הוראות החוק בעניין גביית עדות מוקדמת מרוכזות בסימן ח', פרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] (סעיפים 122-116). לפי האמור בסעיף 117 לחוק סדר הדין הפלילי רשאי בית המשפט להחליט, לפי בקשת בעל דין, לגבות עדותו של אדם לאלתר - עדות מוקדמת וזאת אם ראה בית המשפט שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שלא יהיה אפשר לגבותה במהלך המשפט, או אם מצא בית המשפט שיש חשש שאמצעי לחץ, איום, הפחדה, כוח או הבטחת טובת הנאה יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך המשפט. בקשה לגביית עדות מוקדמת כאמור יכול שתוגש על-ידי כל אחד מבעלי הדין, היינו, על-ידי התביעה או הסנגוריה. הבקשה יכולה להיות מוגשת לפני הגשת כתב האישום, היינו כשנפתחה חקירה ועדיין לא הוגש עליה כתב-אישום, או אחרי הגשת כתב האישום. כאשר בקשת עדות מוקדמת מוגשת לפני הגשת כתב האישום, מוקנית הסמכות להחליט על גבייה מוקדמת של עדות לבית-משפט השלום או לבית-משפט מחוזי. במבקש יכול להיות התובע או אדם העשוי להיות נאשם בעבירה. אם הוגש האישום ומוגשת בקשה לגבייה מוקדמת של עדות, מוקנית הסמכות לגבות את העדות לכל שופט של בית המשפט אשר אליו הוגש כתב האישום ושנקבע לכך על-ידי נשיאו; אם נקבעו כבר שופט או הרכב שידון בכתב האישום, מוקנית הסמכות לגבות עדות מוקדמת לשופט שמונה לשמוע את המשפט, אם מונה הרכב לדיון במשפט, חל על העניין סעיף 235 לחוק הנ"ל, הקובע כי מקום שבית המשפט דן בשלושה שופטים או יותר, כל סמכות הנתונה על-פי החוק הנ"ל לבית המשפט, לרבות סמכות לעשות פעולה שבית-משפט נדרש לעשותה, תהיה כל עוד לא הורכב בית-משפט בידי כל שופט של אותו בית-משפט, ומשהורכב, בשעה שבית-משפט אינו יושב בדין, בידי אב בית הדין. כך גם נתפרש הדבר בע"פ 252/73 שולמן נ' מדינת ישראל [2], בעמ' 32, שם התייחס השופט ברנזון לטענת הסניגור, אשר לפיה, מעת שהורכב מותב של שלושה, רק ההרכב המלא כולו מוסמך לגבות את העדות המוקדמת. השופט ברנזון ציין בע"פ 2[ 252/73] הנ"ל, כי אין יסוד לטענה זו, והפנה בקשר לכך לסעיף 206 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965, שהוא סעיף 235 הנ"ל לנוסח המשולב. תוך ניתוח הוראותיו של סעיף 206 (שהוא כאמור סעיף 235 דהיום) ציין השופט ברנזון, כי אין כמובן מניעה לכך כי כאשר הורכב כבר הרכב של שלושה, תיגבה העדות המוקדמת על-ידי ההרכב כולו, אולם החוק מתיר גביית עדות מוקדמת על-ידי שופט אחד. הוא הוסיף וציין כי המחוקק בתבונתו התיר מה שהתיר, ולדעתנו אין כל אפשרות לפרש את החוק. כך שבכל מקרה, כאשר מתעורר הצורך לגבות עדות לפני המשפט, תהיה חובה להרכיב מיד את בית-המשפט כדי שישמע את העדות המוקדמת. לפי לשונו של סעיף 206, ייתכן שאת העדות המוקדמת יגבה שופט אשר בכלל לא יהיה כלול בהרכב שישמע את המשפט. סעיף 117 לחוק סדר הדין הפלילי מדבר על גביית עדות של אדם "לאלתר". הווי אומר, הכוונה לגביית המיידית של עדות מוקדמת. תכליתה של הוראה זו היא להביא לשימורה של עדות כאשר יש חשש שלא ניתן יהיה לגבותה בשלב מאוחר יותר. כי יש ללמוד מעצם השימוש במונח "מוקדמת", כי פירושו של דבר מוקדמת יותר מאשר המועד הקבוע לשמיעת עדות העד ומחוץ לסדר הדיון הרגיל. הכותב מפנה בקשר לכך לב"ש 3[ 28/77]. על-פי האמור בסעיף 118 לחוק סדר הדין הפלילי, עדות כאמור בסעיף 117 תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או אדם העשוי להיות נאשם בעבירה, אלא אם החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפני הנאשם או מי שעשוי להיות נאשם. אם נתקבלה עדות שנגבתה בהתאם להליך שתואר לעיל, ולא הייתה לבעל דין הזדמנות לחקור את העד, יביא בית המשפט עובדה זו בחשבון, בשוקלו את העדות. משפט פליליעדותדיוןעדות מוקדמת