תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לשלם לידיו את שכרו בגין ביצוע עבודות חשמל בכתב התביעה טען התובע כי התקשר עם הנתבע באוגוסט 2010 בהסכם במסגרתו נקבע כי התובע יבצע עבודות חשמל מוגדרות, הנתבע ימציא לידיו את החומרים הנדרשים לצורך ביצוע העבודה ושכרו של התובע יעמוד על סכום כולל של 34,000 ₪ בתוספת מע"מ. הוסיף התובע וטען כי על חשבון שכרו שולם לו סך של 15,000 ₪ ואולם יתרת השכר עד לסכום של 24,400 ₪ - לא שולמה עד היום. לשיטתו, הבהיר לו הנתבע, בתחילה, כי הוא נדרש לקבלת הלוואה לצורך ביצוע יתרת התשלום, אך בהמשך, התנער מחבותו תוך שהוא טוען כי מלוא הכספים המגיעים לתובע, שולמו על ידו, לקבלן הראשי. בכתב ההגנה טען הנתבע כי מעולם לא התקשר עם התובע בהסכם, אלא שהתקשרותו הייתה עם קבלן ראשי לפרויקט מר חנן ניזרי (להלן: "הקבלן") , וזאת בלבד. לשיטת הנתבע, בנייתו של הבית בוצעה בפועל על ידי מספר רב של קבלני משנה אשר רובם ככולם קיבלו את שכרם מן הקבלן ולא במישרין מהנתבע. עוד הוסיף הנתבע וטען כי ממילא לא השלים התובע את ביצוע העבודות והתשלום היחידי אשר בוצע לידיו במישרין עמד על סך של 2,500 ₪ בלבד, וגם זאת לפי בקשת התובע וכנגד אישור הקבלן. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי הצדדים ונתתי דעתי לעדויותיהם וסיכומיהם בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלק הארי שלה. להלן טעמי. אין חולק בין הצדדים כי העבודות בוצעו על ידי התובע ובוצעו כדבעי. המחלוקת המהותית ביותר בין הצדדים התייחדה לשאלה האם חובת התשלום מוטלת על הנתבע, או שמא על הקבלן. בעוד התובע טען כי התקשרותו נעשתה במישרין מול הנתבע; טען הנתבע כי מעולם לא התקשר עמו, אלא שהתובע הובא לפרויקט על ידי הקבלן הראשי וחסה תחת אחריותו. מצאתי את עדותו של התובע בפני כמהימנה מאוד. התרשמתי כי מדובר באיש מקצוע, לא צעיר, אשר ביצע עבודה בפועל וכל מטרת ההליך שבפני הינה גביית כספים להם הוא זכאי לשיטתו, מהתובע. מעדותו עלה במפורש כי בפגישה בה סוכמו תנאי ההתקשרות, נכח הנתבע באופן אישי, ולא נאמר בה דבר וחצי דבר על תשלום לידי הקבלן. הוסיף התובע וטען כי הצעת המחיר (נספח ב' 1 לכתב התביעה) נמסרה לידי הנתבע עצמו. אני מודעת לטענת הנתבע על פיה, לא ראה את הצעת המחיר, קודם לפתיחתם של הליכם אלו, ואולם טענה זו תמוהה, שעה שאין מחלוקת כי החומרים עצמם (בניגוד לעבודה) סופקו על ידי הנתבע. ככל שהנתבע לא קיבל לידיו את הצעת המחיר, כיצד יכול היה לדעת אילו חומרים יש לרכוש לצורך ביצוע העבודה. לעדותו של התובע מצטרפות ראיות נוספות אשר יש בהן כדי ללמד על הקשר הישיר שבין התובע לנתבע. התובע צירף חשבונית מס שהוצאה על ידו לטובת הנתבע. ככל שהתשלומים היו מתקבלים מהקבלן, ניתן היה לצפות כי החשבונית תוצא לטובת הקבלן ולא לטובת הנתבע. הנתבע אישר כי שיק ע"ס 2,500 ₪ שולם במישרין על ידו לידי התובע. אני ערה לטענה לפיה מדובר היה בתשלום חריג אשר בוצע כנגד הסכמת הקבלן, ואולם שעה שתשלום זה מצטרף לראיות האחרות בתיק, לא ניתן להתעלם מכך. עיקר הגנתו של הנתבע כוונה להסכם אשר נחתם בינו לבין הקבלן ביום 20.7.09 (ת/1). במסגרת אותו הסכם נכללו גם עבודות חשמל בהיקף כספי העולה על הסכום אשר הוסכם במסגרת הצעת המחיר של התובע. למעשה, הנתבע קושר בין אותו הסכם לבין עבודתו של התובע ומבקש מבית המשפט ללמוד כי למעשה פעילותו של התובע נעשתה כקבלן משנה ולא כפועל יוצא של התקשרות במישרין בין הצדדים. שעה שלטענת הנתבע, הכספים שולמו לקבלן, אין מקום לחייבו בשנית בתשלום במישרין לידי התובע. בעתירתו זו של הנתבע, דומה כי הוא מתעלם מן הצורך להוכיח דבר קיומה של "חוליה" נוספת, שהינה הכרחית לצורך הסקת אותה מסקנה. חוליה זו הינה החוליה ממנה יכול בית המשפט ללמוד כי התובע היה מודע להסכם שבין הנתבע לבין הקבלן (צורפה כ-ת/1) וכי עבודתו שלו, בוצעה בפועל, תוך הבנה שקיים קבלן ראשי, המשמש גם כצינור להעברת הכספים. עובדתית, לא הוכח בפני כי התובע היה מודע לקיומו של ההסכם ת/1. משנשאל הנתבע ביחס לכך במסגרת חקירתו הנגדית, השיב כי לא היה זה מתפקידו לוודא כי הקבלן מידע את "עובדיו" ולשיטתו יש לראות בתובע צד לאותו הסכם, הגם בעקיפין (ראה עמוד 9 שורות 28 - 32 לפרוטוקול). במסקנה זו קיים כשל עובדתי ומשפטי. הנתבע אינו יכול לטעון כי התובע צד להסכם, מקום בו לא הוכיח כי כלל היה מודע לקיומו, לא כל שכן תוכנו. הדרך היחידה לתמוך טענה בדבר ידיעה או הסכמה של התובע לדרך זו של התקשרות, הינה הסכם מפורש בכתב, או לכל הפחות, ראיות בדבר ידיעתו של התובע את דבר קיומו של אותו הסכם. אין די בכך שהנתבע הסכים עם הקבלן על דבר זה או אחר, המשליך על זכויותיו של התובע, שעה שזה אינו צד להסכם ולא הוכח כי הוא מודע לתוכנו. גם המועדים בהם בוצעו העבודות מחזקים את המסקנה לפיה הייתה עבודתו של התובע נפרדת מעבודת הקבלן, וזאת גם להבנת הנתבע עצמו. אין חולק כי ההסכם המקורי אשר נחתם בין הנתבע לבין הקבלן הראשי, נחתם ביולי 2009 וכלל בחובו גם עבודות חשמל (ראה סעיף 7 להסכם ת/1). עם זאת, מעדותו של הקבלן עלה כי בין הנתבע לבינו התגלעו סכסוכים שונים, אשר בעקבותיהם נחתמו הסכמים נוספים. כך לדוגמא נחתם הסכם נוסף בין הנתבע לקבלן ביום 6.7.10 במסגרתו נקבעו עבודות אותן התחייב הקבלן לכאורה לסיים ולבצע ובמסגרתו נקבע כי חוזה זה מבטל את החוזה המקורי ת/1 בכפוף למימושו (ההסכם הנוסף הוגש וסומן ת/2) הסכם זה אינו כולל בחובו התייחסות כלשהי לעבודות חשמל. יחד עם זאת, הנתבע עצמו לא חלק על כך שהתובע ביצע, לאחר אותו מועד (דהיינו לאחר חודש יולי 2010), חלק מעבודות החשמל. מכאן, כי גם ככל שניתן היה לראות את ההסכם הראשון ת/1 ככזה המלמד על התקשרות משולשת בין התובע, הנתבע והקבלן, עדיין ניתן לראות ב הסכם הנוסף( ת/2 ), כמסמך המלמד על העדר דרישות מצד הנתבע ביחס לעבודות חשמל שבוצעו לאחר אותו מועד. העובדה כי עבודות אלו, יהא היקפן אשר יהא, בוצעו בפועל לאחר אותו מועד על ידי התובע בביתו של הנתבע, מלמדת כי מדובר היה באיש מקצוע אשר עבודתו נפרדת מעבודת הקבלן. איני סבורה כי סביר לצפות מאיש מקצוע לבצע עבודות בנכס ללא תמורה, זאת על בסיס הסכמה בין בעל הנכס לצד שלישי. מצאתי את עדותו של הקבלן , מר ניזרי, בפני ככזו המעלה סימני שאלה לא מעטים. כמו כן, איני יכולה להתעלם מן ההנחה, על פיה לשאלה האם קיבל לידיו כספים בגין עבודות חשמל, אם לאו, יכול ותהא השלכה על הקבלן עצמו. כך לדוגמא כימות סך הסכומים אשר לטענת הנתבע שולמו לקבלן (ראה נספח א/2 לכתב ההגנה) הינו בלתי מבוטל ולא ברור עבור מה שולם בהתייחס להסכם ת/1 והאם אין תשלום עודף. עם זאת, היה זה הנתבע אשר טען כי מלוא התמורה בגין עבודות החשמל שולמה על ידי הקבלן. ואולם, דווקא מאותו נספח א' 2 לכתב ההגנה אני למדה כי רק סך של כ - 15,000 ₪ שולם תוך שהוא מזוהה כתשלום לתובע, בעוד אין כל ראיה או אינדיקציה אחרת באותו מסמך על כך שכספים נוספים היו מיועדים לתובע. אני מודעת לטענתיו של הנתבע על פיהן שולמו כספים במזומן ללא שיוך לקבלן משנה זה או אחר, וכי קבלני משנה רבים עבדו בפרויקט תוך שהכספים מועברים לידיהם באמצעות הקבלן. עם זאת, שיוך תשלומו של סכום זה או אחר לעבודת התובע, מוטלת על הנתבע, ולעניין עבודתם של קבלני משנה נוספים, איני יכולה להתעלם מן העובדה כי הנתבע לא ביקש לזמן ולו קבלן משנה אחד, נוסף, בתמיכה לטענותיו אלו. ככל שיש בידי הנתבע ראיות או עדויות על כך ששיטת העבודה, ביחס לפרויקט, הייתה כפי הנטען על ידו בכתב ההגנה, ניתן היה לצפות כי יזומנו עדים בתמיכה לכך. שעה שהנתבע טען בתחילת הדיון במפורש, כי היו עשרות בעלי מקצוע, העובדה כי לא זומן ולו בעל מקצוע בודד בעניין זה, עומדת לחובתו של הנתבע (בעניין זה ראה עמוד 5 שורות 9 - 10 לפרוטוקול). אני ערה למצוקתו של הנתבע בטענותיו באשר למערכת יחסיו עם הקבלן. עם זאת, השאלה המונחת בפני אינה שאלת הפרת הסכם זה או אחר שבין הנתבע לבין הקבלן, אלא האם זכאי התובע לקבל את התמורה בגין ביצוע העבודה ישירות מהנתבע חלף ביצועו של התשלום באמצעות הקבלן. על בסיס הראיות שהוצגו על ידי התובע והחוסר הראייתי מצדו של הנתבע, מצאתי להעדיף את גרסת התובע ולהורות כי התקיימה התקשרות ישירה בין התובע לבין הנתבע. משלא הוכיח הנתבע כי שולמה על ידו לתובע מלוא התמורה בגין ביצוע עבודות החשמל, ומשהוצגו על ידי התובע ראיות בדבר תשלום חלקי בסך של 15,000 ₪ בלבד, יש מקום לחייב את הנתבע בתשלום יתרת שכרו של התובע, וכך אני מורה. הוסיף התובע וטען כי יש לפצותו בגין עוגמת נפש והפסד ימי עבודה. איני סבורה שיש מקום לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש במסגרת הליך מסחרי בו קיימת מחלוקת כנה בין הצדדים, ונוכח העובדות נשוא תיק זה. באשר לאובדן ימי עבודה - לא הוכח כי אכן נגרם נזק בגין רכיב זה או שיעורו. סוף דבר, אני מורה בזאת כי הנתבע ישלם לתובע את הסך של 24,400 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. כן יישא הנתבע בהוצאות ההליך בסך של 5,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל. שכר עבודהחשמל