חובת גילוי של עובדת על הריונה - אי גילוי על הריון למעסיק

על אף כי יש משקל מסוים לטענת מעסיק שעצם היותה של עובדת בהריון המתקבלת לעבודה משפיע על תכנון עתידי של כוח אדם, על לוחות זמנים של ביצוע עבודה וקיום התחייבות כלפי צדדים שלישיים, הגישה הרווחת היא כי הריון אינו נחשב נתון רלבנטי המחויב גילוי בעת קבלה לעבודה, אלא אם הרלבנטיות מתחייבת בשל אופיו או מהותו של התפקיד המוצע, לדוגמא דרישות התפקיד של גננת אינן כוללות איסור על כניסה להריון. על אף כי נשמעות בארץ טענות מעבידים כי מקרה של אי גילוי על ההריון בזמן הקבלה לעבודה, מהווה חוסר תום לב בניהול מו"מ לקראת חתימת חוזה ואף הטעייה, בגישה הרווחת בבתי בדין לעבודה היא כי הריון בשלביו הראשונים הינו תהליך עדין ושברירי שספק אם יש מקום לחלוק אותו עם מעסיק פוטנציאלי או בפועל בחודשים הראשונים. האיזון הראוי בין האינטרסים המתנגשים של העובדת והמעסיק מוביל לתוצאה, כי חובת הגילוי היא פרי מושכל של נסיבות מתאימות. בית המשפט העליון קבע כי במרבית המקרים אין דרכן של נשים להודיע למעבידיהן שהן נכנסו להריון ואילו אמנם הייתה ידיעת המעביד על הריונה של העובדת תנאי קודם לתחולת האיסור לפטרה, כי אז היה בכך משום סיכול גמור של כוונת המחוקק למנוע פיטורי נשים הרות גם בחודשים הראשונים להריונן. הריוןפיטורים בהריוןחובת הגילוי