פיטורים לאחר 11 חודשי עבודה במהלך חופשת מחלה

1. התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות.   2. התובע עבד בנתבעת שהינה מפעל לצביעת פלדה כפועל ייצור החל מיום 24.10.06.   3. ביום 24.7.07 נפגע התובע במהלך עבודתו, כאשר אגודל יד ימין נמחץ בין שני עמודי תאורה שלא היו מאוזנים ועפ"י תעודה רפואית שהציג לתיק במהלך הדיון, נשבר האגודל וידו של התובע הושמה בגבס. (להלן: "התאונה").   4. התאונה הוכרה כ"תאונת עבודה" והתובע המציא תעודות אי כושר לתקופה מ-24.7.07 עד 23.10.07.   5. ביום 24.9.07 במהלך תקופת אי הכושר, נשלח לתובע מכתב פיטורים, בו צויין כי בעקבות ארגון מחדש במפעל הנתבעת - התובע מפוטר [נספח ג' לכתב התביעה].   6. ביום 11.10.07 נשלח לתובע מכתב נוסף ע"י הנתבעת, בו נכתב כי מאחר והתובע לא שב לעבודתו ממועד התאונה ולא יצר עם הנתבעת קשר מיום 31.7.07, יש לראות העדרותו מהעבודה כהתפטרות. [נספח ד' לתביעה].   7. התובע טוען, כי פוטר לאחר 11 חודשי עבודה במהלך חופשת מחלה ומבלי ליתן לו הודעה מוקדמת וטוען כי בנסיבות אלה יש לראות את פיטוריו כפיטורים בסמוך לתום שנת העבודה הראשונה על מנת להימנע מתשלום פיצויי פיטורים, ולפיכך זכאי לפיצויי פיטורים מכח ס' 3 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.   8. עוד טוען התובע, כי בשל הסתירה בין שני המכתבים של הנתבעת שצויינו לעיל, הסיבה המוצהרת שפורטה במכתב הפיטורים אינה הסיבה האמיתית לפיטוריו, אלא הסיבה האמיתית היא מצבו הבריאותי הלקוי כתוצאה מתאונת העבודה, שהינה אף בגדר אפליה מחמת מצב בריאות וחשש לצבירת ותק, ולפיכך טוען התובע כי מדובר בפיטורים שלא כדין.   9. התובע טוען כי פוטר ללא זכות שימוע.   10. לפיכך תובע בתביעתו פיצויי פיטורים בסך 5500 ₪, לרבות הלנת פיצויי פיטורים. כמו כן תובע פיצויי בגין אי הפרשות לקופת גמל ל-3 חודשי עבודה בהם לא הופרשו הפרשות לקופה ובסך 507 ₪, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ע"ס 22,000 ₪ 4 משכורות ושחרור הכספים שנצברו לזכותו בקופת הגמל(ביטוח מנהלים).   טענות הנתבעת   11. הנתבעת אינה חולקת על העובדה כי התובע פוטר מעבודתו, אך טוענת כי אין מדובר בפיטורים בשל מצב בריאות, אלא נוכח התנהלותו של התובע מאז היה מעורב בתאונת עבודה. ממועד זה, לטענת הנתבעת, התובע ניתק כל מגע עם הנתבעת, בנסיבות אלה סברה כי אינו מעוניין להמשיך בעבודתו ושלחה לו מכתב הפיטורים מ-24.9.06, וציינה כי פוטר מטעמים ארגוניים ע"מ לא לפגוע בו או בסיכוייו להתקבל למקום עבודה אחר.   12. רק לאחר קבלת מכתב הפיטורים יצר התובע קשר עם הנתבעת אך סירב להמציא המסמכים הרפואיים שנתבקש, וטען שהוא בחופשת מחלה וכי אין לפטרו והטיח עלבונות באנשי הנתבעת ובעקבות כך הנתבעת כתבה המכתב הנוסף מ-11.10.07, בו פורטו הסיבות האמיתיות לניתוק היחסים בין הצדדים.   13. ביום 12.3.08 פנתה ב"כ של התובע במכתב, בו דרשה את זכויותיו שפורטו בתביעתו והנתבעת השיבה ב-17.3.08, באמצעות מכתב של מנכ"ל הנתבעת - אודי זילברברג - בו הסביר הרקע לפיטורי התובע והוסיף כי התובע סירב לחתום על מסמכים שנדרש כדי לשחרר את כל הכספים הצבורים לזכותו בקופת הגמל "מגדל-מבטחים" [ביטוח מנהלים].   14. בחודש 11/07 שולמו לתובע פדיון חופשה ופדיון דמי הבראה [נספח ב' לכתה"ג], ובתלוש שכר ל-03/08 שילמה הנתבעת הודעה מוקדמת [נ/5].   15. לגוף התביעה נטען, כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים מעבר לסכום שנצבר לזכותו בקופת הגמל, שכן לא עבד שנה, והנתבעת פיטרה התובע שלא על מנת להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים, אלא בשל התנהלותו ונטישתו את מקום העבודה. בנסיבות אלה אינו זכאי לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין, ובאשר להשלמת הפרשות לקופת גמל, טענה הנתבעת כי התובע אינו זכאי להפרשות מעבר לסכום שנצבר בקופה.   16. במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת טענת קיזוז, שכן לגירסתה זכאית היתה לקבל מאת חברת הביטוח פיצויי בגין תקופת אי הכושר של התובע על פי פוליסת ביטוח בה היתה מבוטחת (נספח ה' ו-ו' לכתה"ג), אולם בשל העובדה כי התובע סירב להמציא התעודות הרפואיות בדבר אי כושרו, נמנע הדבר מאת הנתבעת. הנתבעת טענה בסיכום טענותיה, כי מדובר בסכום של כ-4100 ₪ (עמ' 16 לפרוט' 14.12.09). כמו כן טוענת לקיזוז תמורת ההודעה המוקדמת ששולמה לתובע.   17. להשלמת התמונה יצויין, כי באת כוח התובע ביקשה להתפטר מייצוג ב-1.4.09 ובקשתה נענתה, והתובע ניהל את ישיבת ההוכחות ללא ייצוג משפטי. בעקבות כך שוחררו הצדדים מהגשת תצהירים, העידו בע"פ וסיכמו טענותיהם בסיום הדיון.   התביעה לפיצויי פיטורים   18. הנתבעת כאמור אינה מכחישה כי פיטרה את התובע, ולפיכך נשאלת השאלה האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים בגין פיטוריו, שכן במועד הפיטורים עבד 11 חודשים בלבד בנתבעת.   19. בסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים נקבע כי "פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם - אם לא הוכח היפוכו של דבר - כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים".   החזקה בסעיף זה ניתנת לסתירה.   המעביד אינו חייב להוכיח כי היה זכאי לפטר את העובד בנסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים; כל אשר עליו להוכיח הוא כי מניעיו לפיטורים לא היו לרצון להימנע מתשלום פיצויי פיטורים.   20. לטענת הנתבעת, לא פיטרה את התובע בשל רצונה להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים, וטענה כי יכולה היתה "לנצל את תאונת העבודה" שארעה חודשיים קודם לכן ולפטר התובע.   21. כן טענה, כי הורתה לשחרר כל הכספים שנצברו לזכות התובע בקופת הגמל, לרבות חלק הפיצויים ואף שילמה לתובע סכומים ביתר, כגון דמי הבראה, ועובדה זו מוכיחה את טענתה כי אין קשר בין הנסיון לחמוק מתשלומי פיצויי פיטורים לבין פיטורי התובע במועד בו פוטר.   22. נטל הראיה מוטל על הנתבעת להוכיח כי המניע לפיטורים סמוך לסוף שנת העבודה, לא היה רצונה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים.   23. ערים אנו לעובדה שגירסתו של מנהל הנתבעת כי התובע פוטר בשל חוסר שיתוף פעולה עמו, עולה גם מעדות התובע, שכן התובע הודה בעדותו כי רק לאחר קבלת מכתב הפיטורים התייצב בנתבעת [עמ' 5 לפרוט'] וכן הודה כי סירב למסור המסמכים הרפואיים לנתבעת בטענה כי "אני בחרתי לא למסור", והסביר כי עשה כן רק לאחר שכב' הנשיא השופט מ' שפיצר הורה לו לעשות כן בדיון המקדמי מיום 3.3.09. [עמ' 5 לפרוט'].   24. חוסר שיתוף הפעולה של התובע קיבל גם ביטוי בסירובו לחתום על מסמכים לצורך שיחרור הכספים שנצברו בקופת הגמל, גם לאחר שנשלחו לו מסמכים מתוקנים לחתימה ותירץ זאת בכך שיש לו עוד תביעות נגד חב' הביטוח מגדל (עמ' 7 לפרוטוקול).   25. למרות האמור לעיל, העובדה כי תחילה נשלח מכתב פיטורים לתובע ולאחר מכן מכתב בו צויין כי יש לראות התובע כמי שהתפטר מעבודתו, כל זאת בתום שנת עבודתו, מטילה ספק במהימנות גירסת הנתבעת כי לא ביקשה לפטר את התובע ע"מ להימנע מתשלום פיצויי פיטורים. מדובר בשני מכתבים הסותרים זה את זה. מדובר במכתבים אשר לגירסת מנהל הנתבעת נשלחו לתובע בגין אותה סיבה - היינו, אי יצירת קשר עם הנתבעת מאז תאונת העבודה.   26. בנסיבות אלה, כאשר לא הוכח שינוי בנסיבות התנהלות התובע ממועד כתיבת מכתב הפיטורים מיום 24.9.07, בו פוטר מעבודתו, לבין המועד בו נשלח המכתב הנוסף מיום 11.10.07, בו נטען כי יש לראותו כמתפטר ומדובר במכתב שנשלח מספר ימים לפני תום שנת עבודתו של התובע, לאחר שכבר נשלח לו מכתב פיטורים - כל אלה מובילים למסקנה כי הנתבעת ביקשה לראות את התובע כמי שהתפטר כדי להמנע מתשלום פיצויי פיטורים. לא הוכחה מפי הנתבעת סיבה אחרת לשליחת המכתב מיום 11.10.07 לאחר שהתובע פוטר קודם לכן. 27. העובדה שהנתבעת שיחררה את הכספים שנצברו ע"ש התובע בפוליסת ביטוח המנהלים, לרבות חלק הפיצויים בפוליסה - אין בה די כדי לקבוע כי סתרה את החזקה במקרה הנוכחי, שכן טענות חילופיות בדבר פיטורים ו/או התפטרות המועלות ע"י מי מהצדדים, מטילות ספק במהימנות כל אחת מהגירסאות.   28. עוד נבקש להדגיש, כי התובע פוטר מעבודתו ללא התראה וללא מתן הודעה מוקדמת בכתב.ואף סיבה זו תומכת במסקנה כי ביקשה לנתק היחסים טרם סיים שנת עבודה המזכה אותו בפיצויי פיטורים אמנם מנהל הנתבעת העיד כי פנה מספר פעמים לתובע ע"מ לבדוק מצבו ושלומו טרם שליחת מכתב הפיטורים, וללא הועיל, אולם בסופו של יום פוטר התובע לאלתר.   29. מכל הנסיבות שפורטו לעיל, יש לזכות התובע בפיצויי פיטורים בגין כל תקופת עבודתו, לאור הוראת ס' 3 לחוק פיצויי פיטורים.    30. למען שלמות התמונה נציין כי הנתבעת טענה טענת הגנה נוספת, לפיה עפ"י הוראות צו ההרחבה חל על הנתבעת, ההפרשות שביצעה בקופת הגמל באות במקום תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לס' 14 לחוק פיצויי פיטורים, ולפיכך גם אם יקבע שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים, אין לזכותו מעבר לסכום שנצבר לזכותו בקופת הגמל.   טענה זו יש לדחות, ולו מהטעם כי הטענה נטענה באופן לקוני, ללא הוכחת בסיס עובדתי ומשפטי כאחד לטענה.   31. ובאשר לשיעור הפיצויים - התובע חישב פיצויי פיטורים עפ"י משכורת של 5500 ₪, שכן לטענתו עבד משמרות בנות 12 שעות ויותר, ויש לכלול מלוא הגמול שקיבל גם בגין שעות נוספות בחישוב ממוצע שכרו כעובד שעתי.   מנהל הנתבעת לא הכחיש בעדותו כי התובע עבד שעות משמרת ארוכות מעבר ל-8 שעות עבודה [עמ' 11 לפרוט'], אך לגירסת הנתבעת, שכרו הקובע של התובע הינו ממוצע שכר היסוד בלבד ובסך 3424 ₪.   אכן עפ"י התקנות והפסיקה, אין לכלול בשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים גמול בגין עבודה בשעות נוספות בכפוף לכך כי מדובר בגמול אמיתי ואין מדובר בפיקציה. במקרה שלפנינו אין ספק כי התובע קיבל גמול בגין שעות נוספות בנפרד משכר היסוד והוכח כי בפועל עבד שעות נוספות - לכן אין לכלול תוספת זו כחלק מהשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים.   אולם, במקרה הנוכחי, הנתבעת הצהירה כי שכרו הקובע של התובע לצורך חישוב זכויותיו, לרבות פיצויי פיטורים הינה משכורת בסך 5016 ₪ [נ/2] לפיכך יש לערוך החישוב עפ"י משכורת זו.   32. נטען מפי הנתבעת, כי אין לכלול בסכום הפיצויים את התקופה בה נעדר התובע מחמת תאונת העבודה עפ"י ס' 10 (4) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד-1964 [להלן: "התקנות"].   בתקנה זו נאמר כי העדרות מעבודה לרגל מחלה או תאונה שעבורה מקבל העובד תשלום מכח חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג, תובא במניין הותק לחישוב פיצויי פיטורים עד לתקופה שאורכה לא תעלה על 30 יום בגין כל שנת עבודה עם זכות צבירה.   צודקת הנתבעת בטענתה זו.  33. בנסיבות אלה, בשים לב לתקופת עבודתו של התובע, התובע זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור של 4598 ₪ בגין 11 חודשי עבודתו. אולם יש לקזז מהסך הנ"ל את הסך שהצטבר בקופת הגמל בחלק הפיצויים, היינו סך של 2424 ₪ [נ/4] וכן אין לכלול במניין הותק לצורך חישוב פיצויי פיטורים 30 ימים בהם נעדר התובע מעבודתו בעקבות תאונת העבודה, כל זה עפ"י הוראת ס' 10 (4) לתקנות שצוטטה לעיל.   לפיכך התובע זכאי לפיצויי פיטורים בגין 10 חודשי עבודה בלבד ובסך של 4180 ₪, בקיזוז 2424 ₪, היינו יתרת פיצויי פיטורים בסך 1756 ₪.   34. הסכום הנ"ל ישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 24.9.07 ועד לפרעון המלא בפועל.   35. התובע תבע פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, אולם הנתבעת השכילה להוכיח טענת הגנה לשלילת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, שכן הוכחה מחלוקת כנה באשר לזכאותו של התובע לקבלת פיצויי פיטורים, לפני תום שנת עבודתו הראשונה.   התביעה להפרשי גמל 36. התובע תובע פיצוי בגין אי הפרשות לקופת גמל עבור 3 חודשים [יולי עד דצמבר 2007]. לגירסתו, בוטח בביטוח מנהלים מחודש 01/07 עד 07/07 בלבד.   37. כן טוען, כי על יחסי העבודה שבין הצדדים חל צו ההרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה.   38. הנתבעת אינה חולקת על העובדה, כי על יחסי העבודה בינה לבין התובע חל צו הרחבה, ולא הכחישה חלותו של צו הרחבה שנטען ע"י התובע.   39. לא הוכח מפי הנתבעת, כי בגין התובע הופרשו הפרשות לגמל לחודשים 08/07 ואילך, כפי שעולה מטופס 106 שהוצג לתיק. התובע היה זכאי להיות מבוטח בגין חודשים אלה עד לפיטוריו. לפיכך, יש לזכותו בפיצוי בגין שני חודשי עבודה נוספים, ובסך של 340 ₪, כפי שתבע התובע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 24.9.07 עד לפרעון המלא בפועל.   התביעה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין   40. התובע טוען לפיטורים שלא כדין, בשל פיטורים על רקע מצבו הרפואי, ללא מתן זכות שימוע, ולגירסתו מדובר בפיטורים שבחוסר תום לב, שכן הנתבעת תחילה פיטרה אותו ולאחר מכן הודיעה לו במכתב נוסף כי יש לראותו כמי שמתפטר. עוד הוסיף התובע כי הנתבעת לא היתה רשאית לפטרו במהלך תקופת המחלה בגינה היה באי כושר עבודה.   41. ראשית יצויין, כי לא הוכח מפי התובע כי פוטר בשל מצבו הרפואי. הנתבעת ציינה וכך העיד מנהלה כי התובע פוטר בשל חוסר שיתוף הפעולה של התובע לפניות הנתבעת אליו בבקשה ליצר עמה קשר. גירסה זו אף נתמכת בעדות התובע בפנינו.   42. התובע לא היפנה להוראת חוק ו/או הוראה בהסכם הקיבוצי או בצו הרחבה החל על יחסי עבודה שבין הצדדים, מהם ניתן להסיק כי הנתבעת לא היתה רשאית לפטרו במהלך היותו בתקופת אי הכושר בעקבות תאונת העבודה. לאחרונה נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה כי באשר לעובד השוהה בתקופת מחלה ומקבל דמי מחלה, ניתן לפטרו אך המעביד לא רשאי לקבוע את מועד סיום יחסי העבודה למועד הקודם למועד מיצוי ימי המחלה בתשלום להם זכאי העובד מכוח חוק דמי מחלה. (עע 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ - לסלי פנחס וינט ואח' פסק דין מיום 7.12.08) אין זה המקרה שלפנינו. 43. מעיון בהוראות צו ההרחבה אליו היפנה התובע בתביעתו לרבות תקנון העבודה הרלוונטי עולה כי על התובע חלה החובה להודיע לנתבעת על העדרותו מחמת התאונה לתקופה המשוערת, התובע לא עשה כן ומודה בכך. על פי התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה מיום 25.7.07 צויין כי לתובע 30 ימי אי כושר. התובע לא דאג להודיע לנתבעת עם קבלת התעודה על העדרותו ואף לא עשה כן לאחר מכן בניגוד לאמור בפרק ד' לתקנון העבודה . כמו כן התובע לא חלק על העובדה כי תעודת אי הכושר נמסרה לנתבעת רק לאחר שהורה לו נשיא בית הדין בדיון המקדמי מיום 3.3.09, היינו זמן רב לאחר התאונה. 44. לא הוכחה מפי התובע כל סיבה סבירה בגינה לא יצר קשר עם מעסיקתו במהלך ימי אי הכושר, ולו יצירת קשר טלפוני. לפיכך, שתיקתו וחוסר שיתוף הפעולה של התובע, עליו הודה בעדותו, לרבות שלילת טענתו כי פוטר מטעמי בריאות מובילים למסקנה כי התובע לא הוכיח כי פוטר שלא כדין או כי מדובר בפיטורים שבחוסר תום לב עוד נציין כי התובע לא הוכיח מקור משפטי לטענתו כי הנתבעת לא היתה רשאית לפטרו במהלך היותו באי כושר מחמת תאונת העבודה.   45. באשר לזכות השימוע - אין ספק כי בנסיבות המקרה הנדון, בשל ניתוק הקשר עם התובע, לא ניתן היה לדרוש מהנתבעת עריכת שימוע טרם קבלת ההחלטה לפטרו.   46. לפיכך יש לדחות התביעה לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין.   טענת הקיזוז 47. יש לדחות טענת הקיזוז שנטענה מטעם הנתבעת. 48. הנתבעת פרטה לראשונה בסכום טענותיה את שעור הקיזוז בסך 4100 ₪ בגין אי יכולתה לתבוע את חברת הביטוח לנזק שנגרם לה בעקבות העדרות התובע מעבודתו מחמת תאונת העבודה. יחד עם זאת. מנהל הנתבעת העיד כי אינו יודע אם יפנה לחברת הביטוח לקבלת הכספים, לאחר שנמסרו לו התעודות הרפואיות במהלך הדיון. (עמ' 10 לפרוטוקול) בנסיבות אלה אין להעתר לטענת הקיזוז כאשר לא הוכח ולא נטען מפי הנתבעת כי היא מנועה מלתבוע בשלב זה את הנזק הנטען על ידה על פי הפוליסה שצרפה לכתבי טענותיה. יתרה מזו אין ספק כי עליה לעשות כל שביכולתה להקטנת נזקיה 49. ובאשר לתמורת הודעה מוקדמת - לא הוכחה כל סיבה לקזז הסך הנ"ל שכן בסופו של דבר גם הנתבעת הודתה כי פיטרה את התובע. 50. לפיכך דין הטענה להדחות. לסיכום: 51. הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום ממועד פסק הדין יתרת פיצויי פיטורים בסך 1,756 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 24.09.2007 עד לפרעון המלא בפועל. 52. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין אי הפרשות לגמל סך של 340 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 24.09.2007 עד לפרעון המלא בפועל. 53. יתר תביעות התובע - נדחות. 54. התובע תבע קבלת מכתב שחרור כל הכספים שנצברו לזכותו בקרן ביטוח מנהלים - ככל שהוכח מטיעוני הנתבעת ההוראה מטעמה ניתנה ונשלחה לקופת הגמל אולם על התובע להתייצב בקופת הגמל וליתן הוראה בדבר גורל הכספים, האם מבקש לשחררם אם לאו. 55. לאור תוצאות פסק הדין - לא מצאתי כל עילה לחייב הוצאות הנתבע בהוצאות התובע. 56. כל צד רשאי להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד פסק הדין. 57. המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין בדואר רשום. ניתן היום ו' בטבת, תש"ע (23 בדצמבר 2009) בהיעדר הצדדים. יהודית גלטנר-הופמן, שופטתסגנית נשיא רפואהדמי מחלהפיטורים