לטענת התובע, הבובקט הושכר על בסיס יומי כדי שיעמוד לרשותה של הנתבעת באתר הבניה לפי צרכיה "ללא כל מגבלת שעות עבודה ועל בסיס שכר של 800 ₪ בתוספת מע"מ לכל יום או חלק ממנו" (סע' 5 לכתב התביעה). התובע טוען כי הנתבעת שילמה לו סכום חלקי בלבד, ולא שילמה את יתרת חובה שהצטבר בגין החודשים ינואר - יולי 2005. על פי כתב התביעה, מדובר ביתרת חוב בסך של 59,844.90 ₪ מיום 1/1/05 ועד ליום 31/7/05, וזאת לאחר ניכוי סך של 24,631 ₪ שבא לידי ביטוי בחשבונית שהונפקה ונמסרה לנתבעת - חשבונית מס' 0090 מיום 1/11/05. בכתב התביעה ישנה התייחסות ליומני העבודה של הנתבעת בחתימתו ובאישורו של מנהל העבודה הראשי מטעם הנתבעת, שמהם עולה כי מדובר ב- 15 ימי השכרה של הבובקט לנתבעת במהלך חודש ינואר 2005, 18 ימי השכרה בפברואר, 22 ימי השכרה במרץ, 14 ימי השכרה באפריל, 9 ימי השכרה במאי, 8 ימי השכרה ביוני ו- 9 ימי השכרה ביולי. לפי סע' 22 לתצהירו של התובע, סכום החוב בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עומד נכון ליום 2/11/05 על סך של 83,295 ₪ (ולא 120,310 ₪ כפי שנטען בכתב התביעה המקורי). בכתב ההגנה נטען כי במהלך השנים קיבל התובע מהנתבעת סך של 162,608 ₪ כולל מע"מ, ובשנת 2005 בלבד קיבל סך של 31,654 ₪ בתוספת 5,383 ₪ בגין מע"מ, וזאת לאחר אישור שעות העבודה בפועל ובדיקתן, בין השאר על ידי מנהל העבודה מר יבגני פקטורוביץ וגורמים נוספים. עוד נטען כי התובע לא הציג הסכם או מסמך כלשהו על מנת לאשש את טענתו כי קיים חוב שלא שולם, פרט למכתבים "עלומים" שנטען כי נשלחו במהלך השנים 2005 ו- 2006 והנתבעת לא מודעת לקיומם. כמו כן טענה הנתבעת כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת שיהוי, היות שהוגשה כמעט 7 שנים לאחר קרות האירועים בחוסר תום לב קיצוני ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט. לטענת הנתבעת, הצדדים חישבו את המגיע לתובע, והוסכם שהחישוב יהיה לפי "סה"כ שעות עבודה לחלק ל-8 שעות עבודה ליום", ולדוגמה 94.5 שעות במהלך חודש ינואר 2005 בחלוקה ליחידות של 8 שעות הם 11.8 ימי עבודה בלבד, ובהתאם לכך בוצעו התשלומים לתובע. כמו כן נטען כי ביומנים צוין במפורש שעל התובע לנכות מהסכום לתשלום הוצאות בגין מפעיל הבובקט וכן 20 ליטר סולר ליום עבודה (קרי 84 ₪ ליום). עוד נטען בכתב ההגנה במשך 7 חודשים התובע קיבל כספים לפי חישובי הנתבעת ולא אמר דבר, לאחר מכן שתק כ- 7 שנים ורק אז הגיש את תביעתו. התובע חזר בתצהיר עדותו הראשית על טענותיו הנ"ל. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של מר גל סלע, יועץ משפטי של הנתבעת, ושל מר יבגני פקטורוביץ, ששימש כמנהל הפרוייקט. מר יבגני פטקורוביץ התייחס בתצהירו בין היתר לשיטת החישוב שלו לפי הדוחות שנרשמו ביומנים אשר צורפו לתצהירו של התובע. מר פטקורוביץ הצהיר כי ככל הנראה התובע אכן חתם על הסכם עם הנתבעת, אך לא עלה בידי הנתבעת לאתר את ההסכם או את הדוחות הנוגעים לעבודתו של התובע. בסעיף 10 הצהיר מר פטקורוביץ כי אישר את הדוחות ואת התשלומים "על סמך אותן הסכמות". עוד הוצהר כי לרוב, אם לקבלן משנה יש השגות, היה נהוג לפנות למנהל העבודה בזמן אמיתי ולהגיע לפיתרון תוך שיתוף פעולה ובהתבסס על רישומים שבידי הנתבעת. כמו כן הצהיר מר פטקורוביץ כי לא זכור לו שהיו לתובע השגות כלשהן על דרך החישוב. לגבי שעות החיוב, מר פטקורוביץ הצהיר כי הנתבעת עשתה שימוש בבובקט באופן הבא: 94.5 שעות השכרה במהלך חודש ינואר 2005 אשר הומרו ל- 11.8 ימי עבודה, 91.5 שעות בחודש פברואר 2005 שהומרו ל-11.4 ימי עבודה, 107 שעות בחודש מרץ 2005 שהומרו ל- 13.4 ימי עבודה, 50.5 שעות בחודש אפריל 2005 שהומרו ל- 6.3 ימי עבודה, 25.5 שעות עבודה בחודש מאי 2005 שהומרו ל- 3.2 ימי עבודה, 25.5 שעות במהלך חודש יוני 2005 שהומרו ל 3.3 ימי עבודה ו- 28 שעות עבודה בחודש יולי 2008 שהומרו ל- 3.5 ימי עבודה. לפיכך הוצהר כי מדובר בסה"כ ב- 52.8 ימי עבודה כפול 800 ₪ ליום, ובסה"כ 42,240 ₪ בתוספת מע"מ, שהם כ- 100 ₪ לשעה כשהתעריף לפי מחירון דקל הוא 105 ₪ לשעה. עוד הוצהר כי מהסכום הנ"ל יש לקזז סך של 31,654 ₪ ששולמו לתובע במהלך החודשים ינואר 2005 עד מאי 2005, ומכאן שיתרת החוב עומדת על סך של 10,586 ₪ בלבד. לפי תצהירו של מר פטקורוביץ, מסכום זה יש לקזז את עלות שעות העבודה של המפעיל (לפי 46 ₪ לשעת עבודת פועל, 368 ₪ ליום) והוצאות בגין הסולר (84 ₪ ליום כפול 52.8 ימי עבודה - סך של 4,435 ₪), ועל כן הסכום הכולל שיש לקזז בגין המפעיל והסולר גבוה מיתרת החוב שנותרה לתשלום. מר גל סלע, יועץ משפטי של הנתבעת, התייחס בתצהירו לקשיים לאתר פרטים ומסמכים הנוגעים להתקשרות עם התובע והצהיר כי לא עלה בידיו לאתר הסכם רלוונטי, חשבונות חלקיים או חשבון סופי של התובע. כן הצהיר מר סלע כי למיטב ידיעתו, מיום העסקתו אצל הנתבעת לא הוגשה דרישה לתשלום חוב כלשהו. עוד הוצהר כי ככל הנראה, המכתבים שצורפו לתצהירו של התובע נשלחו לכתובת שגויה של הנתבעת שעברה לבניין אחר באותה עת. בהמשך ההליך הגיש התובע תצהיר עדות ראשית משלים, וזאת לדבריו בעקבות "גילויים של ראיות וממצאים" נוספים שלטענתו יש בהם כדי לבסס את תביעתו נגד הנתבעת. לתצהיר המשלים צורפו חשבוניות וקבלות שמהן עלה כי בפרוייקטים אחרים בוצעו חיובים לפי יום עבודה ולא לפי שעות, ואף בפרוייקט הספציפי שבגינו הוגשה התביעה חויבה הנתבעת לשלם בגין חודש מרץ 2004 עבור 9 ימי עבודה עגולים, ללא התייחסות למספר שעות העבודה במהלך אותם ימים. התובע והמצהירים מטעם הנתבעת נחקרו בחקירות נגדיות על תצהיריהם, ולאחר מכן באי כוח הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה, תוך חזרה על המפורט בכתבי הטענות והדגשת טענות נוספות. בסיכומי התובע נטען, בין היתר, כי המצהיר יבגני פטקורוביץ כלל לא התעסק בחשבונות ולא הכיר הסכמים כלשהם, אלא קיבל תצהיר מהמוכן. כן נטען כי מי שמאשר את החשבונות אינו מר פטקורוביץ אלא שני מנהלים מעליו, ברונו ומרציאנו. בהמשך לכך נטען כי יש להתעלם מסעיפים רבים אשר פורטו בתצהירו של מר פטקורוביץ, לרבות אלה שמתייחסים לשיטת החישוב ולטענות הקיזוז, קרי אותם נתונים שכלל לא היו בידיעתו של המצהיר. בהתייחס לעדותו של מר גל סלע, נטען כי עלה שאין אצל הנתבעת סדר בארכיון אף שהיה עליה לשמור את המסמכים והניירות הרלוונטיים. ב"כ התובע הפנה בסיכומיו לחשבונות עם הנתבעת בקשר לפרוייקט בגבעתיים, שמהם עלה במפורש כי החיובים נעשו בהתאם לימי עבודה, 800 ₪ עבור כל יום. עוד נטען כי מר פטקורוביץ הודה בחקירתו הנגדית כי ברונו ומרציאנו הם אלה שאישרו את החשבוניות, ואי הבאתם להעיד צריך להתפרש לחובת הנתבעת, ועל כל פנים התובע המציא לבית המשפט ראיות מספיקות על מנת להעביר את הנטל לנתבעת. כן נטען בהקשר זה כי ב"כ התובע פנה לב"כ הנתבעת כדי לקבל פרטים של ברונו, אך לא זכה לשיתוף פעולה של ב"כ הנתבעת. ב"כ התובע חזר וטען כי מדובר בחישוב פשוט - בגין כל יום שבו נעשה שימוש בבובקט יש לשלם 800 ₪, ללא כל קשר לשעות השימוש בפועל במהלך אותו יום. ב"כ הנתבעת הדגיש בסיכומיו בין היתר את השיהוי הרב בהגשת התביעה אשר יצר קושי להתגונן מפני התביעה, שכן לא נמצא בארכיון של הנתבעת כל זכר להסכם או לחשבונות הקשורים לתובע. לפיכך נטען כי בנסיבות הענין יש לדחות את התביעה כולה, ולכל הפחות לדחות התביעה לתשלום הפרשי הצמדה וריבית. כן נטען כי התובע הודיע במפורש שהוא מוותר על תביעה בגין חוב עבור חודשים ינואר ופברואר 2005 (תוך הפניה למכתבו של התובע בנספח ג' 3), ובגין שני חודשים אלו מדובר בהפחתת סך של 26,400 ₪. לעניין החישובים נטען כי "אין מחלוקת שהתשלום הוא 800 ₪ ליום עבודה. לענייננו השאלה היא מהו יום עבודה" ונטען כי התובע לא התמודד עם שאלה זו, ועליו הנטל להוכיח את תביעתו. עוד נטען כי התובע מאשר שהחיוב לא נעשה לפי זמן שהותו של הבובקט באתר אלא לפי זמן השימוש שלו בלבד. ב"כ הנתבעת הוסיף וטען כי התובע עצמו אישר שכל פרוייקט התנהל בצורה שונה, וכל טענותיו בעל פה מנוגדות למסמכים בכתב. עוד נטען כי הוסכם שהתובע לא יספק מפעיל לבובקט. לעניין עדותו של מר פטקורוביץ נטען כי הוא כלל לא נשאל לגבי אופן ושיטת החישוב ולגבי טענות הקיזוז, לרבות הטענה בדבר עלויות הסולר. אשר לאי זימונו של מר ברונו, ב"כ הנתבעת הפנה לפרוטוקול דיון קדם המשפט שממנו עולה כי שוחח עם מר ברונו שאמר כי הוא לא זוכר פרטים הנוגעים להתקשרות עם התובע, ולכן הוא לא הוזמן להעיד מטעם הנתבעת. ב"כ התובע השיב לדברי ב"כ הנתבעת וטען כי לא היה כל ויתור של התובע על חלק מהתביעה, וכי בנספח ג'3 הנ"ל צוין במפורש שאין באמור בו כדי להוות ויתור על טענות התובע. עוד נטען כי הוכח באמצעות אישורים בדבר משלוח דברי דואר שאכן נשלחו מכתבים לנתבעת. לעניין טענת השיהוי והעדר יכולת להתגונן נטען כי תמוה כיצד מר פטקורוביץ תיאר עובדות רבות בתצהירו אם לא היה יכול לדעת דבר, ומכאן שלא נגרם נזק ראייתי כלשהו. ב"כ התובע חזר והפנה בסיכומיו לעדותו של התובע שלפיה גם אם עבדו רק שעה אחת ביום היה על הנתבעת לשלם עבור יום שלם. לסיום נטען בסיכומי התובע כי הנתבעת לא הציגה חוות דעת לעניין מחירון דקל ולא הוכיחה טענות קיזוז כלשהן, ומר פטקורוביץ העיד כי לא ערך חישובים כלשהם. דיון אין חולק כי במהלך התקופה הרלוונטית לתביעה, קרי במהלך החודשים ינואר- יולי 2005 הבובקט עמד לרשות הנתבעת בשטח הפרוייקט. כך גם אין גם כל מחלוקת כי בגין כל יום עבודה היה על הנתבעת לשלם לתובע סך של 800 ₪ בתוספת מע"מ. המחלוקת נעוצה באופן חישובו של יום עבודה. לטענת התובע מדובר ביום הקלנדרי ללא קשר למספר שעות העבודה, ולגישתה של הנתבעת, יום עבודה הוא בן 8 שעות, ועל כן יש לספור את כל שעות העבודה בפועל, לחלק ב- 8 ולהכפיל ב- 800 ₪. התובע טוען כי היה הסכם בין הצדדים, וכי החשבונית ששלח ביום 1/11/05 מבססת את גרסתו לעניין אופן החיוב (חשבונית מס' 0090, נספח א' לתצהיר התובע). בחשבונית זו אכן ישנה התייחסות למספר ימי העבודה בלבד ללא ציון מספר השעות בכל יום, כפי שפורט בתצהירו של התובע הנ"ל. התובע צירף לתצהירו בנספחים ד' -י' את יומני העבודה שכותרתם "דו"ח שעות פועלים של קבלני משנה" הנושאים חתימה וחותמת - "סולל בונה בע"מ, יבגני פקטורוביץ, מנהל עבודה ראשי" ובהם התייחסות למספר שעות השימוש בבובקט בפרוייקט. בדוחות אלה ישנה טבלה המתייחסת לכל אחד מהימים בחודש, שבה צוין במפורש מהו מספר שעות העבודה בכל יום. כך למשל, בנספח ד' מיום 2/2/05 אפשר לראות כי ביום 2/1/05 הפעילו את הבובקט לשעתיים, ביום 3/1/05 ל- 6.5 שעות וכן הלאה, ובסה"כ מדובר ב- 94.5 שעות עבודה במהלך חודש ינואר 2005. כמו כן נכתב בנספח ד' הנ"ל - "סה"כ 94.5 ש"ע- 11.8 יום עבודה" ובהמשך מופיעות ההערות הבאות: "יש לנקות [כך במקור]: מפ' לבובקט 94.5 ש"ע לפי אל דרקו. 20 ליטר סולר ליום עבודה 20 X 11.8 = 236 ליטר סולר". אותן הערות מופיעות בהתאמה ולפי הנתונים הרלוונטיים לחודשים פברואר 2005 ואילך גם על גבי הדוחות הנוספים, נספחים ה' - י' לתצהיר. לתצהיר המשלים של התובע צורף בין היתר "אישור לתשלום חשבון חלקי" מיום 2/10/03 שהנפיקה הנתבעת עבור התובע (נספח ג') המתייחס ל"עבודות בובקט" לפי "כמות - 9" ו"מחיר יח' - 800" ובסה"כ לחיוב 7,200 ₪, אולם מדובר בפרוייקט במקום אחר במרינה שבוצע בשנת 2003. כן צורפה לתצהיר חשבונית נוספת לנתבעת מיום 1/7/03 בגין פרוייקט בבני ברק (נספח ה'), שלפיה החיובים אכן נעשו בהתאם לימי עבודה, לפי תעריף של 750 ₪ עד 1,100 ₪ ליום, כך שהחיוב הכולל עבור 7 ימי עבודה עמד על סך של 7,050 ₪ ללא מע"מ. גם מנספח ו' מיום 1/6/05 אשר מתייחס לפרוייקט בגבעתיים עולה כי הנתבעת חויבה לשלם לתובע סך של 800 ₪ עבור כל אחד מחמשת ימי העבודה, ובסה"כ 4,000 ₪. מר פטקורוביץ נשאל האם היה בין הצדדים הסכם בכתב והשיב: "אני לא זוכר שראיתי הסכם, עברו כ"כ [צ"ל -הרבה] שנים. הסכם היה בוודאי. לא בכתב. זה צריך להיות מודפס" (עמ' 33, ש' 22-21). לשאלה האם ראה את החשבונות החלקיים השיב: "אני לא שייך לחשבונות" (עמ' 34, ש' 5). לשאלה האם הוא יודע משהו לגבי התשלומים ששולמו לתובע השיב: "לא יודע" (שם, ש' 7-6). כן התברר כי ברונו היה אחראי עליו והוא זה שאישר את החשבונות (שם, ש' 14). ב"כ התובע שאל את מר פטקורוביץ האם נספח י"ט לתצהיר המשלים של התובע - דו"ח שעות של קבלני משנה הוא דו"ח פנימי של הנתבעת והעד השיב בחיוב (שם, ש' 31) וציין כי מדובר בטופס שהוא מעביר לחשב כמויות (עמ' 35 ש' 1) אשר "כותב כמה כסף בסופו של דבר יוצא מהמסמך הזה" (שם, ש' 5). כן העיד מר פטקורוביץ כי למיטב זכרונו, חשב הכמויות היה מר מרציאנו (ש' 7), והוסיף כי ברגע שהמסמך יוצא מידיו הוא אינו חוזר אליו "כבר לא שייך לי" (שם, ש' 11). נספח י"ט אשר צורף לתצהיר המשלים של התובע הוא טופס דומה לטפסים ד' - י' אשר צורפו לתצהיר המקורי של התובע שנערך עבור חודש אפריל 2003, ונושא חותמת וחתימה של "זאיבי ג'ברין - מנהל עבודה". בטופס זה ישנו סימון של איקס או וי בלבד בכל אחת מהמשבצות המתייחסות לימים בחודש, ללא ציון שעות העבודה בכל יום, ובתחתית הטופס נכתב "9 - ימי עבודה". כמו כן אין בטופס הנ"ל התייחסות כלשהי לעלויות של סולר ומפעיל. מר גל סלע, יועץ משפטי מטעם הנתבעת, העיד במהלך חקירתו הנגדית כי מהמסמכים עלה שמדובר בחיוב לפי שעות, נערך רישום לפי שעות ובמקרה דנן אין מקום לשלם אלא לפי שעות. כן עלה מפיו כי בכל פרוייקט יש מנהל פרוייקט אחר, והוא זה שמחליט על אופן ההתקשרות. מהנספחים שצורפו לתצהירו המשלים של התובע הנ"ל עולה כי בעבר התובע אכן חייב את הנתבעת לפי ימי עבודה בלבד, בסך של 750 ₪ עד 1,330 ₪ ₪ ליום. לגבי חיובים אלה, אין כל רישום של שעות העבודה, ואין אפשרות לדעת האם מדובר ביותר או פחות מ- 8 שעות עבודה ביום בפועל. אין מחלוקת כי הנתבעת שילמה לתובע בהתאם למפורט בדוחות שבנספחים ד' עד י' לתצהיר התובע בכפולות של 800 ש"ח ולפי שעות בלבד. התובע הגיש שני תצהירים ולא התייחס כלל למועד ולאופן קבלתם של נספחים ד' עד י' הנ"ל ולמועד קבלת התשלומים בגין עבודות אלה. התובע צירף לתצהירו מכתב מיום 27/4/06 (נספח ג') אשר נשלח לכאורה לנתבעת בדבר הצורך להסדיר את החוב, אך הנתבעת הכחישה כי קיבלה את המכתב והתובע לא הציג אישור מסירה של המכתב לנתבעת. כן יצוין כי אין במכתב הנ"ל כל התייחסות לסכום סופי, אלא רק לצורך להסדיר את החשבון הסופי. רק כמה שנים לאחר מכן, במכתב של ב"כ התובע מיום 23/1/11 (נספח ג1 לתצהיר התובע), ישנה דרישה לתשלום סך של 515,679 ₪ לפי 1,300 ₪ ליום עבודה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית - דרישה שהיא מופרזת וחסרת כל בסיס. התובע מבסס את תביעתו על נספחים ד' עד י' הנ"ל, אך מתעלם מכך שעולה מאותם נספחים כי החיוב נעשה על בסיס שעות ולא ימים, וכי היה על התובע להפחית הוצאות בגין מפעיל וסולר. התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו כדי להוכיח שמיד לאחר קבלת הדו"ח הראשון, נספח ד' הנ"ל, הודיע לנתבעת שיש לערוך את החישובים אחרת, באופן שעל הנתבעת לשלם לו 800 ₪ בגין כל יום עבודה קלנדרי ולא לפי שעות העבודה בפועל. התובע אף לא הוכיח כי פנה לנתבעת והביע התנגדות לביצוע קיזוז של הוצאות המפעיל והסולר, כמפורט בדו"חות ד' - י'. מר קפקטורוביץ הצהיר כי בחישוב לפי שעות עבודה, מדובר בחוב בסך של 42,420 ש"ח בתוספת מע"מ, שכן מדובר ב- 52.8 ימי עבודה כפול 800 ש"ח. כמו כן הוצהר כי יש לקזז מהחוב סך של 31,654 ש"ח ולא סך של 24,631 ₪ שניכה התובע בתביעתו, שכן התברר כי שולמו לתובע בזמן אמת 31,654 ₪ בגין החודשים ינואר - יולי 2005. מר קפקטורוביץ מודה בתצהירו כי קיימת יתרת חוב של 10,586 ₪, אך מוסיף כי יש לקזז הוצאות סולר בסך של 4,435 ₪ וכן 368 ₪ עבור כל יום עבודה של מפעיל, ובסה"כ 19,430 ₪. בכתב ההגנה אין טענה בדבר הסכום שכבר שולם לתובע עבור חודשים ינואר - יולי 2005, אולם הועלתה טענת הקיזוז הנ"ל. במשך שנים רבות, התובע כלל לא פנה אל הנתבעת בכתב בדרישה לקבלת תשלום נוסף עבור השימוש בבובקט בפרויקט, והגיש את התביעה דנן רק למעלה מ- 6 שנים לאחר סיום העבודות. מדובר בשיהוי ניכר, ולכן אף לו היה מקום לקבל את התביעה, לא היה כל מקום לחייב את הנתבעת בהפרשי הצמדה וריבית מחודש יולי 2005 ועד למועד הגשת התביעה. יתרה מזאת, בנסיבות העניין השיהוי הרב אכן היה יכול ליצור קושי משמעותי באיתור מסמכים, ודי גם בכך כדי לדחות את התביעה כולה. לאור כל האמור לעיל, התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו כדי להוכיח כי הוסכם בינו לבין הנתבעת על חיוב לפי ימי עבודה קלנדריים בפרויקט, ולא סתר את טענת הנתבעת הנתמכת בדוחות שהציג התובע ושעליהם מבוססת תביעתו, כי הצדדים הגיעו להסדר חדש של חיוב לפי שעות עבודה, תוך קיזוז הוצאות הסולר והמפעיל. על כן ובהתחשב גם בטענות הקיזוז, התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת סך של 10,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. מיני-מעמיס (בובקאט)בניהאתר בניהשכירות