תביעה בגין ליקויים הנדסיים

תביעה בגין ליקויים הנדסיים: פתח דבר 1. התובעים הגישו תביעה כספית לתשלום סך של 84,762 ₪ בגין ליקויים הנדסיים, עוגמת נפש ונזקים נוספים שנגרמו להם בעקבות בניה רשלנית של דירת מגורים. 2. התובעים הינם בעלי הזכויות בדירה ברחוב דגניה 59/31 בנתניה, אשר נבנתה על-ידי הנתבעת (להלן: הדירה). השתלשלות העניינים 3. ביום 17.9.07 התקשרו התובעים עם הנתבעת - כפי שנקראה בשמה הקודם, גילץ חברה להשקעות בע"מ, בהסכם לרכישת דירה מס' 31 בקומה שמינית בבית משותף (להלן: הסכם המכר) (נספח א' לכתב התביעה). ויובהר, שמה של הנתבעת הוחלף ושמה החדש הינו סאנפלאואר השקעות מתחדשות בע"מ. 4. ביום 1.12.08 נפגשו התובעים עם נציג הנתבעת, ובמעמד זה נחתם פרוטוקול מסירה ראשונה של הדירה. בפרוטוקול פורטו הליקויים הטעונים תיקון על-ידי נציג הנתבעת (נספח ב' לכתב ההגנה). בתאריך 7.4.09, נערך פרוטוקול קבלת נכס בין התובעים לנציג הנתבעת. בפרוטוקול זה אישרו התובעים כי הם בדקו את הדירה ומצאו אותה ראויה למגורים בהתאם להסכם המכר ובהתאם להערות המפורטות בפרוטוקול המסירה הראשונה. לצד חתימות התובעים בשולי המסמך הוספה הערה בכתב יד, וזו לשונה: "חתימה זו מותנית באחריות קבלן לגבי ליקויים עתידיים שיתגלו בהתאם לחוק המכר" (נספח ג' לכתב ההגנה). 5. בחלוף כשנה ממועד מסירת החזקה, ביום 7.9.10, הודיעו התובעים לנתבעת, באמצעות בא-כוחם, על קיומם של ליקויים שנתגלו בדירתם (נספח ב' לכתב התביעה). להודעה זו צורפה חוות דעת של מומחה מטעמם, המהנדס דינרשטיין הנושאת תאריך מיום 23.5.10 (נספח ג' לכתב התביעה). בעקבות מכתבו של ב"כ התובעים, פנתה הנתבעת למומחה מטעמה, האדריכל אבי גולדשטיין, על מנת שיחווה דעתו בהתאמה לממצאיו של המהנדס דינרשטיין. חוות הדעת של האדריכל גולדשטיין נערכה ביום 5.8.10 (נספח ד' לכתב ההגנה). לאחר קבלת חוות דעתו של האדריכל גולדשטיין ביצעה הנתבעת תיקונים בדירת התובעים. לגירסת הנתבעת, עם השלמת התיקונים בדירה אישרו התובעים בחתימתם את ביצוע העבודות על גבי חוות הדעת (נספח ד' לכתב ההגנה). 6. התובעים צירפו לכתב התביעה חוות דעת נוספת של המהנדס דינרשטיין מיום 5.4.11, אשר התבקש לחוות דעתו בנוגע לפגם שהתגלה באמבט שבחדר הרחצה הכללי (נספח ד' לכתב התביעה). לעניין זה לא הוגשה חוות דעת נגדית מטעם הנתבעים. 7. בכתב ההגנה כפרה הנתבעת בטענות התובעים לגבי כל מרכיבי התביעה. הנתבעת מדגישה כי התובעים מבקשים להתעשר על חשבונה, וניכר מחוות הדעת הנגדית כי מרבית הליקויים הינם זניחים ואינם פוגמים בפונקציונאליות הבניין, ברווחת הדיירים או באסתטיקה של הדירה. עוד נטען כי ככל שקיימים ליקויים בדירת התובעים הרי שהשיקול העיקרי בהגשת התביעה נועד ליצור לחץ על הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי כספי, מבלי שמוצו ההליכים העומדים לרשות התובעים ומתוך ניסיון אמיתי לתקן את הליקויים הנטענים. 8. ביום 26.3.12, בהתאם להסכמת הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס צבי רון, הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו ינתן פסק דין לאחר הגשת סיכומי טענות ללא צורך בהכנת תצהירים וחקירת עדים. טענות התובעים 9. בסיכומים בכתב מטעם התובעים נטען כי מומחה בית משפט העריך את עלות ביצוע התיקונים בסך 12,700 ₪ בתוספת מע"מ. כמו כן נטען כי בנוסף לאומדן זה יפסק להם פיצויי בגין התיקונים הנדרשים לטיפול בבעיית הרטיבות, בהתאם לעלות שהוערכה בחוות דעת המומחה מטעמם בסך של 6,650 ₪. שכן, לטענתם, המלצות מומחה בית המשפט לתיקון ליקויי הרטיבות בוצעו על ידי הנתבעת ללא הצלחה. התובעים עתרו להעדיף את קביעת המומחה מטעמם בעניין הליקוי באמבט שבחדר הרחצה, שעל-פי המלצתו יש להחליף את האמבט בעלות של 2,950 ₪, על פני התיקון המקומי שהציע מומחה בית המשפט, אשר לטענתם, נוסה מספר פעמים על ידי קבלן הנתבעת אך ללא הצלחה. 10. עוד נטען כי הנתבעת איבדה את זכותה לביצוע התיקונים וזאת בהתבסס על אסופת הטעמים הבאים: הנתבעת הכחישה את קיום הליקויים; הנתבעת התעלמה מפניותיהם המרובות של התובעים; חלף פרק זמן ניכר ממועד מסירת החזקה בדירה ועד למועד שבו יבוצעו התיקונים; הנתבעת איננה עוסקת כיום בבנייה; ביצוע עבודות התיקונים על ידי הנתבעת יהיה כרוך בפיקוח בית המשפט בהיקף בלתי סביר; חוסר האמון שחשים הצדדים האחד כלפי השני עשוי להכשיל את ביצוע התיקונים,הכל תוך הפניה לפסקי דין. כמו כן, עתרו התובעים לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם בעטיה של התנהלות הנתבעת, ובגין הליקויים הרבים שהתגלו בדירה, אותה הם מעריכים בסך 10,000 ₪. טענות הנתבעת 11. הנתבעת, טענה כי המומחה מטעם בית המשפט שלל בחוות דעתו חלק ניכר מן הליקויים שנטענו בכתב התביעה, כאשר עלות התיקונים שהוערכה על ידי התובעים נאמדה בסכום הגבוה פי 4 מהסכום שנקבע בחוות דעת מומחה בית המשפט. נטען כי בהתייחס לליקויי הרטיבות, יש לאמץ את המלצת מומחה בית המשפט, ולקבוע כי עלות תיקון הרטיבות הינה בסך של 500 ₪. 12. בנוסף ביקשה הנתבעת לדחות את עתירת התובעים לפסיקת פיצויים בגין עוגמת נפש. לטענתה, הסכום שנתבע בסך 10,000 ₪ הוא מופרך ואינו הולם את עלות התיקונים בסך 16,510 ₪ כפי שהוערכה על-ידי מומחה בית המשפט. דיון 13. הנתבעת בסיכומים אינה חולקת על קביעותיו של מומחה בית המשפט בחוות הדעת, ואף התובעים חולקים על חלק מזערי בלבד מקביעותיו של המומחה. בהינתן כי זו עמדת הצדדים בשלב הסיכומים, יש לקבל את ממצאיו של מומחה בית המשפט לגבי האמור בסעיפים 1-8 לחוות הדעת ואת המלצתו לביצוע התיקונים הדרושים בעלות כוללת של 9,200 ₪. רטיבות 14. עיקר חיצי הביקורת של התובעים הופנו לעבר קביעת מומחה בית המשפט ביחס לליקויי הרטיבות. התובעים התייחסו לחוות הדעת של המהנדס מטעמם אשר ביקר בדירה ביום 9.5.10, בדק את הרטיבות והגיע למסקנה כי עלות התיקון היא 6,650 ₪, כמו כן התייחס לקילופי צבע בקיר הסלון, עקב כשל באיטום המרפסת, קילופי צבע בחדר רחצה הורים וטען כי תיקוני האיטום שבוצעו על ידי הקבלן אינם מוצלחים. מומחה בית המשפט ביקר בדירת התובעים ביום 3.7.12, ובפרק 9 לחוות דעתו הוא סוקר את ליקויי הרטיבות שאותרו על ידו בדירה, תוך התייחסות ישירה לקביעותיו של המומחה מטעם התובעים. על-פי ממצאי בדיקתו קבע כי יש לבצע תיקון של קילופי הצבע שנמצאו בקיר הסלון, לרבות צביעה מחודשת של האלמנטים הפגומים, ישנה התייחסות לרטיבות מקומית בתקרת חדר רחצה הורים וכן נמצאו סימני קילופי צבע, שנוצרו, לדעתו, כתוצאה מכשל איטום במרפסת הדירה בקומה מעל. מומחה בית המשפט הגיע למסקנה דומה לזו שהביע מומחה התובעים, ככל שנוגע למקור חדירת הרטיבות שאותרה בקיר הסלון ובתקרת חדר רחצה הורים. על יסוד הממצאים בחוות הדעת, ולאור טענת נציג הנתבעת כי בוצעו תיקוני איטום בדירת הפנטהאוז, המליץ מומחה בית המשפט לבצע תיקון בדירת התובעים באמצעות שיוף והסרת קילופי הצבע וסימני ההכתמות, לרבות צביעת האלמנטים הפגומים . עלות התיקונים בפרק זה נאמדה על ידי מומחה בית המשפט בסך כולל של 500 ₪. 15. בשקלול מלוא הנתונים והנסיבות - טענת התובעים לפיה התקונים עליהם המליץ מומחה בית המשפט לצורך טיפול בבעית הרטיבות בוצעו ללא הצלחה ע"י הנתבעת - לא נתמכו בראיה כלשהי. לציין כי טענה זו לא הועלתה על ידי התובעים עובר להגשת הסיכומים, ואף לא התבקשה התייחסותו של מומחה בית המשפט במסגרת שאלות הבהרה. לפיכך, אין מקום לקבלה ודינה להידחות. 16. מומחה בית המשפט התייחס בחוות הדעת באופן פרטני וענייני לליקויים הנטענים על ידי התובעים, ושוכנעתי כי מסקנותיו מבוססות על בדיקה מקצועית ואובייקטיבית, לאחר שנתן את הדעת בתשומת לב לקביעותיו של מומחה התובעים בחוות הדעת. הלכה פסוקה היא כי בית המשפט יטה בדרך כלל לקבל את ממצאי מומחה בית המשפט, אלא אם נמצאו נימוקים כבדי משקל ונסיבות חריגות לסטות מהם (ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בנין 17 מתחם 5 ואח' (23.7.06) פסקה 22; ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי ואח' (23.4.90)). לא מצאתי בנסיבות המקרה עילה להעדיף את עמדת המומחה מטעם התובעים על זו של מומחה בית המשפט. בהתאם לתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, כאשר מונה מומחה בית משפט בהסכמת הצדדים, לא ניתן עוד להסתמך על חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים. ראה ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 188: "מינויו מטעם בית המשפט של מומחה מוסכם על הצדדים הוא נוהג רצוי, שיש לעודדו (ע"א 521/77). כפועל יוצא ממינויו של המומחה אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים, ובכך שכרם; מאידך גיסא, מוגבלת, כמובן, יכולתם לערער על מסקנות המומחה. הצדדים רשאים לחקור את העד המומחה [...] והם אף רשאים לדרוש מן המומחה הבהרות בכתב על חוות דעתו [...] עקב ההגבלה על יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות מצטמצמת ממילא יכולתם לשכנע את בית המשפט בטעותו של המומחה, והיא מתמקדת בעיקר בטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו. טענות אלה חייבות למצוא ביטוין בחקירתו של העד, כי זו שיטת המבחן של הרציונאליות של מסקנותיו". בשים לב לעובדה כי הצדדים הסכימו על מינוי מומחה מטעם בית משפט, ויתרו על חקירתו הנגדית - יש לראותם כמי כמסכימים לממצאיו ולמסקנותיו. לאור האמור לעיל, קובעת את סכום הפיצוי בגין ליקויי רטיבות בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בסך 500 ₪. אמבט בחדר הרחצה כללי 17. בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם התובעים, יש לפרק את האמבט ולהתקין אמבט חדש תוך כדי ביצוע תיקוני חיפוי וריצוף בסך של 2,900 ₪. הנתבעת, טוענת בסיכומים כי יש לאמץ את קביעת מומחה בית המשפט. בכתב הגנתה פירטה הנתבעת כי בחודש ינואר 2010 היא ביצעה תיקון באמבט שבחדר הרחצה, וכתימוכין צורפה חשבונית בגין תיקון מיום 22.1.10 על סך של 928 ₪ כולל מע"מ (נספח ה' לכתב ההגנה). מומחה בית המשפט התייחס בחוות דעתו לפגם הנטען באמבט חדר הרחצה, ולעניין זה ציין כי ברצפת האמבט ניכר תיקון כושל, שבוצע על ידי הנתבעת כפי שהוסבר לו. בשל כך המליץ המומחה לפרק את האמבט ולהחליפו, וכן לבצע איטום בגב האמבט הכולל בדק צנרת אינסטלציה ותיקוני טיח וצבע. עלות תיקונים זו הוערכה על ידי מומחה בית המשפט בסך כולל של 1,800 ₪ (סעיף 10 לחוות הדעת). 18. לאחר שעיינתי בחוות הדעת המומחים, ומשלא מצאתי הבדלים מהותיים בהשוואת ממצאיו של מומחה התובעים לממצאי מומחה בית המשפט בעניין ליקוי זה, ולאור ההלכה הפסוקה כי בית המשפט לא יסטה מחוות דעת מומחה שמונה בהסכמת הצדדים בהעדר נימוקים כבדי משקל, ובהתחשב בכך שלא מצאתי עילה להעדיף את קביעת מומחה התובעים - אני מקבלת את עמדת מומחה בית המשפט בדבר התיקונים הדרושים באמבט חדר הרחצה והערכת אומדן עלות התיקונים. לאור האמור קובעת את עלות תיקון האמבט בסך של של 1,800 ₪, כאומדנה בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. ביצוע התיקונים על ידי הנתבעת 19. סעיף 4(ב) לחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973 קובע כי אם התגלתה אי התאמה הניתנת לתיקון, על הקונה לתת הזדמנות נאותה למוכר לתקנה. ככלל, הפסיקה העדיפה את רצונו של רוכש הדירה לקבל פיצוי כספי על פני הצעת הקבלן לתקן את הטעון תיקון, בהתקיים הנסיבות להלן: ניתנת לקבלן הזדמנות סבירה ונאותה לתקן את הליקויים; ניתנה לקבלן הודעה על קיום הליקוי אך הוא לא טרח לתקנה; בוצעו ניסיונות מצד הקבלן לתקן את הליקוי אך הם לא צלחו; תיקון הליקוי כרוך בפיקוח צמוד (ראו: אביחי נ' ורדי, דיני מכר דירות (מהדורה שלישית, התשס"ט-2009), עמ' 437). לטעמים אלו יש להוסיף כי הזכות לתקן נתונה גם למוכר המודה בקיומם של הליקויים, וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית (ע"א 472/95 זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2), 585 (1996)). 20. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים על רקע המסמכים המצויים בתיק, התרשמתי, כי התובעים אינם מצביעים על פגם מהותי בהתנהגות הנתבעת ודומה כי היא התייחסה ברצינות לתלונות התובעים לגבי הליקויים שהתגלו בדירה, ובהתאם לכך ניסתה לבצע את התיקונים הדרושים באמצעות קבלן מטעמה ובהמשך אף פנתה למומחה מטעמה שיבדוק טענות התובעים. יחד עם זאת, מחוות דעת מומחה בית המשפט עולה כי התיקונים שביצע הקבלן מטעם הנתבעת לא בוצעו כיאות. כאשר ניתנה לנתבעת הזדמנות לתקן את הטעון תיקון, והיא ביצעה זאת באופן חלקי או באיכות שאינה נאותה, אין מקום לכפות על התובעים ליתן לנתבעת הזדמנויות חוזרות ונשנות לבצע תיקונים שכבר ניתנה לה הזדמנות לבצעם (ראו: ע"א 8939/01 חיים אביצור ואח' נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ, פ"ד נז(6), 83, 93). לפיכך אני סבורה כי ניתנה לנתבעת הזדמנות סבירה ונאותה לערוך את תיקון הליקויים, ומשלא השכילה הנתבעת לנצל הזדמנות זו כראוי, בית המשפט לא יכפה על התובעים תיקונים חוזרים מטעם הנתבעת, ועל כן עומדת לתובעים הזכות לקבל סעד כספי. מסקנה זו מתחזקת נוכח טענת התובעים, שלא נסתרה, כי הם איבדו את אמונם בנתבעת וביכולתה לתקן את הליקויים שנתגלו בדירתם. הדעת נותנת, כי בשלב בו יחסי הצדדים מצויים בשפל עמוק יש לאפשר לרוכש הדירה לבצע את התיקונים על ידי קבלן מטעמו. כמו גם חלוף הזמן ממועד גילוי הליקויים; העדר מנגנון פיקוח ובעיקר העובדה כי הנתבעת אינה עוסקת עוד בתחום הבניה . לטענה זו יש לייחס משקל משמעותי נוכח התכלית העומדת מאחורי הוראת סעיף 4(ב) לחוק המכר (דירות). על תכלית זו עמד איל זמיר בספרו "חוק המכר (דירות)" פירוש לחוקי החוזים מיסודו של ג' טדסקי (תשס"ב-2002) בעמ' 583: "בדומה לקבלן, המוכר שבחוק מצויד בכלים, בחומרים ובמיומנות הדרושים לתיקון הפגמים המתגלים בדירה. על פי רוב הוא יכול לתקן את אי ההתאמה בעלות נמוכה יותר מאשר קבלן שיוזמן במיוחד לביצוע התיקון, משום שהוא מכיר את המלאכה שביצע, משום שבידיו החלפים והאביזרים המתאימים ומשום שלעיתים הוא עדיין עוסק בנייה בבניינים סמוכים שטרם הושלמו". . לאור כל הטעמים המנויים לעיל, ולנוכח אובדן האמון בין הצדדים, ובהתחשב בעובדה כי תיקון על ידי הנתבעת יחייב פיקוח של בית המשפט ועלול להביא לחילוקי דעות נוספים בין הצדדים - אני מחייבת את הנתבעת בסעד הכספי אשר יאפשר לתובעים לבצע את התיקונים הדרושים, בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט, באמצעות קבלן מטעמם. עוגמת נפש 21. בתי המשפט הכירו באפשרות הפיצוי בגין נזק שנגרם כתוצאה מאי תיקון ליקויים והמשך מגורים בדירה, ובשל אי הנוחות שתיגרם בעת תיקון הליקויים בעתיד (ראו: ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס ואח', פ"ד מו(2), 60, 65). באיזון הראוי ובמידתיות הנשקפת מהנתונים בתיק זה, נגרמה לתובעים עוגמת נפש ואי נוחות מהעדר יכולת להנות מהדירה באופן סביר ולפיכך מחייבת בפיצוי בסך 4,000 ₪. רווח קבלני 22. מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי יש להוסיף לעלות התיקונים 30% לאומדן המחירים במידה ויקבע כי העבודות לא יבוצעו על ידי הנתבעת (עמ' 21 לחוות הדעת). לאחר שקבעתי שהנתבעת מיצתה זכותה לתקן, וכי התובעים זכאים להזמין בעלי מקצוע מטעמם לביצוע התיקונים, הרי שיש לפסוק לתובעים את שווי עלות התיקונים על כל תוספותיו, כפי שהציע מומחה בית המשפט. 23. אשר על כן, מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את עלות התיקונים בסך 12,700 ₪ בתוספת 30% בגין ביצוע על ידי קבלן מטעמם, סה"כ 16,510 ש"ח בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום עריכת חוות הדעת 14.10.12 ועד היום. כמו כן מחייבת בפיצוי בגין עוגמת נפש בסך 4,000 ₪. הנתבעת תישא בהוצאות המשפט וכן בשכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ ומע"מ. ליקויי בניההנדסה / מהנדס