פיטורים בגלל בקשה להעלאת שכר 1. לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, גמול בגין שעות נוספות והחזר בגין ניכוייים שבוצעו שלא כדין שהגיש התובע כנגד הנתבעת מעסיקתו לשעבר. 2. התובע הוא מכונאי רכב הועסק בנתבעת, המנהלת מוסך (להלן: "המוסך") מיום 15/02/05 ועד למועד פיטוריו ביום 23/04/06. 3. התובע העיד בפנינו כשמטעם הנתבעת העיד מר דני גליק מנהלה (להלן: "גליק"), בנוסף העיד בפנינו מר לביא לופטיג שהיה מנהל העבודה במוסך (להלן: "לביא") בתקופה הרלוונטית. להלן נפרש טענות הצדדים בהרחבה. 4. טענות התובע: א. התובע שרת הנתבעת במסירות כשביום 23/04/06 פוטר מעבודתו על אתר, בעקבות בקשתו להעלאת שכר. ב. התובע זכאי לפיצויי פיטורים בסך 7,216 ₪ ולדמי הודעה מוקדמת בסך 6,100 ₪. ג. התובע זכאי לפדיון חופשה בסך 3,465 ₪. ד. במהלך עבודתו ניכתה הנתבעת משכרו סכומים שונים שלא כדין ומשכך עתר להחזר סכומים אלו בסך 1,186 ₪. ה. שכרו של התובע עמד על סך של 5,000 ₪ נטו בגין משרה מלאה אולם לא קיבל גמול מתאים בגין שעות נוספות שביצע ומשכך עתר לתשלום הסך של 10,850 ₪ בגין שעות נוספות. 5. טענות הנתבעת: א. במהלך חודש פברואר 2006 פנה התובע למנהל הנתבעת ודרש לקבל העלאה בשכר, התובע נענה בשלילה לאור מצבה הכספי של הנתבעת. בהמשך, התובע האט את קצב עבודתו וגרם לעיכובים בטיפול ברכבים בנוסף, איים כי יחבל ברכבי הלקוחות. לאור התנהלותו, איומיו והסכנה שנשקפה לציבור וללקוחות הנתבעת, פוטר מעבודתו על אתר מבלי ששולמו לידיו פיצויי פיטורים. ב. התובע נצל ימי חופשה במהלך העסקתו ואינו זכאי לסכום שתבע מה גם שאף בהתאם לחוק אינו זכאי ל- 17 ימי חופשה כנטען על ידו. ג. אין בסיס לטענת התובע לפיה נוכו משכרו סכומים שלא כדין מה גם שהתובע לא הוכיח מהם הניכויים שבוצעו משכרו. ד. לתובע שולם שכר כולל בסך של 5,000 ₪ נטו. התובע לא בצע עבודה בשעות נוספות ואף לא הוכיח היקף עבודתו כנטען על ידו. דיון והכרעה: 6. בפתח הדברים נציין כי הגענו לכלל הכרעה לפיה התובע זכאי לפיצויי פיטורים, גמול בגין שעות נוספות ופדיון חופשה. 7. פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת: א. במסגרת כתב התביעה טען התובע כי פוטר על אתר ביום 23/04/07 כשלבקשתו קיבל מכתב פיטורים הכולל פרטים שאינם נכונים בכל הנוגע לסיום העסקתו (ראה מסומן נ/1). ב. הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי כחודשיים עובר לפיטוריו, התובע דרש לקבל העלאה בשכרו ומשנענה בשלילה החל לעבוד באופן איטי דבר שהצריך הגברת הפיקוח על עבודתו ובהמשך אף איים לחבל ברכבי הלקוחות. לאור הפגיעה בעסקי הנתבעת ולאור הסכנה הצפויה מאיומיו, פוטר מעבודתו על אתר. התנהגותו של התובע עולה כדי עברת משמעת המצדיקה שלילת פיצויי פיטורים והצדיקה פיטוריו על אתר. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה ולתצהיר גליק מסמך שכותרתו תצהיר, אשר נערך על ידי לביא, שם מופעות טענות דומות לאלו לגביהן טענה הנתבעת לפיהן עקב סירוב הנתבעת להעלות את שכרו, החל לעבוד באופן איטי וכי התובע מסר לגליק "שלא רק שלא יעבוד כראוי, הוא אף ידאג לכך שלא יסגור ברגים של מכוניות". ג. במסגרת תצהירו, טען התובע כי ביום 23/04/07 בקש העלאה בשכרו כשבסופו של אותו יום, פוטר לאור דרישתו זו. בנוסף טען כי לא איים על מנהל הנתבעת וכי עבד בצורה יסודית ויעילה לשביעות רצון הכל. בחקירתו אישר התובע כי בקש העלאה בשכר במהלך חודש פברואר וכי נענה בשלילה (ראה עמוד 7 שורות 16-23 לפרוטוקול הדיון) בהמשך העיד: "ש. דני לא הסכים נכון? ת. לא. הוא אמר שהמצב קשה, והוא שיחרר אותי בימי שישי ואמר שאם הוא יצטרך אותי הוא יזמין אותי. הוא שיחרר אבל אני עבדתי. אני עבדתי כי הוא הזמין אותי. ש. מצד אחד אתה אומר בפברואר התחלת לבקש העלאות. מצד שני בתצהירך , סעיף 2, אתה אומר: ביקשתי מדני העלאה בשכר והוא פיטר אותי מהיום להיום. ת. בגלל שראיתי אחרי יום שישי שעבדתי, וראיתי שאין שום תוספת במשכורת, ביום שישי הוא שחרר אותי, ושוב אמר, המצב קשה, חכה חכה. ש. ואיפה כל הסיפור של הימי שישי בתצהיר שלך? לא מצאת י לנכון לכתוב את זה? ת. אני לא יודע לכתוב בעברית" (ראה עמוד 7 שורה 23; עמוד 8 שורות 1-11 לפרוטוקול הדיון). טענות התובע בנדון הועלו לראשונה במהלך הדיון. ד. באשר לטענת הנתבעת לפיה החל להאט את קצב עבודתו העיד התובע: "ש. כשדני אמר לך, תשמע המצב קשה, האם אמרת לו שאתה יכול לעבוד יותר לאט? ת. לא נכון. אם אמרתי את המלה "לאט" אז זה בהקשר של מכונאים אחרים עובדים יותר לאט ממני. בתקופה שעבדתי הייתי המכונאי הכי טוב במוסך הזה. כל המכונאים שהיו מתחילים לעבוד במוסך הזה היו מתחילים כשהם צמודים אלי" (ראה עמוד 8 שורות 12-17 לפרוטוקול הדיון). במהלך הדיון הציג ב"כ הנתבעת את נ/1 בפני לביא אשר העיד: "ש. האם אתה חתום על המסמך? ת. כן. ש. אתה מסכים עם מה שכתוב שם? ת. לא בהכל. קודם כל שימשתי כמנהל העבודה במוסך. לפי מה שאני קורא במכתב פה, באחד השלבים במשך יום העבודה שמעתי את דני ואת וודים צועקים ומתווכחים. שמעתי את וודים אומר לדני שאם הוא לא יעלה לו את השכר אז הוא יעבוד באיטיות ויכול להיות שהוא גם "לא יסגור ברגים". זה מה שהיה. מעבר לזה אני יכול להגיד שוודים עבד אצלנו במוסך ואני גם מכיר אותו במוסך קודם והוא עובד נאמן" (ההדגשה שלי - א.ע.). (ראה עמוד 10 שורות 18-24 לפרוטוקול הדיון). ובהמשך: "ש. הוויכוח עליו דיברת ששמעת, איפה א תה היית פיזית ואיפה היו הצדדים? ת. אני הייתי במוסך והוויכוח היה בכניסה לאולם העבודה של המסך. כ-10 מ' מרחק. אולי 15. הייתי באמצע אולם העבודה. ש. כשאתה אומר שמה שרשום כאן הוא לא לגמרי מדוייק, אתה מתכוון לזה שלא שמעת שוודים אומר "שלא יסגור ברגים", אלא כמו שהע דת? ת. כמו שהעדתי כך היה ולא כמו שכתוב במסמך. לזה התכוונתי כשאמרתי שהמסמך לא מדויק. ש. מבחינת עבודה, איך היה התובע? ת. מצויין. שום טענה אליו. ש. זה היה כך עד היום שפוטר? ת. שום טענות אליו. כמו שאמרתי. הוא היה עובד נאמן. ש. עובד שאשפר לסמוך עליו? ת. היה מ קבל ממני עבודה ועושה אותה בצורה נאמנה" (ראה עמוד 12 שורות 5-17 לפרוטוקול הדיון). מהימנה עלינו עדותו של לביא לפיה התובע הודיע לגליק כי "יעבוד באיטיות ויכול להיות שהוא גם 'לא יסגור ברגים'" ה. האיום אותו השמיע התובע לפיו "לא יסגור ברגים", טמן בחובו סכנה, הגם ולא בא לידי מימוש ומשכך, אנו סבורים כי הנתבעת רשאית היתה לפטרו על אתר. בנוסף, התרשמנו כי בסמוך לפיטוריו, התובע אכן האט את קצב עבודתו ועבד באופן שאינו משביע רצון. התנהלות זו אינה ראויה אולם בנסיבות העניין לא מצאנו כי יש בה כדי להביא לשלילת פיצויי הפיטורים של התובע. בהתאם למופיע בתלוש השכר לחודש מרץ 2007 שכרו עמד על סך של 5,639 ₪ ומשכך זכאי לפיצויי פיטורים בסך של 6770.71 ₪. לאור קיומה של מחלוקת בין הצדדים ביחס לרכיב זה, הרי שלא מצאנו לפסוק לתובע פיצויי הלנה. 8. גמול בגין שעות נוספות: א. התובע טען כי זכאי לגמול בגין שעות נוספות שכן לטענתו עבד חמישה ימי בשבוע בשעות 07:30-17:00, 9.5 שעות ליום וכן במהלך השנה הראשונה לעבודתו בימי ו' בין השעות 07:30-13:00, 5.5 שעות כשבשנת עבודתו השניה, עבד בימי ו' פעמיים בחודש בלבד. לאור האמור טען התובע כי זכאי לגמול בגין שעות נוספות בסך 10,850 ₪. ב. הנתבעת טענה כי סכמה עם התובע כי שכרו יעמוד על סך כולל של 5,000 ש"ח נטו עבור מסגרת השעות שפורטה לעיל, זאת, בהתאם להסכם העסקה עליו חתם (ראה נספח א' לתצהיר גליק) בנוסף טענה כי התובע עבד משך 8.5 שעות ביום שכן נטל הפסקה בת שעה במהלך יום עבודתו, זאת בשים לב לכך כי החתים כרטיס בבוקר כשרק לאחר מכן לבש בגדי עבודה ובשים לב לכך שהחתים כרטיס בסיומו של יום עבודה לאחר שהתרחץ והתלבש. ג. סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 קובע: "עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 חל לגביו ונקבע לו שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית כאמור בחוק  שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, או הכולל דמי חופשה, תמורת חופשה  או פדיון חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 - רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית וההסכם אושר לענין זה על ידי שר העבודה והרווחה" ד. התובע חתם על הסכם לפיו שכרו יעמוד על סך של 5,000 ₪ נטו עבור שעות העבודה המוסכמות שנזכרו לעיל, בנסיבות העניין אנו סבורים כי הנתבעת ערכה הסכם בדבר תשלום שכר כולל מבלי שקבלה אישור הגורמים הרלוונטים כאמור בחוק הגנת השכר ומשכך מצאנו כי התובע זכאי לגמול בגין שעות נוספות. ה. באשר למתכונת עבודתו העיד התובע: "ש. לגבי תנאי העבודה שלך: יכול להיות שהיית יוצא לשעה הפסקה כל יום? ת. רבע שעה בבוקר, וחצי שעה או ארבעים דקות בצהריים. ש. נכון גם שהחתמת כרטיס מיד כשהגעת לעבודה לפני שהתלבשת ?           ת. נכון. ככה זה היה. ש. נכון גם שהחתמת כרטיס ביציאה אחרי שהתקלחת והתלבשת? ת. התקלחתי והחתמתי. אף אחד לא אמר לי משהו אחר. זה חוק. ש. נכון שחתמת על הטופס "מועמד לעבודה" שאני מציג לך? ת. כן. זו חתימתי. ש. בתצהירך אתה אומר שחתמת עליו לפני שהתקבלת לעבודה? ת. נכון. ש. אבל התאריך פה הוא 27.2.05. ואתה התחלת לעבוד ב-15.2.05. כלומר, שחתמת על זה אחרי שהתחלת לעבוד. ת. לא נכון. לפני שהתחלתי - חתמתי. ש. התנאים בטופס היו מקובלים עליך? ת. לא קראתי מה כתוב כאן. אמרו לי מה כתוב, שאתה מקבל את המשכורת 5,000 ₪ + ביטוח לאומ י + שעות נוספות" (ראה עמוד 9 שורות 3-18 לפרוטוקול הדיון). בהמשך העיד כי:   "ת. בהפסקות היינו כולם ביחד. המוסך היה מת בזמן הפסקה. ש. מבחינת כרטיס - מה היה הנוהל? ת. כולם עשו אותו דבר. אף אחד לא אמר משהו אחר" (ראה עמוד 10 שרות 9-12 לפרוטוקול הדיון). לאור עדות התובע הרי שמצאנו כי ניצל שעת הפסקה אחת ביום ולאור הוראות סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, הרי שעבד משך 8.5 שעות ביום, למעט יום ו' במהלכו עבד 5.5 שעות ביום. הנתבעת טענה כי החתמת כרטיס הנוכחות על ידי התובע נעשתה שלא כדין, בבוקר, עובר להתארגנותו ובסופו של יום, לאחר שניצל את זמן העבודה לרחצה והתארגנות. התובע טען כי התנהלות זו היתה מקובלת בנתבעת וכי הנתבעת לא התנגדה לכך (ראה עדותו בעמוד 9 שורות 5-8 לפרוטוקול הדיון שנזכרה לעיל). מהימנה עלינו עדותו בנדון ולא מצאנו פסול בהתנהלותו זו. לאור האמור מצאנו כי התובע זכאי לגמול שעות נוספות בסך של 5,304.5 ₪. לאור קיומה של מחלוקת בין הצדדים ביחס לרכיב זה, הרי שלא מצאנו לפסוק לתובע פיצויי הלנה. 9. פדיון חופשה: א. התובע טען כי זכאי לפדיון חופשה בגין 17 ימי חופשה בניכוי הסך של 805 ₪ ששולם לידיו בחודש אפריל 2007. הנתבעת טענה כי התובע ניצל ימי חופשה וכי אינו זכאי לקבלת פדיון חופשה כנטען על ידו, בנוסף, התובע אינו זכאי ל-17 ימי חופשה. ב. הלכה היא כי נטל הראיה בכל הנוגע לפדיון חופשה מוטל על כתפי המעביד אשר מחוייב לנהל פנקס חופשות, משלא הוצג בפנינו כל רישום ביחס לימי החופשה אותם ניצל התובע זאת, בשים לב לכך שגליק העיד כי מצויים בידיו דו"חות הנוכחות של התובע (עמוד 15 לפרוטוקול שורה 9), הרי שיש לזקוף עניין זה לחובת הנתבעת ולחייבה בסך של 1955.49 ₪ בגין דמי חופשה. 10. ניכויים שלא כדין: התובע טען כי הנתבעת נכתה משכרו סכומים שלא כדין בסך כולל של 1,186 ₪, אולם לא פרט מהם הסכומים שנוכו משכר, רק בשלב הסיכומים התייחס התובע ופרט הניכויים הנדונים, מדובר בהרחבת חזית אסורה ומשכך איננו נדרשים לתביעה בגין רכיב זה. 11. סוף דבר: א. הנתבעת תשלם לתובע סך של 6,770.71 ₪ בגין פיצויי פיטורים, הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 23/04/07 ועד למועד התשלום בפועל. ב. הנתבעת תשלם לתובע סך של 5,304.5 ₪ בגין גמול שעות נוספות, הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 23/04/07 ועד למועד התשלום בפועל. ג. הנתבעת תשלם לתובע סך של 1,955.49 ₪ בגין פדיון חופשה, הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 23/4/07 ועד למועד התשלום בפועל. ד. הנתבעת תשא בהוצאות התובע בסך 3,500 ₪, הסכום ישולם תוך 14 יום, אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. פיטורים