להוכחת נזקיו הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבונית שכ"ט שמאי, אישור אי הגשת תביעה, תשריט ללא מידות מסמכים ותמונות. התובע אשר נהג ברכב התובע עובר לתאונה תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה כדלקמן: " ביום 14.04.12 נהגתי ברכב מספר רישוי 6412436 ברחוב הביכורים בנתניה מזרחית למלון "בלו ביי" בכביש מפותל מדרום לצפון. נסעתי בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי. מדובר בכביש דו סיטרי, כלומר אני נסעתי בצד ימין כיוון נסיעתי מדרום לצפון כשכלי רכב יכולים לנסוע בכביש זה מצפון לדרום. כפי שציינתי, הכביש מפותל. אני נסעתי בנתיב הימני במסלול הנסיעה שלי במרחק של כ-עשרים מטרים לפניי ראיתי שיש פניה ימינה כיוון נסיעתי שלשם הייתי צריך לפנות שזה המשך מסלול הנסיעה. הבחנתי שמגיע מולי רכב מכיוון צפון לדרום והוא ביצע מן פניה חדה מאוד ימינה כיוון נסיעתו ולכן כשהבחנתי בכך עצרתי את רכבי כדי שלא תהיה תאונה ואז הוא ביצע פניה חדה ועם הצד השמאלי קדמי של רכבו הוא פגע בדלת האחורית שמאלית של רכבי. אחרי התאונה ירדנו מכלי הרכב והחלפנו פרטים, הוברר שמדובר ברכב מס' 7117923 שהיה נהוג ע"י הנתבע 2 ארביב יוסי. לרכב שלי נגרמו נזקים כמפורט בחוות דעת שמאי שצירפתי לתביעה וגם שולם שכ"ט שמאי. הנזק מסתכם בסך של 16,006 ₪ ושכ"ט שמאי 700 ₪ ואני מבקש לפסוק סכום התביעה בהפרשי הצמדה וריבית. אני מגיש לבהמ"ש שרטוט ללא מידות שאני שרטטתי, שבו כיוון נסיעת רכב הנתבע והתובע. השרטוט מוגש ומסומך ת/1. התאונה ארעה בעיקול שאני סימנתי בשרטוט ת/1 ולא בעיקול קודם". עד מטעם התובע, חליף יוסף הגיע למקום ארוע התאונה מספר דקות לאחר התרחשותה וידע לציין בעדותו הדברים הבאים: "ביום 14.04.12 נהגתי ברכבי בכביש שמגיע מכיוון מערב למזרח והתקרבתי לרחוב הביכורים שהוא כביש מפותל וראיתי את עמוס התובע שהוא עמד מחוץ לרכבו. אני מכיר את עמוס מאותה שכונה שבה אנחנו גרים. ראיתי את הרכב של עמוס עומד בצד ימין הדרך ובאופן טבעי עצרתי ושאלתי אותו מה קרה והוא אמר לי שמישהו פגע ברכבו ובגלל זה הרכב שלו תקוע בצד. כשאני הגעתי למקום לא ראיתי את הנהג האחר שמעורב בתאונה או את רכבו". נתבע 2 תאר בעדותו את אופן קרות התאונה בציינו כדלקמן: "ביום 14.04.12 נהגתי ברכב שמספרו 7117923 ונסעתי ברחוב הביכורים בכביש מפותל מכיוון צפון לדרום. הרכב שלי מבוטח בנתבעת 1. מה שקרה הוא שאני נסעתי מכיוון צפון לדרום. התקרבתי לעיקול ימינה כיוון נסיעתי ואז המשכתי בנסיעה ישר ואחרי כמה מטרים של נסיעה היה עיקול נוסף ימינה כיוון נסיעתי והייתי צריך לנהוג ימינה בעיקול הזה. אני מכיר את הכביש וכשאני הייתי לפני העיקול במרחק של בערך 15 מטרים, ראיתי את רכב התובע מגיע לכיוון העיקול מדרום לצפון. נכון מה שאומר התובע, שבאמת פניתי פניה חדה ימינה כיוון נסיעתי על מנת למנוע את הפגיעה ברכב התובע כי הוא בא במהירות לכיוון שלי ואם לא הייתי מסיט את הרכב ימינה כיוון נסיעתי הייתי פוגע ברכבו בחלק הקדמי של רכבו. כשאני הייתי 15 מטרים לפני העיקול ימינה כיוון נסיעתי ראיתי את רכב התובע שהוא לקראת סיום הפניה שלו בעיקול ימינה כיוון נסיעתו ואז אני סטיתי ימינה כיוון נסיעתי בצורה חדה כדי לא לפגוע בו. נסעתי במהירות אולי 20 קמ"ש כי אי אפשר לנסוע שם מהר. לא האטתי את מהירות נסיעתי ולא עצרתי אלא העדפתי לסטות אינסטינקטיבית בצורה חדה ימינה כיוון נסיעתי ובכל זאת הייתה התאונה. אני טוען שלא אני אשם בתאונה". עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם. עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותו של התובע. עדותו היתה כנה, רצינית, אחראית ומדוייקת. נחה דעתי כי זכורים היו לו כל פרטי התרחשות ארוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתו העולה בקנה אחד עם ממצאי דוח השמאי והתמונות שהגיש אשר לא נסתרו בראיה ממשית כלשהי ע"י הנתבעים. בעדות עד התובע אין כדי לתרום דבר באשר לאופן ארוע התאונה שכן עד זה ציין בהגינותו הרבה כי הגיע למקום התאונה מס' דקות לאחר קרותה, הבחין בתובע, אותו הוא מכיר משכונת המגורים בה הוא מתגורר כשהוא עומד ליד רכבו שבצד הדרך, ונעצר אך ורק על מנת לברר פשר עצירת התובע וזה ציין בפניו שארעה תאונה - זאת ותו-לא. באשר לעדות נתבע 2- התרשמותי מעדותו הייתה שלילית. עדותו היתה בלתי כנה, חמקנית וניכר היה כי נתבע 2 מנסה להרחיק עצמו מאחריותו לקרות התאונה ותוצאותיה ולהמנע מלשאת בנזקי התאונה. מדברי נתבע 2 עצמו למדים כי כשנהג הוא ברכבו והיה במרחק של כ-15 מ' לפני העיקול ימינה כיוון נסיעתו, הבחין כבר אז ברכב התובע, שהיה בנסיעה במסלול הנגדי וראה כי רכב התובע כבר עמד לסיים נסיעתו בפניה ימינה כיוון נסיעתו, אלא שנתבע 2 לא מצא לנכון להאט מהירות נסיעתו, לא שמר על ימין הדרך בפניה ימינה כיוון נסיעתו אלא המשיך לנהוג רכבו בקשת רחבה תוך כניסה לנתיב נסיעת רכב התובע וכתוצאה מכך, אף שניסה נתבע 2 לסטות ימינה כיוון נסיעתו בצורה חדה כדי לנסות למנוע התאונה ,לא צלח הדבר בידו ופגע הוא עם רכב נתבע 2 בו נהג ברכב התובע וגרם לנזקים הכל כפי שפורט בעדות התובע ובמוצגים שהוגשו. האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על נתבע 2 המבוטח בנתבעת 1 ועליהם לשאת בסכום הנזקים שנגרמו לרכב התובע כתוצאה מהתאונה ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי ע"י הנתבעים. נזקי התובע שהוכחו בפני באמצעות מסמכים שצורפו לתביעתו ופורטו בעדות התובע ולא נסתרו כאמור ע"י הנתבעים הינם כדלקמן: א. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של - 16,000 ₪. ב. שכ"ט שמאי בסך של - 700 ש"ח. עתירת התובע לתשלום הוצאות בסך של 8,300 ₪ לא הוכחה ומשכך עתירתו זו - נדחית. לסכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את סכום הנזקים שהוכח בפני בסך של 16,700 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 14.4.12 ועד התשלום המלא בפועל. אני מחייבת הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של 1,000 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי תוך 15 יום. הוכחת נזקשמאותחוות דעת