שטר חוב להבטחת התחייבויות חוזיות מבוא וטענות הצדדים בפניי תובענה שטרית. הזוכה חב' קורפאי רוזליה נכסים בע"מ (להלן: "התובעת"), אוחזת בשטר חוב שנחתם ביום 5.6.05. הנתבע מינקוב רוני הינו החייב בתיק ההוצל"פ ומי שחתום על שטר החוב. שטר החוב נוקב בסכום 60,000 דולר ונחתם במסגרת הסכם שנחתם בין התובעת לבין חב' אי.אס.די. אוצרות טבע בע"מ (להלן: "החברה"). לטענת התובעת, שטר החוב נחתם לצורך קיום התחייבויות החוזיות שבין התובעת לחברה, ולצורך הבטחת התחייבויות החברה כלפי התובעת. משאלה לא קוימו, קמה העילה לדרוש את פירעון שטר החוב. לטענת הנתבע, חתימתו על גבי השטר מצויה כחתימת ערב בלבד, לחלופין טוען הנתבע כי מלוא התחייבויות החברה כלפי התובעת על פי ההסכם קוימו, ולפיכך על התובעת היה להשיב את שטר החוב לידי החברה. שתי מחלוקות עיקריות אם כן נתגלעו בין הצדדים, האם קמה לתובעת עילה שטרית כאוחזת השטר כנגד החייב, ומחלוקת לגופו של עניין האם החברה קיימה את התחייבויותיה על פי ההסכם שנחתם בין החברה לתובעת ביום 5.6.05. העילה השטרית טענתו המרכזית של הנתבע כי חתם על שטר החוב כערב לפעולותיה של החברה, הנתבע מפנה לאמור בסעיף 3 לתצהיר שתמך בהתנגדות, שם הצהיר הנתבע כדלקמן: "אצהיר כי חתמתי כערב לפעולתה של חברת ESD חברה אשר בה כבר איני עובד". מעיון בשטר החוב, עולה כי שטר החוב מורכב משני עמודים. העמוד הראשון כותרתו שטר חוב, ובחתימות עושה השטר מפורטים פרטיו של הנתבע, שמו המלא, מספר תעודת הזהות וכתובתו. ולכאורה מצויה חתימה שנחזית להיות חתימתו של הנתבע כעושה השטר. בעמוד השני של שטר החוב, שמתחיל במילים: "אנו הח"מ ערבים ביחד ולחוד..." מצויים גם כן פרטיו של הנתבע, שמו המלא, מספר תעודת הזהות, וכתובתו המלאה. מתחת לפרטים אלה מופיעה חתימה שנחזית גם היא להיות חתימת הנתבע. בעין בלתי מקצועית נראות החתימות זהות. 3. הנתבע טוען כטענה מקדמית כי ללא חתימת עושה השטר לא יכולה לעמוד ערבותו יש מאין, ולפיכך ערבותו בטלה ומבוטלת. לתמיכת טענתו כי לא חתם על שטר החוב כעושה השטר אלא כערב בלבד, הזמין לעדות את עו"ד יאיר פנחסי (להלן: "עו"ד פנחסי"), שהעיד בעמ' 23 - 24 לפרו' כי הנתבע חתם בפניו רק בעמוד השני של שטר החוב (ראה עדותו של עו"ד פנחסי מול השורות 25-28). 4. ב"כ התובעת התנגד מתחילת הדיון ועד סופו לכל הרחבת חזית, ובצדק ! הנתבע מעולם לא טען כי חתימתו על שטר החוב כעושה השטר זויפה, והרי אלה מעיקרי הדיון בדיני שטרות. מעיון בבקשת הביצוע, בפרק ו' שבה, הוא הפרק שמהווה את בעילת התביעה בתובענה שטרית, מצוין בסעיף 1 בפרק ו' כי הזוכה אוחזת בשטר בחתימת רוני מינקוב. המילה בערבות מחוקה. כמו כן, בסעיף 7 לבקשת הביצוע, הוסיפה הזוכה בכתב יד כי "החייב חתם על שטר החוב להבטחת התחייבויות..." 5. עינינו הרואות כי הזוכה מעולם לא השתיתה את בעילת התביעה השטרית כנגד החייב בגין ערבותו בלבד. בבקשת הביצוע בפרק ו', שהוא כאמור הפרק שמקים את בעילת התביעה, משייכת הזוכה לחייב חתימה על גבי שטר החוב. נהפוך הוא, המילה בערבות/בהסבה נמחקה. ללמדך, כי העילה המשויכת לנתבע היא עילת משיכת השטר. הנתבע מעולם לא התייחס לטענה זו בבקשת ההתנגדות, ואף לא בתצהיר שתמך בבקשה, דברים אלה אף לא נאמרו בדיון שהתקיים בפני הרשמת כתוארה אז גלר אהרוני, ולראשונה נשמעו בדיון ההוכחות שהתקיים בתיק זה. 6. לו רצה הנתבע לטעון לטענת זיוף בחלק של חתימת עושה השטר בשטר החוב, היה עליו לטעון זאת בשלב ההתנגדות, או אז היתה שוקלת התובעת אם לבדוק את חתימותיו של הנתבע על ידי בודק מקצועי. לעניין עדותו של עו"ד פנחסי, אוכל לומר בלשון המעטה כי עדותו לוקה בחסר ואף תמוהה בעיניי, שכן עו"ד פנחסי העיד כפי שיצוטט להלן, כי כתב ידו מופיע רק על גבי העמוד השני של שטר החוב שם מפורטים פרטי הערבים, וכל העמוד הראשון שם יש לפרט את חתימות עושה השטר לא מולאו על ידו. וכך מעיד עו"ד פנחסי: "ש. רוני מינקוב חתם בפניך על שטר החוב, ואני מראה לך צילום שלו, עמוד ראשון ועמוד שני, נספח ב' לתצהיר, האם אתה הוא זה שמילא את כל הפרטים בשטר החוב או לא? ת. את העמוד הראשון שטר החוב הוא לא בכתב ידי. עמוד השני של שטר החוב, הצד הימני שלושת השורות הם בכתב ידי. ש. היכן במסמך חתם בפניך אדון מינקוב? ת. בתחתית המסמך, מתחת לשלושת השורות שמילאתי בעמוד השני, הוא חתם. ש. מתי שהוא, שטר החוב עובר מידיך לליז אלקיים, האם נכון? ת. כנראה. ש. האם אתה יכול לומר באיזה נסיבות הועבר אליה שטר החוב? ת. אני מניח שהיא פשוט לקחה אותו מהתיק, ליז היתה אצלי מספיק במשרד. ש. מבחינתך כעו"ד של רוזליה וכמי שטיפל בעסקה, כשרוני מינקוב חותם בפניך כערב על שטר החוב, האם החברה היתה אמורה לחתום כחייבת עיקרית על שטר החוב? ת. בוודאי. ש. אני מראה לך את הפרטים של החייב עושה השטר, האם אתה מזהה שם את חתימת החברה? ת. לא. ש. לטענתך כשהעברת את שטר החוב לליז למעט העמוד השני חתימת מינקוב בכתב ידך, העברת שטר ריק, האם נכון? ת. אני לא רוצה לומר בוודאות, אני לא זוכר. זה לא כתב ידי בעמוד הראשון. אני לא חושב שזה היה שטר ריק, היה פה חתום החברה. ש. האם כאן איפה שרשום 60,000 דולר למעלה בראש המסמך, זהו כתב ידך? ת. לא, בכל העמוד הראשון זה לא כתב ידי. 7. יש לזכור, כי עד ההגנה עו"ד פנחסי שימש כבא כוחה של התובעת בעסקה שבין התובעת לחברה, אשר מכוחה נחתם שטר החוב. אם כך, היה מקום לצפות שעו"ד פנחסי ידאג לאינטרסים של התובעת אותה ייצג בעת חתימת ההסכם מיום 6.5.05, וידאג להחתים את החברה כעושת השטר ואת מר מינקוב כערב לשטר. כלל לא ברור כיצד עלה בדעתו של עו"ד פנחסי להחתים את מר מינקוב כערב לגרסתו על העמוד השני של שטר החוב, כשהעמוד הראשון של שטר החוב ריק מפרטים. מחדל זה הינו חמור, שהרי עו"ד פנחסי כב"כ התובעת דאז יודע וידע גם אז כי ערבות ללא חתימה של עושה השטר איננה תקפה. יתרה מכך, יש אף לשמור על זכויותיו של הערב, מי יתקע כף לידו שעושה השטר אכן יהיה אותו חייב שברצון הערב לערוב לו. זה המקום לציין, כי שטר החוב בחלקו השני לא מאזכר ולו ברמז את סכום שטר החוב, את פרטי עושה השטר, ואת פרטי ההתחייבות. עובדה זו פוגמת לכאורה בזכויותיו של הערב, שזכותו הבסיסית לדעת על מה הוא ערב ולמי הוא ערב בטרם יחתום על כתב ערבות. והכיצד עו"ד פנחסי מחתים לכאורה את מר מינקוב על העמוד השני של שטר החוב מבלי שמילא את פרטי שטר החוב בעמוד הראשון. לחלופין, אם קיבל עו"ד פנחסי את השטר לידיו עם הפרטים המופיעים בעמוד הראשון, הכיצד לא שם ליבו כי הערב אותו החתים בשטר החוב מופיע גם בפרטים כעושה השטר? 8. אין זאת אלא, שאין לי כל אמון בגרסת ההגנה. מעיון במסמכים שהוחלפו בין הצדדים, עולה ברורות כי התובעת ביקשה איזה שהוא ביטחון להתחייבויות בהסכם. ממסמך שהעבירה העדה עו"ד ליז אלקיים לעו"ד פנחסי ביום 19.6.05, היא כותבת כי יש להמציא ערבות אישית של היזם ע"ס 60,000 דולר בשיק אישי (ראה נספח ו' לתצהיר אלקיים). אם כך, על עו"ד פנחסי היה לדאוג לערבות אישית מטעם החברה לערוב לכל התחייבויות החברה. שטר החוב כפי שמולא איננו ממלא דרישה זו, שכן שטר ערבות הנחתם ע"י ערב ללא חתימת עושה השטר הינו פגום. לפיכך, אני מקבלת את גרסת התביעה על פיה עו"ד פנחסי רצה להפיס את דעתה של התובעת ולהמציא ערבות בטוחה שתהא שוות ערך ל"שיק אישי" כפי שביקשה הגב' אלקיים. לפיכך, שטר החוב נעשה בידי רוני מינקוב אשר גם חתם עליו כערב. משכך, אין מר מינקוב חתום רק כערב, אלא אף כעושה השטר עצמו בדומה ל"שיק אישי". 9. משלא טען הנתבע בהזדמנות הראשונה, היא הגשת ההתנגדות, לזיוף חתימתו בעמוד הראשון של שטר החוב, וטען בשפה רפה בלבד כי חתם כערב על השטר על אף שבקשת הביצוע מייחסת לו חתימת עושה השטר ולא ערב, הרי טענה כי חתימת עושה השטר היא לא חתימתו היא טענה כבושה ובצדק התנגד לה ב"כ התובעת מהטעם של הרחבת חזית. אף לגוף העניין, אינני נותנת כל אמון בגרסת ההגנה כי חתימתו של החייב מצויה אך ורק בדף השני של שטר החוב, אין כל היגיון מעשי בטענה שעו"ד יחתים ערב לשטר מבלי להחתים קודם לכן את עושה השטר, וכל זאת כשהוא מחתים את הצד שכנגד בעסקה ומבקש להגן על זכויות התובעת אותה ייצג באותה עת. אין זאת אלא שעו"ד פנחסי החתים את מר מינקוב הן על העמוד הראשון והן על העמוד השני של שטר החוב. במאמר מוסגר כפי שפרטתי לעיל, בעין בלתי מקצועית אף נראות החתימות זהות. נוסח ההסכם המחייב הצדדים חלוקים ביניהם, מהו נוסח ההסכם המחייב מיום 5.6.05? האם הנוסח שצורף כנספח א' לתצהיר העד אורן פילטר או שמא הנוסח שצורף כנספח ה' לתצהיר עו"ד אלקיים? יצוין, כי הנסחים של שני ההסכמים שונים מהותית בייחוד לאור המחלוקת שבין הצדדים, האם התקיימו ההתחייבויות שהתחייבה החברה כלפי התובעת, אם לאו. ורק על מנת לסבר את האוזן, בנספח א' צוין כי מהות ההתקשרות הינה: "סיוע בהגשת תוכניות לצורכי קבלת כל ההיתרים..." ובנספח ה' מהות ההתקשרות מוגדרת: "לצורכי קבלת כל ההיתרים והאישורים הנדרשים..." בסעיף 3.2 להסכם, בנוסחו בנספח א' נכתב כי: "היזם מצהיר ומתחייב לסייע לאדריכל בעיריית ת"א לשם השגת האישורים..." לעומת זאת, בסעיף 3.2 בנוסחו בנספח ה', נכתב: "היזם מצהיר ומתחייב לפעול בעירית ת"א לשם השגת האישורים..." כך גם בסעיף 6.4 להסכם בנוסחו בנספח א', העילה לביטול ההסכם מוגדרת בסעיף כדלקמן: "לא התקבלו האישורים לתשלום ו/או פטור מהיטל השבחה בגין התב"ע החלה על הבניין..." לעומת זאת, בסעיף 6.5 להסכם בנוסחו בנספח ה', נכתב: "לא התקבלו האישורים להיתרי הבנייה כפי שחוות דעת האדריכל המצ"ב להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד הימנו..." עינינו הרואות, כי הבדלים משמעותיים בין הנוסחים, כשברור מאליו כי נוסח של הסכם א' שצורף לעד ההגנה מקל עם החברה, ונוסח ההסכם כפי שמופיע בנספח ה' וצורף לעדת התביעה מחמיר עם התחייבויות החברה כלפי התובעת. בנוסח בנספח ה' מתחייבת החברה פוזיטיבית לפעול בעירייה לשם השגת ההיתרים והאישורים וקבלת פטור ממיסים, והכל בהתאם לתוכנית האדריכל שצורפה כחלק בלתי נפרד להסכם. לא כך בנוסח של ההסכם כפי שצרף עד ההגנה, נספח א', נוסח זה מקל עם התחייבויות החברה, ובהסכם זה היא מתחייבת אך ורק להגיש סיוע לאדריכל עד קבלת האישורים והפטור מהיטל השבחה. הנוסח בנספח א' איננו חתום בעמודיו הראשונים של ההסכם, אלא בעמוד האחרון בלבד שם מופיעות החתימות שני הצדדים בחותמת מוטבעת של החברה ועליה חתימה. בנוסח בנספח ה', מופיעות האותיות ר.מ. הנחזים להיות חתימה בראשי תיבות בעמוד הראשון והשני של ההסכם, בנוסף לחתימות החברות בעמוד האחרון. עו"ד פנחסי נשאל בעדותו, האם באיזה שהוא שלב חתם הנתבע בפניו על ההסכם, והשיב כדלקמן: "לא, רוני מינקוב חתם בפניי על שטר החוב כמה ימים מאוחר יותר, זמן מה מאוחר יותר". (עמ' 24 לפרו' שורה 18). עו"ד פנחסי נשאל אם יש ברשותו עותק מקורי של ההסכם, והשיב: "לצערי לא, אני חיפשתי ואני לא חושב שמה שאמרת זה נכון. שתי החתימות היו באותו זמן עד כמה שזכור לי". (עמ' 24 לפרו' שורה 24). עוד נשאל עו"ד פנחסי ע"י ב"כ הנתבע בחקירה ראשית, האם החתימות בראשי תיבות ר.מ. נעשו בפניו? והשיב: "לא. אני לא חושב, כי זה היה אמור להיות שתי חברות ולא בן אדם, זה לא מתאים לא ללירן ולא לאורן". (עמ' 25 לפרו' שורה 4). לגרסת התובעת, ההסכם לא נחתם במעמד אחד אלא נחתם ע"י החברה ואח"כ עבר לחתימת התובעת. חשוב לציין, כי עותק מקורי של נספח ה' הוצג לביהמ"ש במהלך הדיון לעומת עותק מקורי של נספח א' שלא היה בנמצא. זאת ועוד, התובעת המציאה מספר טיוטות ביניהם נספח ד' שהוחלפו בין התובעת לבין עו"ד פנחסי שכאמור היה בא כוחה, ומעיון בנספח ד' עולה כי הסעיפים המהותיים שבו דומים לנוסח בנספח ה' שהציגה התובעת. ייאמר מייד, כי אף העובדה שההסכם נחתם לגרסת עו"ד פנחסי רק בעמוד האחרון שבו היא עובדה תמוהה ביותר שאין לה כל הסבר. מאימתי נחתם הסכם רק בעמוד האחרון? מדוע לא החתים עו"ד פנחסי את הצדדים על כל העמודים, אם על פי גרסתו חתמו הצדדים במעמד צד אחד על ההסכם? מה הקושי היה בלהטביע את חותמות החברות על כל עמוד בהסכם שלא כולל יותר משלושה עמודים? מדוע בחר עו"ד פנחסי להטביע את חותמות החברות אך ורק בעמוד האחרון? שכן מי יתקע כף לידינו, ששני העמודים הראשונים לא יוחלפו? במקרה זה, עדיפה בעיניי גרסת התביעה, כי אכן עו"ד פנחסי לא התרשל במלאכתו וטרח להחתים את החברה על ההסכם בראשי תיבות בשני העמודים הראשונים של ההסכם, כפי שנעשה בנוסח בנספח ה'. אינני שותפה לתמיהה שהעלה עו"ד פנחסי בעדותו, מדוע יופיעו ראשי תיבות ר.מ., שהרי אין זה מתאים לשמו של מנהל הנתבעת אורן או לשמו של מנהל התובעת לירן, וזאת מכיון שכותרת ההסכם הן בנספח א' והן בנספח ה' בשניהם צוין כי מי שמתקשרת עם התובעת הינה החברה באמצעות רוני מינקוב, לרבות ציון מספר תעודת הזהות של רוני מינקוב. אם כך, רק טבעי שיימצאו בהסכם ראשי התיבות של אותו רוני מינקוב, שהוא האיש באמצעותו התקשרה החברה עם התובעת. מסקנתי אם כן, כי הנוסח המחייב את הצדדים ואשר מכוחו נחתם שטר החוב הינו הנוסח של ההסכם כפי שהופיע בנספח ה' לעדות אלקיים. האם עמדה החברה בהתחייבויותיה עפ"י ההסכם? יש לזכור, כי התובעת אשר ענייניה טופלו ולווו ע"י עדת התביעה עו"ד אלקיים הוקמה על מנת לרכוש בניין מגורים בת"א כהשקעה. על פי תצהירה של עו"ד אלקיים, התעניינה התובעת ברכישת מבנה בת"א. מר אורן פילטר מנהל החברה הציג עצמו בפניה כמתווך, והפנה אותה לעו"ד פנחסי אשר הוצג בפניה כמומחה נדל"ן, ואשר עובד יחד עם מר אורן המתווך. לגרסת התובעת, עו"ד פנחסי ביקש להחתים את שני הצדדים על הסכם יזמות, על פיה החברה תבצע את עבודות השיפוץ והבנייה על פי תמ"א 38 עבור התובעת. לאור סירובה הנחרץ של התובעת, הכין עו"ד פנחסי הסכם מצומצם הוא ההסכם הנדון, אשר הטיל על החברה את הטיפול בכל הקשור להוצאת היתרי הבנייה על פי חווה"ד האדריכלית שצורפה, וכן בטיפול בהיטלי ההשבחה ותשלומם על מנת שהתובעת תוכל להתחיל בבנייה בתום שישה חודשים. התמורה בגין התחייבויות אלה סוכמה ע"ס של 120,000 דולר, כאשר מתוכם 10,000 דולר היו אמורים להיות מופרשים עבור שכ"ט האדריכל, ואת היתרה עבור התחייבויות החברה כלפי התובעת. על פי ההסכם צריכה היתה התובעת להפקיד בנאמנות את הכספים אצל עו"ד פנחסי עד לאחר המצאת כל האישורים. לטענת התובעת, לא עבר זמן רב עד שהתברר לה כי לא הוגשו כל בקשות של היתרי בנייה ולא שולמו כל תשלומים בגין היטלים כאלה או אחרים, ולפיכך דרשה התובעת מעו"ד פנחסי להשיב לה את כל הכספים שהופקדו בידיו בנאמנות, אלא שעו"ד פנחסי העביר כספים אלה לידי החברה. עיקר טענת החברה, כפי שחוזר עליה הנתבע בגרסתו וכפי שמחוזקת בעדותו של עד ההגנה עו"ד פנחסי, היא כי מלוא ההתחייבויות הרשומים בהסכם אכן בוצעו. על פי הסכם נספח ה', בסעיף 5.3, צוין כי הכספים יופקדו בנאמנות אצל עו"ד פנחסי רק לאחר שיתקבלו האישורים הבאים: כי אין חובות בהיטל השבחה על הבניין לצורך קבלת ההיתרים. יתקבלו היתרי בנייה המתירים תוספת בנייה של 2 קומות נוספות בבניין בהתאם לחוו"ד אדריכלית. עוד צוין בסייפת הסעיף: "כי למען הסר ספק התשלום יועבר ליזם, היא החברה, רק לאחר שיובהר כי אין כל מניעה להתחלת הבנייה בבניין לתוספת שתי הקומות". זה המקום להזכיר, כי ההסכם נחתם בין הצדדים לאחר שהצהירו בסעיף 3.1 שבו כי ניתן לבנות ולהוסיף לבניין הקיים שתי קומות בצפיפות של עד 11 דירות. והרי לשם כך, נעשתה כל ההתקשרות שבין הצדדים. מאחר ואנו מצויים בעילה שטרית, נטל הראיה מונח על כתפי הנתבע מתחילת הדיון ועד סופו להוכיח כי התמלאו כל ההתחייבויות החברה בהסכם, אשר מכוחו כאמור נחתם שטר החוב. לצורך הוכחה זו, צורף המסמך נ/3 אשר הינו תדפיס מעיריית ת"א, בסעיף 5 שבו ברובריקה המציינת "היטל השבחה"- צוין "לא חייב". מכאן מסקנת הנתבע, כי אין כל חוב של היטל השבחה לעיריית ת"א, ולפיכך מילאה החברה את התחייבויותיה. אני סבורה כי אין מקום להישען על מסמך זה שאין בו בעיניי ולא כלום. ראשית יצוין, כי על גבי נ/3 עולה כי השאילתא שהוצאה מעיריית ת"א הוצאה ביום 20.5.05 עוד לפני חתימת ההסכם, ועל כך נשאל אם כבר במאי 2005 ידעה החברה כי אין כל חוב של היטל השבחה, מה לה כי תתחייב בהסכם היזמות שנחתם כאמור ב- 5.6.05 לטפל בנושא היטל ההשבחה? במקרה הטוב יש בכך הטעיה, ובמקרה הרע גובל הדבר בתרמית. הנחת העבודה מבחינת ביהמ"ש, כי אין החברה והנתבע בעקבותיה ביקשו להונות את התובעת, ולפיכך אכן במועד ההתקשרות לא ידעו כי קיים פטור מהיטל השבחה, ואכן המסמך נ/3 לא מעיד על מאומה, אלא שבאותה עת לא היה כל חוב של היטל השבחה עומד ותלוי. מן הסתם לא היה חוב כזה, שכן לא אושרו עדיין כל תוכניות אדריכליות לתוספת בנייה כזו או אחרת. העד אורן פילטר מנהלה של החברה נחקר בעניין זה בחקירה נגדית, ונתבקש להסביר לביהמ"ש כיצד החברה מילאה את ההתחייבויות עפ"י ההסכם? יש לומר כי מר פילטר העיד בצורה מבולבלת, בלתי סדורה, ולא ניתן היה להבין מעדותו מה עשתה החברה על מנת להצדיק את התמורה שקיבלה מהתובעת. העד מר פילטר נשאל מה התחייב לבצע לפי נוסח ההסכם נספח א', אשר לגרסתו הוא הנוסח המחייב.וכך ענה העד בעמ' 17 לפרו' שורה 15 ואילך: "בעיקרון אנחנו הבאנו את האדריכל בהתחלה לליז, היינו אמורים לקחת את אחת הטיוטות ולעשות את העבודה. ההסכם אומר להביא את כל עניין היטל ההשבחה של תוכנית ע.ג. גגות דרך ליז, היא היתה אמורה לשלם את המיסוי ולסייע לאדריכל". משנשאל העד, איפה הוא רואה בהסכם שכתוב כי ליז מתחייבת לשלם את המיסוי, השיב: "לא אמרתי שזה ליז, אמרתי השבחה או לשלם או להביא פטור". (עמ' 17 לפרו' שורה 19). אם כך, עולה מדבריו של מר פילטר כי החברה היתה צריכה לדאוג לתשלום או לפטור מתשלום היטל בגין תוכנית הבנייה. משנשאל מר פילטר, איפה רשום שהתובעת פטורה מתשלום היטלים בגין תוכנית ע. מרתפים? השיב: "מאוד פשוט. ע. מרתפים אם אתה חותם שאתה לא משתמש בחפירה יש פטור, ולפי תוכנית האדריכל אין ע. מרתפים, וזה כתוב פה במפורש שברגע שאין מרתפים לא יחול היטל השבחה". (עמ' 19 לפרו' שורות 7-8). 8. לטעמי, לא הוכיחה החברה לא בעדותו המבולבלת והבלתי ברורה של מר פילטר ולא באמצעות נ/3 כי פעלה לקבל את היתרי בנייה ופעלה לקבלת פטור מהיטלים. אכן, צודק ב"כ הנתבע בטענתו כי התובעת מעולם לא ביקשה היתרי בנייה בפועל, ולא ניתן לדעת אם יש פטור אם לאו, ואולם זו בדיוק מלאכתה של החברה בהסכם היזמות. החברה אמורה היתה להגיש את הבקשה להיתרי הבנייה על פי תוכנית אדריכלית שצורפה להסכם, והיא זו שהיתה צריכה לדאוג להיטלי ההשבחה, כך שהתובעת תוכל להתחיל בבנייה ללא כל בעיה תוך שישה חודשים. אישורים אלה כאמור לא צורפו, כל שצורף הוא תדפיס מגזברות עיריית ת"א שמפרט את מצבת החובות ותו לא. לא ניתן ללמוד מכך כי יהיה פטור אם אכן יאושרו תוכניות הבנייה בהתאם לתוכנית האדריכלית שצורפה. זוהי כל מלאכתה של החברה, עבור מלאכה זו התחייבה התובעת לשלם 120,000 דולר ואכן שילמה בפועל, ולא הוכח בפניי כי אכן התקבלה התמורה. אם כך, אחת השאלות המרכזיות היא מדוע שוחררו כספי הפיקדון ע"י עו"ד פנחסי כנאמן אם אכן לא מילאה החברה אחר התחייבויותיה? ואכן, מר פילטר העיד בעדותו בעמ' 20 לפרו' מול שורה 31 ואילך, כדלקמן: "....הכספים נמצאים אצלו בנאמנות, הוא היה נאמן שלי. אם הוא החליט לשחרר את הכספים, אז תשאל אותו. ואני אשמח לקבל תשובה על סמך מה הוא שחרר. אכן, עו"ד פנחסי נשאל הכיצד שחרר את כספי הנאמנות ובאילו נסיבות. עו"ד פנחסי השיב כי דיבר עם ליז ולירן מנהל התובעת, והבהיר להם כי החברה מבקשת לשחרר את כספי הנאמנות, ומשהוצג להם המסמך נ/3 הסכימו לשחרר את הכספים. סיטואציה זו מוכחשת ע"י עדת התביעה. לתמיכתה, מצרפת התובעת את נספח י"א (או מש/1) הנחזה להיות מכתבו של עו"ד פנחסי מיום 28.2.06, המופנה אל הנתבע. שם כותב עו"ד פנחסי ומאזכר את ההתחייבויות של החברה כלפי התובעת, ובסעיף 2 להסכם מסכם עו"ד פנחסי ומבקש מהנתבע לפעול לאלתר לקיום החוזה, ולדווח לתובעת על התקדמות בעבודה כולל דיווח על פעולות האדריכל. כמובן שמכתב זה איננו תואם את העובדה, כי כספי הנאמנות שוחררו כבר באוק' 2005, היינו כחמישה חודשים לפני הוצאת המכתב. משנשאל על כך עו"ד פנחסי בחקירתו הראשית, השיב כי הוא לא זוכר שכתב מכתב לנתבע, וכי הוא לא מוצא בניירות שלו עותק ממכתב כזה. משהוצג לו המכתב בחקירה ראשית, אף הכחיש את חתימתו (ראה עדותו בעמ' 25 לפרו' מול השורות 24-29). קשה לי להניח כי נספח י"א זויף ע"י מאן דהוא. המכתב נחזה להיות כתוב על לוגו של משרד עו"ד פנחסי עם הפרטים המלאים של המשרד לרבות כתובתו האלקטרונית, ותמוה בעיניי כי דווקא מכתב זה נעלם מתיקו של עו"ד פנחסי. העדה גב' אלקיים, טוענת בתצהירה כי מכתב זה הוצא על פי בקשתה לאחר שהתברר לה כי לא נעשה דבר לצורך הוצאת היתרי הבנייה (ראה סעיף 26 לתצהירה). שחרור הכספים שהחזיק בהם עו"ד פנחסי בנאמנות אין בהם די כדי להוות ראיה כי החברה עמדה בכל התחייבויותיה. אינני נכנסת לשאלה העובדתית, האם שחרור הכספים נעשה בהסכמת התובעת אם לאו, שכן עו"ד פנחסי איננו בעל דין בתיק זה, ושאלה עובדתית זו איננה מעניינו של הסכסוך שבפניי. רק אוכל לתמוה מדוע היה צריך עו"ד פנחסי לקבל את הסכמתה של גב' אלקיים לאור העובדה כי גב' אלקיים פנתה אליו משום היותו איש המקצוע בתחום הנדל"ן ועליו סמכה. ואם בכל זאת סבר עו"ד פנחסי כנאמן שיש לקבל את הסכמת לקוחותיו, מדוע לא החתימם על הסכמה כזו טרם שחרור הכספים? בסכסוך שבפניי, די לומר כי עצם העברת הכספים לא מהווה ראיה חלוטה על קיום ההתחייבויות. בסופו של יום לא הצליח הנתבע לשכנע את ביהמ"ש כי החברה עמדה בכל התחייבויותיה עפ"י ההסכם, היינו לא הוצג בפניי כל אישור כי נתקבלו היתרי בנייה להוספת שתי קומות, ולא הוצג בפניי כי היתרים אלה פטורים מהיטלי השבחה. לפיכך, אני סבורה שדין ההגנה להידחות. סוף דבר: אני דוחה את ההגנה, ומקבלת את התובענה. כפועל יוצא מכך, אני מחייבת את הנתבע בהוצאות הליך זה בסך של 20,000 ₪, בצירוף הוצאות הליך הביניים בסך 2,500 ₪. כמו כן, אני מורה על המשך הליכי הוצל"פ כסדרם. חוזהשטר חובחובשטר