בקשה להורות על ביטול צו על-פיו מונו באי-כוחם של בעלי-הדין ככונסי נכסים במשותף לשם פירוק השיתוף בנכס שעליו נסב ההליך על-פי הוראותיו של פסק-דין חלקי שניתן אף הוא ביום 8.7.2013; צו המינוי ניתן במסגרת פסק-הדין. א. ברקע הבקשה 1. התובע והנתבעים הם בעלים במשותף של נכס מקרקעין המצוי ברחוב הרברט סמואל 78 בחדרה ואשר ידוע כחלקה 338 בגוש 10037 (להלן הנכס). הנתבעת 1 מצויה בבעלות מר ניסים בדש. חלקיהם הרשומים של התובע והנתבעים בנכס הם כלהלן: לתובע - 1/4; לנתבעת 1 - 1/2; לנתבע 2 - 1/4. על זכויות כל הצדדים בנכס רשומה משכנתא ללא הגבלת סכום, ביחד עם חלקה 339, לטובת בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן המשכנתא והבנק). 2. התובע עתר להורות על פירוק שיתוף בנכס על-ידי מכירתו לכל המרבה במחיר. הנתבעים התנגדו לכך. ביום 8.7.2013, לאחר שהוגשה חוות-דעתו של מומחה מטעם בית-המשפט, לאחר שהצדדים באו לכלל הסכמה כי פסק-הדין ינתן על-סמך חוות-הדעת וסיכום טענות בכתב, ולאחר שסיכומי הצדדים הונחו לפני, ניתן פסק-דין חלקי בתובענה (להלן פסק-הדין). 3. פסק-הדין הורה על פירוק שיתוף בנכס בדרך של מכירתו בשלמותו לכל המרבה במחיר, על-יסוד השומה שהובאה בחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט ובמצבו של הנכס כפי שהוא כיום (AS-IS), לרבות חוזי השכירות החלים עליו עם צדדים שלישיים. לשם כך מונו באי-כוחם של הצדדים ככונסי נכסים משותפים לנכס. עוד ניתנו בפסק-הדין הוראות שנועדו לאפשר לכל אחד מן הצדדים, לאחר שתוגשנה הצעות לרכישת הנכס בידי צדדים שלישיים, להשתתף בהליך התמחרות על-מנת שיושג עבור הנכס המחיר הגבוה ביותר - בין על-ידי קונה צד שלישי (ביחס למלוא הזכויות בנכס) ובין על-ידי מי מבעלי הזכויות הנוכחיים בו (ביחס לאותו חלק של הזכויות שאינן בבעלותו). 4. בהתייחס למשכנתא הורה פסק-הדין כך: "ככל שהזוכה בהתמחרות יהא צד שלישי שאינו מי מבעלי-הדין יובהר בהסכם המכר כי מתוך התמורה שתתקבל על-פיו יסלקו כונסי הנכסים את המשכנתא הרשומה על הנכס; ביחסים שבין בעלי-הדין בינם לבין עצמם ישאו הצדדים בחוב המשכנתא בשיעור שהוא כחלקם בזכויות הבעלות בנכס ויובא בחשבון תשלום ששילם כל אחד מהם על חשבון המשכנתא עד למועד בו יוגש הסכם המכר לאישור בית-המשפט. ככל שהזוכה בהתמחרות יהיה מי מבעלי-הדין יכללו בהסכם הוראות מתאימות בהתייחס לנשיאה במשכנתא לאחר המכר" [שם, בחלק ג(3)(ו)]. ב. הבקשה שלפני 1. ביום 15.7.2013 הוגשה הבקשה דנן, אשר מכוונת לביטול מינויים של המשיבים הנוספים ככונסי נכסים על זכויות התובע והנתבעים בנכס. בלב הבקשה ניצבה הטענה כי בעלי-הדין לא פרעו את החוב המובטח במשכנתא ועל כן פתח הבנק בהליכים למימוש המשכנתא בגדרו של תיק הוצאה לפועל 01-51841-12-9 (להלן תיק ההוצל"פ). משנותר החוב על מכונו ומגעים בין הצדדים להסדרתו לא נשאו פרי מונה המבקש ביום 22.5.2013 ככונס נכסים על זכויות התובע והנתבעים בנכס. לשיטתו של המבקש קודמת זכותו של הבנק לפעול לפירעון החוב המובטח לזכותם של בעלי-הדין בהליך דנן לפעול לפירוק השיתוף בנכס ביניהם, הן מבחינת תוכן זכותו של הבנק-הנושה והן מבחינת המועד בו נקט בהליכים ומינה כונס נכסים מטעמו למימוש הנכס. מינוי כונסי נכסים נוספים מטעם בעלי-הדין בהליך דנן יסרבל את הליכי המימוש הננקטים על-ידי הבנק ויפגעו ביכולתו של המבקש לממש את המשכנתא לשם סילוק החוב המובטח על-ידה. 2. בהחלטה מיום 15.7.2013 הוריתי על הגשת תשובות ותגובה במענה לבקשה. בתגובתם של הנתבעים לא מצאתי מענה ממשי לטענות שהועלו בבקשה. אלה עיקריה: בדעתם של הנתבעים להגיש ערעור על פסק-הדין מיום 8.7.13; מתנהלת תביעה של הנתבעים נגד הבנק בה"פ (מח' ת"א) 4444-07-13 בהתייחס ליתרת החוב לבנק ולביטול מינויו של כונס הנכסים מטעם הבנק; יש לעכב את הליכי הכינוס ופירוק השיתוף בנכס עד למיצוי זכות הערעור אשר עומדת לנתבעים. משתמע אפוא שהנתבעים אינם מתנגדים לבקשה - אך זאת מנימוקיהם, ולא מנימוקיה. בתגובת התובע הועלו באריכות רבה טענות שכוונו לדחיית הבקשה. לשיטת התובע יש לבטל את מינויו של המבקש ככונס נכסים ולהותיר בעינו את מינויים של המשיבים הנוספים ככונסי נכסים, כפי שהורה פסק-הדין ולשם פירוק השיתוף בנכס. התובע לא הצביע על הליך שננקט על-ידו לשם ביטול מינויו של המבקש ככונס נכסים אלא נסמך על ההליך שמתנהל בעניין זה בין הנתבעים לבין הבנק [ה"פ (מח' ת"א) 4444-07-13 הנ"ל]. התובע גילה דעתו כי לחלופין, ונוכח עמדת הנתבעים במענה לבקשה, יש לבטל את מינויו של בא-כוח הנתבעים ככונס נכסים באופן שבא-כוח התובע ביחד עם המבקש יהיו יחדיו כונסי נכסים לנכס. בתגובתו לתשובות שב המבקש ועמד על מתן הסעד שהתבקש בבקשה אגב התייחסות לטענות שפירט התובע בתשובתו. 3. לאחר עיון בתשובות ובתגובה ניתנה ביום 17.8.2013 החלטה שהורתה על עיכוב מינויים של המשיבים הנוספים ככונסי נכסים עד מתן החלטה אחרת. בסעיפים 5-4 להחלטה הנ"ל הוריתי כך: לא מצאתי בתשובות המשיבים כל התייחסות לשאלה מדוע לא הודיעו לבית-המשפט את דבר פתיחתו של תיק הוצל"פ למימוש משכנתא הרשומה על הנכס על-ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן הבנק) וכן מדוע לא הודיעו לבית-המשפט את דבר מינויו של המבקש ככונס נכסים לשם מימוש הנכס ופירעון חוב המשיבים לבנק - והכול טרם מתן פסק-הדין החלקי. הודעת המבקשים בעניינים הללו תוגש עד יום 8.9.2013. בהודעתם ינמקו המבקשים מדוע לא יחובו, הם ו/או המשיבים הנוספים, בתשלום הוצאות לאוצר המדינה בשל אי-מתן הודעה לבית-המשפט - טרם מתן פסק-הדין החלקי - על-אודות ההליכים המתנהלים ביחס לנכס בין המשיבים לבין הבנק, על פתיחת תיק ההוצל"פ לשם מימוש המשכנתא הרשומה על הנכס ועל מינוי המבקש ככונס נכסים לתחילת זו. 4. תגובות התובע והנתבעים הוגשו על-פי החלטה זו והן מונחות לפני. אין בהן טעם ממשי שיבאר את התנהלותם כתיאורה להלן ואת מחדלם מליידע את בית-המשפט על-אודות ההליך בו נקט הבנק ועל מינוי המבקש ככונס נכסים לנכס באותו הליך, כל זאת טרם מתן פסק-הדין. ג. דיון והכרעה 1. מינוי המבקש לתפקידו בתיק ההוצל"פ הוא נתון מוגמר שבעלי-הדין אינם עשויים להרהר אחריו - או לערער עליו - בהליך דנן. אין לפני החלטה שיפוטית שהורתה על ביטול המינוי והוא שריר אפוא וקיים. מינויו של המבקש לתפקיד כונס נכסים לנכס - כל זאת קודם למועד בו ניתן פסק-הדין בהליך זה, הינו אפוא נקודת מוצא לדיון בבקשה. מכירת הנכס על-ידי כונס נכסים מטעם הבנק לשם מימוש המשכנתא וסילוק החוב שהובטח על-ידה, משמעה כי אין עוד כל נפקות מעשית לפסק-דין שינתן בהליך דנן ואשר יורה על פירוק השיתוף בנכס בין בעלי-הזכויות בו. הדברים עומדים בעינם בין שבפסק-הדין הייתה מתקבלת עמדת התובע באשר לאופן בו יש לפרק את השיתוף בנכס ובין שהייתה מתקבלת דעתם השונה של הנתבעים בעניין זה. על כן היה על בעלי-הדין - התובע והנתבעים כאחד - ליתן בהליך זה הודעה מיד עם פתיחת תיק ההוצל"פ על-ידי הבנק. לעניין זה אין נפקא מינה אם הצדדים מנהלים עם הבנק משא ומתן, אם לאו; מדובר בנתון רלוונטי שמשליך על מידת הרלוונטיות של ההליך דנן ומכך נגזרת חובתם של בעלי-הדין להביאו לידיעת בית-המשפט ללא דיחוי. הדברים יפים מקל וחומר באשר למתן הודעה על מינוי כונס נכסים לנכס מטעם הבנק. אף כאן אין נפקא מינה אם מי מהצדדים סבור שהמבקש מונה לתפקידו שלא כדין וללא צורך אמיתי; שאלות אלה אינן נושא להכרעה בהליך זה שלפני. בה בשעה מתן הצו שעל-פיו מונה המבקש לתפקידו היא עניין שצריך היה להביאו לידיעת בית-משפט זה על-אתר וללא שיהוי. ודאי כך נוכח העובדה שהיה גלוי וידוע לצדדים כי הסיכומים הוגשו ופסק-הדין עתיד להינתן בקרוב. 2. עיון בתשובות שהגישו התובע והנתבעים מעלה כי למעשה הם אינם חולקים על התשתית העובדתית שניצבת ביסוד הבקשה בכל הקשור להשתלשלות העניינים שהובילה למינוי המבקש ככונס נכסים לנכס. להשתלשלות זו נודעת חשיבות לענייננו. היא תבחן אפוא להלן. ראשית, תיק ההוצל"פ נפתח על-ידי הבנק ביום 7.6.2012. אזהרות בתיק ההוצל"פ נמסרו לנתבעת 1 ביום 21.6.2012, לנתבע 2 ביום 1.7.2012 ולתובע - ביום 7.8.2013. בשלב זה היה ההליך דנן מצוי בשלב התחלתי של הבירור; הסכמת הצדדים למינוי מומחה מטעם בית-המשפט הודעה ביום 5.7.2012, החלטת המינוי ניתנה ביום 9.7.2012 ואילו חוות-דעת מומחה בית-המשפט נחתמה רק ביום 3.12.2012. שנית, לאחר שנפתח תיק ההוצל"פ התנהל משא ומתן להסדרת החוב בין התובע והנתבעים לבין הבנק, כשבעלי-הדין מיוצגים במשא-ומתן זה על-ידי המשיבים הנוספים. משא ומתן זה לא צלח ועל כן הגיש הבנק בקשה בתיק ההוצל"פ למינוי כונס נכסים. שלישית, ביום 22.5.2013 ניתן בתיק ההוצל"פ צו שהורה על מינוי המבקש ככונס נכסים. בעלי-הדין בהליך דנן והמשיבים הנוספים ידעו ידוע היטב על מתן הצו; יתרה מכך, הערה על מתן צו המינוי נרשמה בפנקסי המקרקעין ביום 6.6.2013, באופן שמקים חזקת ידיעה של בעלי-הדין על קיומו ותוכנו. ויודגש: אין בפי התובע, הנתבעים והמשיבים הנוספים טענה כאילו לא ידעו על מתן הצו ומינוי המבקש ככונס נכסים במועד שהיה מוקדם למתן פסק-הדין בהליך דנן. 3. סיכומי טענות הצדדים בהליך שלפני הוגשו במהלך התקופה שבין יום 2.4.2013 לבין יום 13.5.2013. בסיכומי הצדדים אין למצוא כל אזכור לתיק ההוצל"פ שנפתח על-ידי הבנק לשם מימוש המשכנתא הרשומה על הנכס. אף קודם לכן, במהלך הבירור, לא הביאו הצדדים עובדה זו לידיעת בית-המשפט. פסק-הדין ניתן ביום 8.7.2013. בתקופת הביניים שבין הגשת סיכומי הצדדים לבין מתן פסק-הדין - תקופת בת כשבעה שבועות - ניתן בתיק ההוצל"פ הצו שעל-פיו מונה המבקש לתפקיד כונס נכסים. הודעה על כך לא הוגשה בהליך דנן על-ידי מי מהצדדים. בתשובותיהם של בעלי-הדין אין למצוא ולו ראשית-ראשיתו של הסבר מניח את הדעת לכך. 4. ההליך דנן הוגש בידי התובע על-מנת להביא לפירוק השיתוף בין הצדדים בנכס על דרך של מכירתו לצד שלישי. אין ספק שנקיטת הליך בידי הבנק לשם מימוש המשכנתא - הליך שעתיד להוביל למכירת הנכס על-ידי הבנק לשם סילוק החוב המובטח במשכנתא, משליכה במישרין על מידת הרלוונטיות של הסעד שהתבקש בהליך דנן. עצם העובדה שסבב הגשת הסיכומים תם, אין בו כדי לבאר את מחדלם של הצדדים שישבו באפס מעשה ונמנעו ממתן הודעה לבית-המשפט על מינוי המבקש לתפקיד כונס נכסים לנכס מטעם הבנק. מדובר בהתנהלות חמורה שמקומה לא יכירנה בהליך משפטי; היא הובילה למתן פסק-דין שלעת הזו - כל עוד תלוי הליך המימוש מטעם הבנק ועומד - לא ניתן ואין מקום לבצעו. תוצאה כזו, של פסק-דין שניתן כשאכיפותו ומידת הרלוונטיות שלו לוטים בערפל, היא קשה. במתן הודעה פשוטה וקצרה לבית-המשפט שלצידה בקשה למתן הוראות היה ביכולתם של הצדדים למנוע אותה, אלא שהם בחרו להימנע מכך. לא זו המסגרת לתהות על מניעיהם. ככל שהדבר קשור ברצונם של המשיבים הנוספים להתמנות כבעלי-תפקיד מטעם בית-המשפט בהליך זה - רצון שכל אחד מהם נתן לו ביטוי מפורש בסיכומיו, הרי שהחומרה שנלווית למחדלם להביא לידיעת בית-המשפט נתון רלוונטי מעין כמוהו רבה עוד יותר. אין צורך לומר שמי שמבקש לעצמו תפקיד מטעם בית-המשפט צריך להקפיד שבעתיים על נקיון כפיים ועל מילוי חובותיו כ"officer of the court". בסיכומיו ביקש בא-כוחו של כל אחד מהצדדים למנותו ככונס נכסים לשם פירוק השיתוף בנכס, היה ופסק-הדין יורה על סעד זה. לא בעלי-הדין ולא המשיבים הנוספים טרחו לציין טרם מתן פסק-הדין, אף שהיה ביכולתם לעשות כן והייתה שהות מספקת לכך, כי כבר מונה כונס נכסים מטעם הבנק לנכס. 5. על-יסוד כל האמור לעיל דין הבקשה להתקבל. מינוי כונס הנכסים-המבקש לנכס לשם מימוש המשכנתא וסילוק החוב לבנק צופה את פני מכירת הנכס על-ידי המבקש. במצב דברים זה, וככל שהנכס אכן ימכר על-ידי המבקש, אין לראות כיצד זה יש עוד רלוונטיות להוראות שניתנו בפסק-הדין על-אודות פירוק השיתוף בנכס בין בעלי-הדין בינם לבין עצמם. משכך אף אין כל טעם במינוי המשיבים הנוספים ככונסי נכסים לשם הוצאת פירוק השיתוף מן הכוח אל הפועל, על-פי פסק-הדין. מימוש הנכס ומינויו של המבקש אינם טעונים מינויו של בעל תפקיד נוסף לצדו. מקובלים עלי טעמיו של המבקש כי בהותרת מינויים של המשיבים הנוספים על מכונו יהא כדי לסרבל את הליך מימוש הנכס ולהקשות עליו שלא לצורך, אף להגדיל את הוצאותיו ללא צידוק ממשי. בנסיבות העניין, התנהלות המשיבים הנוספים כתיאורה לעיל ומחדלם להודיע לבית-המשפט על פתיחת תיק ההוצל"פ ועל מינוי המבקש ככונס נכסים לנכס שוללת מהם את האמון הדרוש לשם מילוי תפקיד על-פי מינוי בית-המשפט. אף בשל כך יש להורות על ביטול המינוי. ד. סיכומם של דברים א. מינויים של המשיבים הנוספים לתפקיד כונסי נכסים לנכס מבוטל. ב. ביצועו של פסק-הדין מיום 8.7.2013 מעוכב עד מתן החלטה אחרת. ג. התנהלותם של בעלי-הדין גרמה למתן פסק-דין שנוכח נקיטת ההליכים על-ידי הבנק היה מקום להשהות את נתינתו עד לאחר שיתחוור אם הנכס נמכר על-ידי המבקש, אם לאו. בתוך כך ירד לטימיון זמן שיפוטי יקר שהוקדש לכתיבת פסק-דין שלעת הזו לא ניתן, ואין טעם, לבצעו. זוהי תוצאה קשה. בעטיה ישלם לאוצר המדינה כל אחד מהצדדים (קרי, התובע מזה והנתבעים ביחד ולחוד מזה) סך של 2,500 ₪, כל זאת תוך 30 יום מן המועד בו תומצא ההחלטה. סכום שלא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההחלטה עד מועד התשלום בפועל. ד. המזכירות תסגור את התיק. ככל שהתובע יבקש לבטל את עיכוב ביצועו של פסק-הדין החלקי, בשים לב לתוצאות הליך המימוש בו נקט הבנק, יגיש על כך בקשה מנומקת בכתב. פירוק שיתוףצוויםכינוס נכסים