1. פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' ניסים אלה (להלן: "התובעת") לפיצויי פיטורים, דמי פדיון חופשה, קצובת הבראה ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה; תביעה המתייחסת לתקופת העסקתה בשירותו של מר בן כהן שרון (להלן: "הנתבע") כמפורט להלן. 2. כאמור בכתב התביעה הועסקה התובעת בדוכן שהפעיל הנתבע בקניון הסי.טי. באשדוד החל מחודש אוגוסט 2003 ועד לחודש אוקטובר 2008. 3. על פי כתב התביעה, הסתיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים בהתפטרות התובעת בנימוק כי ההתפטרות הינה לצורך טיפול בבנה יליד חודש ינואר 2008. בנסיבות אלה טוענת התובעת כי התפטרה בנסיבות המזכות בתשלום פיצויי פיטורים ובהתאם היא מבקשת לחייב את הנתבע בתשלום פיצויי פיטורים בסך של 8,642 ₪. 4. בכתב התביעה נטען עוד, כי הנתבע נמנע מלשלם קצובת הבראה וכי התובעת לא יצאה לחופשה בתשלום במהלך תקופת העסקתה בשירות הנתבע. מכאן התביעה לתשלום פדיון ימי חופשה המתייחסים למכסה של 36 ימי חופשה אשר עמדה לרשות התובעת במועד סיום העסקתה בסכום בסך של 3,132 ₪; וקצובת הבראה בסך של 2,009 ₪. 5. כן טענה התובעת בתביעתה, כי היה על הנתבעת לדאוג להסדרת פנסיה חובה לתקופה שמיום 1.1.08. על פי הנטען, משלא דאג הנתבע להסדר פנסיה כאמור, זכאית התובעת לפיצוי בגובה הפרשות המעביד להסדר הפנסיה, בסך של 340 ₪. 6. לבסוף טוענת התובעת, כי לא קיבלה תשלום עבור ימי חג, ומשכך מבקשת התובעת תשלום עבור תשעה ימי חג בשנה למשך תקופת התקשרות של חמש שנים, בסכום בסך של 3,906 ₪. 7. בכתב ההגנה שהגיש הנתבע, טען הנתבע כי אין התובעת זכאית לפיצויי פיטורים, משאין קשר בין ההתפטרות הנתבעת לבין הרצון לטפל בבנה יליד ינואר 2008. הנתבע הוסיף כי ממועד הלידה ועד למועד ההתפטרות חלפו למעלה משמונה חודשים; ואשר על כן במועד שניתנה הודעת ההתפטרות, לא הייתה התובעת להתפטר בדין מפוטר בנימוק שניתן, הרצון לטפל בבנה יליד ינואר 2008. 8. בנוסף חלק הנתבע על סכום פיצויי הפיטורים הנתבע. 9. בכתב ההגנה טען הנתבע עוד, כי התובעת זכאית לפדיון חופשה המתייחסים למכסה של עשרה ימי חופשה שנתית בלבד, כאמור בתלוש השכר לחודש אוגוסט 2008; ולדמי הבראה בהתאם לחלקיות משרה של 50%. עם זאת טען הנתבע כי סכומים אלה קוזזו, לאור העובדה כי התובעת התפטרה בלא מתן הודעה מוקדמת. 10. את הדיון בטענות הצדדים מבקש אני לפתוח בתביעת התובעת לפיצויי פיטורים; משם אפנה לדיון בתביעה לתשלום קצובת הבראה ודמי פדיון חופשה. בתום הפרק האמור אתייחס לתביעת התובעת לתשלום פיצוי בשל אי הפרשה לקרן הפנסיה; ולבסוף לתביעת התובעת לתשלום עבור ימי חג. את פסק הדין אחתום בטענת הנתבע ולפיה הוא זכאי לקזז מכל סכום שיפסק לזכות התובעת, דמי הודעה מוקדמת. התביעה לתשלום פיצויי פיטורים: 11. סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי: "התפטרה עובדת תוך תשעה חודשים מיום שילדה על מנת לטפל בילדה - יראו לעניין חוק זה את ההתפטרות כפיטורים". 12. מתצהיר התובעת שלא נסתר עולה כי התובעת ילדה את בנה ביום 4.1.08. מכאן שהייתה התובעת רשאית להגיש הודעת התפטרות במסגרת סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים, עד ליום 4.10.2010. 13. גם לשיטתו של הנתבע נתנה התובעת את הודעת ההתפטרות בתחילת חודש ספטמבר 2008 וההתפטרות נכנסה לתוקף בתחילת אוקטובר 2008 (ראה: סעיף 4.3 לכתב ההגנה ולפיו מסרה התובעת את הודעת ההתפטרות בעל פה ביום 10.9.08). 14. בנסיבות הללו אין מקום לטענה כי התובעת התפטרה לאחר שחלפו תשעה חודשים מיום הלידה ובהם רשאית התובעת להתפטר בדין מפוטרת בנימוק של טיפול בילדה. 15. בתצהיר שהגישה התובעת הסבירה האחרונה כי בתקופת החופש הגדול קיבלה עזרה מבתה הגדולה, אשר אפשר את עבודתה בשירות הנתבע. מאחר ובתה של התובעת הייתה אמורה לחזור ללימודיה נאלצה התובעת להתפטר בסמוך לתחילת שנת הלימודים. למען הסדר הטוב יש לציין כי גרסה זו עלתה בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם כהן, כתוארו דאז, כבר בחודש ינואר 2010 (פרוטוקול הדיון מיום 18.1.10 שורות 14-18). 16. עדות זו של התובעת לא נסתרה; ומכאן שהתפטרות התובעת נופלת לגדרי סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים המצוטט לעיל ולפיכך זכאית התובעת לפיצויי פיטורים כמבוקש על ידה. 17. מהדיווח על ריכוזי השכר שצירפה התובעת עולה כי האחרונה הועסקה בשכר מינימום וכי משרתה הקבועה הינה בהיקף של 90 שעות חודשיות (חצי משרה). מכאן שיש לחשב את זכויותיה של התובעת לפיצויי פיטורים על בסיס שכר של 1,953 ₪ לחודש. 18. בהתחשב בתקופת העבודה שאיננה במחלקות (מיום 1.8.03 עד תחילת אוקטובר 2008, סה"כ 62 חודשים), והשכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים בסך של 1,953 ₪, זכאית התובעת לפיצויי פיטורים בסכום כולל של 10,090 ₪. 19. משהעמידה התובעת את התביעה לפיצויי פיטורים על סכום בסך של 8,642 ₪, הריני פוסק לה סכום פיצויי הפיטורים שנתבעו על ידה. לפיצויי הפיטורים שנפסקו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.08 ועד למועד התשלום בפועל. התביעה לתשלום דמי פדיון חופשה וקצובת הבראה: 20. יאמר מיד כי אין מחלוקת על העובדה ולפיה לא שילם הנתבע לתובעת דמי הבראה. 21. כך גם לא הציג הנתבע רישומים כלשהם המלמדים על תשלום דמי חופשה בימים בהם ניצלה התובעת את זכותה לחופשה בתשלום במהלך תקופת ההתקשרות. 22. מקום שבו מודה הנתבע כי לתובעת לא שולמו דמי הבראה; ובשעה שעל הנתבע להוכיח כי התובעת ניצלה את זכותה לחופשה בתשלום ונמנע מלעשות כן, זכאית התובעת לדמי פדיון חופשה ולקצובת הבראה כמפורט להלן. 23. בהתחשב בוותק של התובעת במקום העבודה, הייתה התובעת זכאית לקצובת הבראה בהיקף של שבעה ימים בשנתיים האחרונות להעסקתה בשירות הנתבע. בשים לב לעובדה כי התובעת עבדה בחצי משרה ועל בסיס תעריף של 331 ₪ ליום הבראה, זכאית התובעת לתשלום דמי הבראה בסך של 2,317 ש"ח. 24. משהעמידה התובעת את תביעתה לדמי הבראה על סך של 2,009 ₪, הריני פוסק לתובעת את סכום התביעה. 25. על תשלום דמי הבראה בסך של 2,009 ₪ שנפסקו לזכות התובעת, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.08. 26. כמצוין לעיל ומשלא הוכיח הנתבע כי התובעת ניצלה את זכותה לחופשה בתשלום, כך שעם סיום העסקתה נותרה לזכותה מכסת ימי חופשה של עשרה ימים, זכאית התובעת לתשלום ימי חופשה כאמור בכתב התביעה (מכסה של 36 ימי חופשה בתעריף של 87 ₪ ליום) סה"כ סכום בסך של 3,132 ₪. גם לסכום האמור יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.08 . התביעה לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות להסדר פנסיה; ותשלום עבור ימי חג: 27. משאין בכתב התביעה תביעה לתשלום ימי חג, ומשאין בפני בקשה לתיקון כתב התביעה וכתב תביעה מתוקן הכולל בתוכו תביעה לתשלום עבור ימי חג - התביעה בראש זה נדחית. 28. מכוח ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה, היה על הנתבע לדאוג לביצוע הפרשות לקרן פנסיה עבור התובעת החל מיום 1.1.08. הפרשה כאמור לא בוצעה. 29. מכאן שזכאית התובעת לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות המעביד לקרן פנסיה ביחס לתקופה האמורה, בגובה תרומת המעביד להסדר הפנסיה, בשיעור של 2.5% מהשכר. משכך ולאור העובדה כי בתקופה שמינואר 2008 ועד למועד סיום עבודתה של התובעת, בחודש אוקטובר 2008, שולם לתובעת שכר כולל בסך של 8,061 ₪ - זכאית התובעת לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות המעביד לקרן פנסיה בסכום של 200 ₪ בלבד. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.08. הטענה לקיזוז דמי הודעה מוקדמת: 30. על פי כתב ההגנה נתנה התובעת הודעה על כוונתה להתפטר בתחילת חודש ספטמבר 2008 - מתלוש שכר אוקטובר 2008 עולה כי התובעת הפסיקה לעבוד בימים הראשונים של חודש אוקטובר אותה שנה - מכאן שאין בסיס לטענה לפיה לא ניתנה לנתבע הודעה מוקדמת. סוף דבר: 31. מהמקובץ עולה כי על הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: פיצויי פיטורים בסך של 8,642 ₪; פדיון חופשה בסך של 3,132 ₪; קצובת הבראה בסך של 2,009 ₪; פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה 200 ₪. 32. משהייתה התובעת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, הריני פוסק לתובעת הוצאות בסכום של 500 ₪ בלבד, הבאים לשקף את ההוצאות שנגרמו לתובעת בשל הצורך להתייצב לדיונים נשוא פסק דין זה. 33. הערעור על פסק דין זה הוא ברשות. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 15 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. פסק הדין ניתן בדן יחיד בהתאם להחלטת בית הדין מיום 21.10.2010, משהוזמנו נציגי ציבור כדין ולא התייצבו. ניתן היום, כ"ה חשון תשע"א, 02 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים. דמי חופשה שנתית