| | | |
עו"ד תעבורה
בית המשפט פסק כי על אמצעי המלחמה בתאונות הדרכים נמנית גם מדיניות הענישה של עברייני תעבורה הננקטת בבתי המשפט, ובמיוחד הענישה המתייחסת לתאונות קטלניות המקפדות חיי אדם או אלה הגורמות נזק גוף.
הקטל הנורא בכבישי הארץ מחייב לנהוג עם עבריינים במידת הדין ולא במידת הרחמים. משמעות הדברים היא שיש להעלות את רמת הענישה בכיוון העונשים המירביים הקבועים בחוק, תוך הפחתת המשקל היחסי של הנסיבות האישיות.
אכן, ענישה חמורה היא מרכיב שאין – בלתו בהתמודדות הקשה עם תופעת תאונות הדרכים שפשתה במקומותינו, וברגיל, מחייבת הרשעה בעבירה של גרם מוות ברשלנות השתת עונש חמור, הכולל הורדת הנהג מן הכביש לתקופה ארוכה ומאסר בפועל. עם זאת, אין זה כלל חלוט, ויש ששיקולים של צדק יעמידו עילה להתערבות ולהקלה בעונש
המדיניות הכללית אפוא היא, כי יש צורך בענישה מרתיעה ומחמירה. אולם, בית המשפט מחויב לשקול כל מקרה לפי נסיבותיו שלו והראיה שכן המציאות מלמדת כי לעיתים, חוסר תשומת-לב או התרשלות רגעית עלולים להסתיים באסון כבד. במקרים כאלו, אף כי יש בהם כדי לבסס הרשעה בעבירה של גרם מוות ברשלנות, עשוי
בית המשפט, בנסיבות חריגות, להימנע מהטלת עונש של מאסר בפועל, ולהסתפק בעונש של פסילת רישיון לזמן ארוך ומאסר לריצוי בעבודות שירות.
נושאים רלוונטיים נוספים
|
|
|
|