הסכמה לשלם 50% ממה שצוין בחוו"ד השמאי בגין האופנוע

מוכנה לשלם 50% ממה שצוין בחוו"ד השמאי ולא יותר, שכן התובע לא תיקן בפועל את האופנוע וחוו"ד השמאי מעלה תמיהות רבות. כך לא ברור מהיכן נלקחו המחירים, האם ממוסך מתקן, או מחברה לחלקי חילוף וגם לא ברור לו היכן ניתנה הצעת התיקון שעל בסיסה נוסחה חוו"ד השמאי. משכך, נתתי החלטה באותו יום, ולפיה, הצעתי לנתבעת שתי דרכים חלופיות, האחת לשלם לתובע את הפיצוי בהתאם לחוו"ד השמאי (ואז הוספתי שאם תעשה זאת, לא יפסקו הוצאות בגין ההליך). הדרך השניה היא לעמוד על זכותה לחקור השמאי ולנסות לקעקע את חוות דעתו ובמקרה כזה, יקבע מועד נוסף ויוזמן השמאי לחקירה נגדית (אף ציינתי באותה נשימה, שעל הנתבעת לקחת בחשבון שאם לא תצליח לקעקע את חוו"ד השמאי יהיה עליה לשלם הוצאות ההליך, וגם הוצאות התייצבותו של השמאי לחקירה הנגדית). נציג הנתבעת ביקש 7 ימים בכדי ליתן תשובה מוסמכת לביהמ"ש ובהסכמת התובע הדבר התאפשר בהחלטתי באותו יום. דא עקא, הנתבעת לא הגיבה באופן ענייני להצעת ביהמ"ש, התיק נשאר תלוי ועומד כמעט חודש וחצי ומשכך קבעתי מועד נוסף לחקירת השמאי ולסיכומים בע"פ ליום 30.10.13. ביום 30.10.13 התייצב השמאי לחקירה נגדית על חוות דעתו, ובין היתר, העיד כך (עמ' 4 שורה 23 עד עמ' 5 שורה 30): "ש. אתה קבעת בחוו"ד שיש חלקים שבידיהם בעצם באופנוע חייב בהחלפתם, איך בדקת את המחירים? ת. הקטנוע נבדק ב- 5.8.12 במוסך אילן המהיר בת"א, הנזקים תועדו ויש תמונות מצורפות לחווה"ד, הבאתי העתק. עשינו רשימת חלקים ניזוקים מהארוע, קיבלתי הצעת מחיר מהיבואן, ועל זה התבססה חווה"ד. ש. תוכל להמציא לביהמ"ש? ת. כן. אני מציג לביהמ"ש. זו הצעת המחיר. ש. למדתי שבפעמים רבות עובדי מוסכים מקבלים הנחות? ת. למה שיקבלו הנחה. אם אני מכניס רכב לתיקון במסגרת תביעה לביטוח איזה הנחה תהיה, אלא אם כן המוסך בהסדר. ובהמשך: "ש. כשבדקת הרגלית האם גילית שבלעדיה האופנוע יפול? ת. תראה תמונות. הרגלית ניזוקה, יש שפשוף ואין אפשרות לתקן. אני אראה איפה הרגלית ממוקמת יש פגיעה ואין אפשרות לתקן אלא מחליפים בחדשה. ש. מדובר ברגלית ששמים עליה הרגליים, לא הג'ק? ת. זה לא ג'ק אמצעי. ש. כשאתה אומר פגיעה בידית אחיזה, מדובר בשבר בידית? ת. שפשופים. לא שבר. ש. כשמדברים על פגיעה במכסה הגוף, מדובר בשבר או שפשוף? ת. שפשוף או שבר יש נזק. תראה התמונות ואשיב לך. לאחר שאני מביט בתמונות, אני אומר שזה שפשוף. ש. סף הנצפה זה שבר או שפשוף? ת. שפשוף. האופנוע נפל על צידו ולכן יש שפשופים. ש. כשאתה מדבר על המראה, היא נשברה? ת. תראה התמונות. תראה איפה ממוקמת הרגלית פה. לגבי המראה, אני מביט בתמונות ואומר שיש שפשוף על בית המראה. ש. אם נצא מנקודת הנחה שיבוא אליך אדם ויגיד שאינו מתקן אלא מוכר את האופנוע כך, תסכים שימכור בפחות משווי התיקון? ת. מדובר בשוק, לפי מו"מ בין מוכר לקונה. הצע וביקוש. ש. אתה עשית את התחשיב לפי חלקים חדשים? ת. כן. תסתכל שנת יצור הקטנוע". לאחר עדותו של השמאי, סיכמו הצדדים את טענותיהם. התובע חזר על טענותיו שבכתבי הטענות, וביקש להדגיש שהאופנוע היה סך הכל בן 3 חודשים על הכביש, חדש מהיצרן, וגם ביום הדיון לא מולאו לו שנתיים על הכביש, ולכן כל הטענות על צורך בהקטנת הנזק ושימוש בחלפים לא מקוריים, אין להם מקום. התובע גם ציין שאחרי הדיון הקודם הובטח לשלם לו סכום התביעה אך משום מה הנתבעת חזרה בה מהסכמתה. נציג הנתבעת המלומד, טען שעצם העובדה שהתובע לא תיקן את האופנוע, אומר דרשני. לדידו, אם התובע היה מוכר את האופנוע במצבו לא היה ניזוק כלל או לפחות לא בסכום שנכתב בתביעתו. הוא ציין שהאופנוע עבר טסט מאז התאונה ואין שום בעיה מיכנית אשר מפריעה תפקודית לאופנוע. הוא הוסיף וטען שמשרד התחבורה קבע שרכב עד גיל שנתיים זכאי לחלקים מקוריים כדי למנוע את מכת הגניבות ששטפה את מדינת ישראל. החלטה זו עצרה כמעט לחלוטין את גניבתם של הרכבים החדשים אך אין בהחלטה זו כדי למנוע תיקון האופנוע על ידי חלפים לא מקוריים, תוך הקטנת נזקו של התובע. גיל האופנוע כמעט ומגיע לשלב שגם לפי תקנות משרד התחבורה הוא זכאי לחלקים ולחלפים תחליפיים. מחירם של אלו כשליש ממחירם של חדשים ולפי זה היה צריך להכין את חוות הדעת. לדידו, חב' הביטוח הסכימה לשלם נזק פרופורציונאלי וריאלי. היא גם מוכנה לשלם נזקי התובע כהוויתם תמורת קבלה וחשבונית מס. חב' הביטוח לא מנסה לברוח מחבות. כיוון שאין כל בעיה מיכנית באופנוע, ספק רב אם התובע רוצה או מתכוון לתקן את הקטנוע. משכך, דין התביעה להידחות. לחילופין ביקש נציג הנתבעת שבית המשפט ישתמש ביכולת האומדנה שעומדת לו לקבוע נזק סביר כשהוצאות השמאי יוטלו על התובע. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במוצגים בתיק ובטיעוני הצדדים, סבורני שדין התביעה להתקבל. השמאי מטעם התביעה, הותיר בי רושם מהימן ומקצועי. הנתבעת לא הגישה כל חו"ד שמאית נגדית ולא הצליחה לקעקע את עדותו של מומחה התביעה. השמאי הציג בפני תמונות ברורות של הנזק, כמו כן הציג הצעת מחיר מטעם המוסך, שהיווה בסיס לקביעותיו המקצועיות. נכון שקיימת חובת הקטנת הנזק, אך לא מצאתי שבמקרה הספציפי הזה, התובע הפר אותה. המדובר היה באופנוע חדש, בפגיעה אחראית במהלך נסיעה אשר למרבה המזל הסתיימה רק בנזקי רכוש ולא במחיר של נפש אדם ובסך הכל הנזק שנגרם נראה סביר ביותר. התובע הותיר בי רושם של אדם ישר, איננו רודף בצע ואיננו מעוניין לעשות עושר ולא במשפט ע"י התעשרות שלא כדין. עובדה היא, שלא ניפח את תביעתו, לא דרש פיצוי בגין "עוגמת נפש", "טרטורים", "נסיעות", "טלפונים", "כאב וסבל" וראשי נזק נוספים שחדשות לבקרים מוסיפים תובעים בתביעות מסוג זה. כל מה שדרש התובע הוא פיצוי בגין הנזק שנגרם לו, ללא עוול בכפו בצירוף עלות חוות דעת השמאי. התובע גם היה מוכן להסכים שהנתבעים יקנו לו אופנוע באותו מצב ולהחזיר את האופנוע שניזוק. אין הוכחה יותר טובה מזו, שאכן רק מחסרון כיס לא יכל לתקן את האופנוע, ולא הכספים במזומן הם מה שדרבנו אותו להימנע מהתיקון ולהגיש תביעה זו, כפי שרמזה הנתבעת 2. אי לכך ולאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: 1. נזק ישיר בסך 4,985 ₪. 2. שכר טרחת השמאי ששולם זה מכבר בסך 640 ₪. 3. הוצאות שני הדיונים שהתקיימו בבית המשפט בסך 1,000 ₪. 4. שכר העדות של השמאי בדיון מיום 30.10.13 בסך 500 ₪ (סכום זה יוכלו הנתבעים לשלם ישירות לשמאי בהתאם לכתובת שצוינה בחוות דעתו - "אמות שמאים" רח' יגאל אלון 159, תל-אביב, ת.ד. 67443). 5. הסכומים דלעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יצורפו להם הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. אופנועשמאות