1. התובע יליד 20.4.1990, רווק, תושב ג'וליס. הוא נפגע בתאונת דרכים ביום 22.7.07, כשהיה כבן 17 שנים ו-3 חודשים, בתאונת דרכים, והנתבעת חבה בפיצוייו. 2. ממקום התאונה נלקח התובע לבית החולים בנהריה, שם אושפז עד ליום 30.7.07. מצבו ופגיעותיו מתוארים בחוות הדעת הרפואיות שנערכו ע"י רופאים אלה: ד"ר אנג'ל בתחום האורטופדי, פרופ' אהוד קליין, פסיכיאטר, ופרופ' מילר, בתחום הראיה. 3. בחוות הדעת מיום 9.11.08 מתאר ד"ר אנג'ל כי לתובע נגרם שבר בזרוע ימין עם חתכים סביב עין שמאל. החתכים נתפרו, והשבר הצריך קיבוע בניתוח בעזרת פלטה וברגים, והתובע התלונן על הגבלה בתנועת הכתף והמרפק, ועל כאב ובליטה באזור שריר הביספס. בבדיקה היה שיתוף הפעולה מצד התובע חלקי, ולדעתו של הרופא, מצבו של התובע איננו סופי, והוא המליץ על בדיקה נוספת בעוד שנה שנה וחצי. בינתיים נקבעו נכויות זמניות: 15% בגין ההגבלה בתנועות הכתף וכן 20% בגין מצב המרפק הימני. באשר ליכולתו של התובע לשחק בקבוצת כדורגל בליגה, כתב הרופא: "למרות שרוב משחק הכדורגל אינו דורש הפעלת הידיים, ישנן פעולות (כמו הוצאת כדור חוץ) שדורשות הפעלה טובה של הכתף והמרפק. לכן ע"פ מצבו האורתופדי יכול אולי מר הינו לשחק כדורגל במסגרת חברותית אולם אינו יכול לתפקד כספורטאי בקבוצת כדורגל." בחוות הדעת מיום 5.12.09 קבע ד"ר אנג'ל את נכותו הצמיתה של התובע: 10% בגין ההגבלה בתנועת הכתף לפי סעיף 41(4)ב' חלקי למבחנים, וכן 10% נכות בגין ההגבלה בתנועות המרפק לפי סעיף 41(8) למבחנים. סך הכל נכות משוקללת בשיעור של 19% לצמיתות. 4. פרופ' קליין נתן חוות דעת מיום 4.8.09. הוא מציין כי התובע נראה כפי גילו, הופעתו מסודרות, התמצאותו תקינה בכל המובנים ולא נצפו בו סימני מתח או אי שקט פסיכו מוטורי והתנהגותו מותאמת לנסיבות. הוא ענה לשאלות, השיב לעניין, הדיבור היה בשטף ובנפח תקינים. לא נצפו הפרעות בריכוז, הזיכרון היה שמור לכל הטווחים, למעט הזיכרון לאירועי התאונה. השיפוט והתובנה היו תקינים וכך גם ארגון החשיבה, אם כי ניכר עיסוק רב בבעיותיו ומצוקתו. הרופא מתאר עוד כי תקופת השיקום בעקבות התאונה ארכה כשנה ובמהלכה התובע לא למד באופן סדיר ולא חזר לפעילות ספורטיבית. בהמשך חזר לפעילות ספורטיבית בתחום עיסוקו ככדורגלן וסיים חלק מבחינות הבגרות. עקב פציעתו בתאונה קיבל פטור משירות צבאי ולאחרונה קיבל הודעה על סיום פעילותו בקבוצת הנוער של מכבי חיפה תוך אי שילובו בקבוצת הבוגרים. בעקבות התאונה התפתחו אצלו סימני מצוקה נפשיים שהשפיעו על עיסוקו בתחום הספורטיבי. הוא נזקק לטיפול נפשי וטיפול תרופתי. התובע מתקשה להתמודד עם סיום הקריירה שלו בתחום הספורטיבי, ואובחנו אצלו תסמונת פוסט טראומתית ודיכאון. כיום, מסביר הרופא, לא מתמלאים אצלו הקריטריונים האבחנתיים לקיומם של אבחנות אלה ומצבו מתאים לתגובת הסתגלות מתמשכת עם תסמינים דיכאוניים. לאור כל זה קבע הרופא נכות קבועה בשיעור של 10% לפי סעיף 34ב' למבחנים. עוד ציין הרופא כי התובע זקוק לטיפול פסיכולוגי וכי "יתכן שטיפול נפשי יביא לשיפור במצבו והדבר עשוי להפחית במידה מסוימת את נכותו הנפשית." 5. פרופ' מילר נתן חוות דעת מיום 4.2.09, בה הוא מסביר כי בתאונה נגרמה לתובע פגיעה בפניו ובחדר המיון בוצעה תפירה של הפצעים בפנים - בין הגבות ומעל העפעף השמאלי. כחודש ימים לאחר מכן, מצא רופא העיניים ראייה ירודה בעינו השמאלית והומלץ על הרכבת משקפיים. התובע התלונן כי הוא סובל מדמעת ומטשטוש מדי פעם בעינו השמאלית ובבדיקה נמצאה ראייה של 6/7 מימין עם תיקון לקוצר ראייה קל ו- 6/8 משמאל, עם תיקון דומה. נמצאו צלקות בין גבות העיניים ומעל העפעף השמאלי וכן אי סדירות בשוליים התחתונים של הארובה השמאלית. פרופ' מילר מסכם כי "מדובר בגבר צעיר אשר נפגע במהלך תאונת דרכים, גם בפניו, ונזקק לתפרים רבים בין הגבות ומעל העין השמאלית. ייתכן והמכה בפנים גרמה גם לשבר לא סימפטומטי, בשוליים התחתונות של הארובה השמאלית. כיום, כשנה וחצי לאחר התאונה, הנו ג'בר התאושש לחלוטין; טוען אמנם שיש דמעת לעיתים משמאל - בבדיקתו איני רואה דמעת שכזו. קוצר הראייה במידה קלה, מתוקן היטב על ידי משקפיים. למזלו ולשמחתנו חזר לאיתנו. אין כל נכות שהיא, וממילא אין נכות הקשורה לתאונה משנת 2007". 6. מדובר, אפוא, באדם צעיר שנפגע בתאונת דרכים וסובל כיום ממגבלות גופניות בכתף ובמרפק היד הימנית, וכן מנכות נפשית בשיעור של 10 אחוזים. שלושת הנכויות, כל אחת בשיעור של 10 אחוזים, מביאות לנכות רפואית משוקללת בשיעור של 27.1 אחוזים. 7. כאמור לעיל, היה התובע בן 17 שנה + 3 חודשים בעת שאירעה התאונה. באותה תקופה הוא היה תלמיד בבית הספר התיכון בג'וליס, לאחר שנשר מן הפנימייה בכפר גלים, שם למד קודם לכן, דבר שאפשר התמסרות רבה לאימונים ופעילות בקבוצת הנוער של מכבי חיפה, והיה שחקן כדורגל מוכשר. הוא שיחק בתפקיד חלוץ והיה מלך השערים של הקבוצה. על אף שעזב את הפנימיה עוד לפני התאונה, השתכנעתי כי אלמלא התאונה נצפה לו עתיד בתחום הכדורגל לכשיתבגר, אם כי אין לדעת במדויק את מתווה חייו בתחום זה. הוא שיחק בקבוצת עילית, "מכבי חיפה", הצטיין ביכולותיו, ורבים הסיכויים כי אלמלא התאונה היה משתלב בקבוצה בוגרת ומתמיד בכך, תוך השתכרות שמעבר לשילוש השכר הממוצע במשק, לפרק זמן שצפוי היה להימשך, לכל היותר, עד הגיעו לגיל 35 שנה. יש אפשרות כי לאחר מכן תימשך הקריירה הספורטיבית, כמקצוע, בעיסוק של מאמן כדורגל או בענפים אחרים בתחום הספורט, לרבות הוראה בבתי ספר. יחד עם זה, על אף כישרונותיו הברוכים ויכולותיו הגבוהות של התובע בתחום הכדורגל, לא השתכנעתי שישנן או היו בו אותן תכונות של חוסן נפשי ונחישות הנדרשות לצורך קיום קריירה מקצוענית בתחום זה, לאורך שנים רבות, משחקן מצליח. בכל הקשור לעתידו הספורטיבי של התובע, על אף הכישרון המוכח, אנו מצויים בתחום שבו להשערות ולהערכות יש משקל ניכר. 8. עקב התאונה נזקק התובע ל-8 ימי אשפוז. ידו הימנית הייתה בגבס תקופה ארוכה. אחר כך נזקק לטיפולים פיזיוטרפיה, ובהמשך עשה כמיטב יכולתו לחזור לחדש את הקריירה שלו כשחקן כדורגל. אף שבמסמך נ/1 נרשם כי הוא השתתף במשחק מיום 10.11.07 (משחק גביע, החל מהדקה 75 ואילך) שוכנעתי שפרט זה שבמסמך יסודו בטעות. המשחק הראשון שבו השתתף התובע לאחר התאונה היו מיום 16.2.08 ולאחריו, עד ליום 8.3.08, עוד 3 משחקים ובכולם השתתף התובע כשחקן מחליף רק בדקות האחרונות של המשחק. נראה כי שיתוף זה במשחקים מיוסד על כוונה לעודדו בשיקום וכן לראות אם אכן הוא חזר לכושרו. במסמך נ/7 מפורטים המשחקים בהם השתתף מיום 23.8.08 עד ליום 23.5.09. בכל המשחקים האלה לא שיחק התובע את מלוא 90 הדקות של המשחק. בחלק מהם שיחק יותר מאשר מחצית אחת. בהמשך, לאור מצבו והירידה בכושרו, נרשם התובע כשחקן בקבוצת "ניר רמת השרון" במסגרת הליגה הלאומית (ראה ההסכם, נספח 14 לתצהירו של התובע), שם שולב בארבעה משחקים ונאלץ לעזוב. לפי נספח 16 לתצהיר (טופס הסכם שחקנים לעונת 2009-2010) נרשם התובע מחדש כשחקן במועדון הכדורגל של מכבי חיפה, וההסכם מתייחס לעונות הכדורגל שמ- 2009/10 ועד 2013/14. בפועל, כיום התובע לא משתתף בשום פעילות ספורטיבית כשחקן. הוא מנסה לשמור על כושר באימונים ובריצות שהוא מנסה לקיים ללא מסגרת קבוצתית. 9. המחלוקת העיקרית בין הצדדים עניינה השפעת הפגיעה בתאונה על עתידו של התובע כשחקן כדורגל, וכן עתידו כשחקן אלמלא התאונה. לאחר ששקלתי את הראיות מסקנתי הברורה היא כי הפגיעה שנפגע התובע בתאונה שבגינה נותרה לו נכות (אורטופדית ונפשית) בשיעור משוקלל של 27 אחוזים היא בעלת השפעה מהותית, למעשה מכרעת, על עתידו כשחקן כדורגל. עיסוק זה דורש מאמץ פיזי ניכר תוך הפעלת כוח ("תקלים") וצורך בכושר עמידה. אדם הלוקה בנכויות בשיעור זה, במשולב בתחום האורטופדי ובתחום הנפשי, לא יוכל לעמוד בדרישות המופנות אל שחקן באשר לעמידות והפעלת הכוח הפיזי, וגם ההשפעה על כושר העמידה הנפשי, אינה מבוטלת. מקובלת עליי גם העדות של מר איתי מרדכי, מאמן כדורגל במחלקת הנוער של מועדון מכבי חיפה, שלפיה היעדרות משך שנה מן האימונים בגיל 17 בגלל פגיעה בתאונה יש עימה השפעה שבחלקה איננה ניתנת לתיקון על כושרו של השחקן וספק רב אם הוא יכול להדביק את הפיגור בהתקדמותו, שנגרם עקב כך, בעתיד שלאחר מכן (עמ' 25 לפרוטוקול). הלכה למעשה, קטעה התאונה את הקריירה הספורטיבית של התובע כשחקן כדורגל בכל מה שקשור למשחקים בליגת העל ובליגה הלאומית. אלה הן שתי הליגות שיש עימן השתכרות של ממש, לשחקן. 10. יכולותיו של התובע, שאין לו תעודת בגרות, בתחומים שמחוץ לכדורגל הם, פחות או יותר, כממוצע. בהתעלם מהקרירה שהייתה צפויה לו בתחום הכדורגל המקצועני, ואולי בתחום הספורט לאחר מכן, הערכתי היא כי יכולת ההשתכרות שלו, כאמור בהתעלם מהתחומים דלעיל, עולה כדי השכר הממוצע במשק. בנכותו, ניתן להעריך כי הוא איבד כדי רבע מכושר השתכרות זה. 11. בראש הנזק הבלתי ממוני זכאי התובע לפיצויים על פי 27.1 אחוזי נכות ו-8 ימי אשפוז בצירוף הצמדה וריבית מיום התאונה ועד התשלום בפועל. הסכום הוא 51,018 ₪, להיום. 12. לתובע נגרם הפסד השתכרות כתוצאה מן הפגיעה בקריירה הצפויה לו, אלמלא התאונה, כשחקן כדורגל, ככל הנראה, מצליח, בליגה הלאומית ואפשר אף בליגת העל. בליגה זו היה התובע צפוי להשתכר השתכרות העולה על שילוש השכר הממוצע במשק, אולם, בכל מקרה, הערכת ההפסדים כפופה לשילוש השכר במשק, זאת לתקופה שבה הייתה קריירה זאת נמשכת. 13. בהתעלם מתחום הכדורגל והספורט אנו מדברים בצעיר שנפגע כשהיה כבן 17 וחצי שנים. לפניו עוד שנות עבודה רבות, עד הגיעו לגיל 67 (20.4.2057). השכר הממוצע במשק עולה כיום לכדי 8,831 ₪. הנטו עולה כדי 8,215 ₪. הגריעה בהשתכרות עולה לרבע מזה, כדי 2,054 ₪ לחודש. בגין ההפסד הזה, לאורך כל התקופה, אני מעריך את הפיצוי המתאים בסכום של 620,000 ₪. 14. יש להוסיף את הפיצוי המתאים בגין שנות הקריירה שהיו צפויות לתובע, בהסתברות גבוהה, (כפוף לסייגים המפורטים בסיפא לסעיף 7 דלעיל) כשחקן מקצועני באחת משתי הליגות העליונות, במשך תקופה שבכל מקרה הייתה צפויה להסתיים בהגיעו לגיל 35 שנה. יש להוסיף לכך את הפיצוי המתאים בגין סיכויים מסוימים להשתכרות נוספת בתחום הספורט בשנים שלאחר מכן. כל זאת, תוך שמירת המגבלה הקבועה בחוק באשר לשילוש השכר הממוצע במשק. אני מעריך תוספת זו בסכום של מיליון ₪. 15. לאור הנ"ל מתקבלת הערכת פיצויים זו לגבי התובע: א. נזק בלתי ממוני, סך של 51,018 ₪. ב. הפסד השתכרות אלמלא קריירת הכדורגל, סך של 620,000 ₪. ג. הפסד השתכרות בתחום הספורט והכדורגל המקצועי, סך של 1,000,000 ₪. מתקבלת, אפוא, הערכת פיצויים בסכום של 1,671,018 ₪. 16. הנתבעת מחויבת לפי זה בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ וכן הוצאות המשפט, תוך ניכוי מתאים של התשלומים התכופים שהתובע קיבל. החיוב הוא לעוד 30 יום מהיום, אחרת יישא המגיע לתובע הפרשי הצמדה וריבית, מהיום. המזכירות תמציא עותק הפסק לצדדים, בדואר. ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"א, 04 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים. כדורגלידייםדיני ספורט