, ואם מצויה היא במתחם הסבירות. בענייני מכרזים אף נקבע כי גם כאשר פגם שנפל בהחלטת וועדת המכרזים הוא פגם מהותי, הנובע מטעות בתום לב, ואין הוא גורם להפרת השוויון או לפגיעה בעקרון ההגינות, הרי שבית המשפט לא ימהר להתערב בשיקול דעת וועדת המכרזים כל עוד החלטתה אינה שרירותית או בלתי צודקת בעליל...." סוף דבר מצאתי כי החלטת וועדת המכרזים, הנשענת על המלצות היועץ, היא במתחם הסבירות ואין להתערב בה. אשר על כן אני דוחה את העתירה. העותרת תשלם הוצאות בסך 7,500 ₪ לכל אחת מהמשיבות 1 ו-2. מכרזשאלות משפטיות