אמנם סוגיית אחריותם בנזיקין של מפעילי אתרי אינטרנט לתכנים שהעלו לאתר צדדים שלישיים מורכבת מאוד, בית משפט זה טרם אמר את דברו לגביה, וערכאות דיוניות נחלקו בה. ברם, הפסיקה הישראלית (שוב, בערכאות הדיוניות) הכירה באחריות של מפעילי אתרים, בנסיבות מסוימות, לתכנים שהעלו צדדים שלישיים לאתריהם (ראו, בין היתר, ת"א (שלום כפר סבא) 7830/00 בורוכוב נ' פורן (לא פורסם); ת"א (שלום ת"א) 32986/03 בושמיץ נ' אהרונוביץ' (לא פורסם); ת"א (שלום תל אביב) 51859/06 דיסקין נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ (לא פורסם); בהקשר של הפרת זכויות יוצרים ראו, ת"א (שלום ת"א) 64045/04 "על השולחן" מרכז גסטרונומי בע"מ נ' אורט ישראל (לא פורסם); לגישה שונה ראו ת"א (שלום תל אביב) 37692/03 סודרי נ' שטלריד (לא פורסם) פסקה 36). כך לדוגמה בפרשת בושמיץ: "אני סבורה שמנהלת סבירה, אשר השתתפה השתתפות פעילה בפורום וקראה וידעה על הדעות המפורסמות בו אשר מהוות לשון הרע, אינה פטורה מאחריות לפרסומים אלה... למותר לציין כי חובת זהירות תוטל על ספקי השירות במקרים מובהקים וברורים, שכן המדובר באמצעי תקשורת המשמש להעברת מידע המסייע לקידום המדע והמחקר ולהעברת דעות ברחבי העולם כולו, ועלֿ-כן יש להגביל מאוד ולצמצם את חובת הזהירות והחלת סעיף 35 לפקודת הנזיקין. יחד עם זאת, מקום בו נעשה שימוש לרעה במדיום האינטרנט יש לבחון כל מקרה לגופו בשאלה אימתי נכון וראוי יהא להטיל חובת זהירות קונקרטית על מנהל פורום כשלוחו של ספק השירות" (סגנית הנשיאה אלמגור). די באלה כדי להבין מדוע לאתרי אינטרנט המאפשרים לגולשים להעלות תכנים משלהם ישנו מעמד מיוחד, המצדיק את מתן האפשרות לנהל נגדם הליך שמטרתו זיהוי נתבע פוטנציאלי - זאת מבלי להביע עמדה לגבי התנאים בהם יהיה ניתן לתבוע אותם ישירות בנזיקין.מחשבים ואינטרנטנזיקיןדיני אינטרנט