להלן פסק דין העוסק בנושא ביטול מכירה בהוצאה לפועל: פסק דין 1. המשיב מס' 3 (להלן - "הזוכה") פתח בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה בהליכים כנגד המשיבים מס' 1 ו2- (להלן - "החייבים") למימוש משכנתא שנרשמה לטובתו על מגרש שבבעלותם. ראש ההוצאה לפועל מינה את המשיב מס' 4 לכונס נכסים. כונס הנכסים ערך מכירה פומבית ובעקבותיה ביקש מראש ההוצאה לפועל לאשר את מכירתו של המגרש למבקשים. החייבים הגישו "התנגדות לאישור מכירת הזכויות" בשל פגמים מהותיים בהליכי המכירה ומשום שיש ביכולתם לפרוע את החוב. ראש ההוצאה לפועל הורה לעכב את אישור המכירה ב60- ימים, שבמהלכם יהיו החייבים רשאים "להמציא קונה לפי חוות דעתם", וזאת בתנאי שיפקידו ערובה להבטחת תשלום החוב. משלא הפקידו החייבים את הערובה, אישר ראש ההוצאה לפועל את מכירת המגרש בלי לדון בהתנגדותם של החייבים. אחרי האישור הגיעו החייבים והזוכה להסדר בדבר החזרת החוב והגישו בקשה משותפת לבטל את האישור. בהחלטתו מיום 25.6.00 דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשתם. החייבים הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להרשות להם לערער על ההחלטה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' סירוטה), בפסק דינו מיום 20.2.01, דן בבקשה כבערעור, וביטל את האישור. המבקשים ביקשו להרשות להם לערער על פסק הדין. המשיבים השיבו על הבקשה וברשותי השיבו המבקשים לתשובה. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. 2. טעם החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בדחותו את הבקשה לבטל את אישור המכירה היה ש"האינטרס הציבורי מחייב שהציבור ירכוש אמון במכירה שנעשית על ידי לשכת ההוצל"פ ויידע שעם אישור המכירה רכש הקונה בתום לב את הנכס שבכינוס וכי רכישתו הינה מוחלטת וסופית". אכן, בעבר היתה מקובלת ההלכה כי ראש ההוצאה לפועל אינו רשאי לחזור בו מאישור מכירה שניתן לפי תקנה 68(ב) לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם1979-. טעמה של הלכה זו היה כי: "מטרת חוק ההוצאה-לפועל, תשכ"ז1967-, והתקנות שהותקנו לפיו היא - להחיש ולפשט את הליכי ההוצאה-לפועל. סחבת בהליכים אלה מעודדת אי-קיום התחייבויות ופוגעת ללא צדק בנושים במיוחד בתקופה שבה ערך הכסף יורד, מחירי הנכסים עולים במהירות, והריבית הרגילה איננה נותנת פיצוי נאות לנושה. טובת החייבים שנכסיהם מוצעים למכירה פומבית דורשת, שמציעים רבים ישתתפו במכירה, כדי שיציעו מחירים שאינם נופלים מהשווי של הנכס. דבר זה לא יושג, אלא אם המציע יידע, שתוך זמן קצר יוברר, אם הוא זכה בנכס, והוא לא יהיה צפוי לאחר מכן לסכנה, שהמכירה תבוטל.". (ע"א 555/71 אסתר אמסטרדמר נ' יוסף מוסקוביץ ואח' פ"ד כו1) 793, 800) בשנים האחרונות נשתנו פניה של ההלכה. כך כתבתי באחת הפרשות: "מכירת נכס לשם גביית חוב של בעליו היא מהלך חמור וקיצוני הפוגע בזכות הקניין שלו לשם מימוש זכות אחרת. לפיכך יש להקפיד במיוחד על כך שכל ההליכים ייעשו תוך הקפדה מלאה על הוראות הדין ועל כך שיתנהלו בהגינות וביושר.". (בר"ע 142/94(ב"ש) שפר תעשיות לאטקס בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ פ"מ תשנ"ו(1) 157, 160) באותה פרשה בוטל אישור מכירה שנתן ראש ההוצאה לפועל מן הטעם שניתן על בסיס שומות ישנות ולא מעודכנות. כתבתי שם כי קבלת שומה מעודכנת היא "עקרון כה יסודי וכה מובן מאליו עד שיש לראות בו מעין 'תנאי מכללא' למכירה שאי קיומו יורד לשורש ההליכים ופוגם אותם מעיקרם". בפרשה נוספת עמד בית משפט זה על עילות ביטול נוספות: "קנוניה בין קונה לבין הכונס, או ידיעה של הקונה על הפגמים המהותיים שנפלו בעסקת המכר עובר לקבלת האישור לרשם המקרקעין, כל אחת מהן בנפרד וודאי ששתיהן יחדו, מהוות עילה לראש ההוצאה לפועל לבטל את אישור המכירה שנתן.". (דברי המשנה לנשיא ש' לוין ברע"א 5080/97 אברהם כהן נ' עו"ד דוד רום ואח' פ"ד נב(2) 332; ראו גם רע"א 583/88 פרוקומרץ שטלום נ' שטנדר אריה פ"ד מב(4) 281). 3. בהתנגדות שהגישו העלו החייבים לפני ראש ההוצאה לפועל, בטרם אישר את המכירה, טענות בדבר פגמים מהותיים שנפלו בהליך המכירה. בין היתר טענו כי כונס הנכסים: לא הגיש לראש ההוצאה לפועל דין וחשבון כמצוות תקנה 68(ב); פעל בניגוד לצו המינוי של ראש ההוצאה לפועל, ובכך שלא המציא לראש ההוצאה לפועל "מדי חודשיים דוח פעולות" ובכך ש"מכירת הנכס לא תואמה עם המוציא לפועל, ההצעות לא הובאו לעיונו, וכן לא תואם עימו הסכם המכר". טענות אלה אינן ענין של מה בכך והן מעוררות חשש שהליכי המכירה לא נעשו תוך הקפדה מלאה על הוראות הדין ועל כך שיתנהלו בהגינות וביושר. על ראש ההוצאה לפועל היה לדון בטענות אלה של החייבים לפני שאישר את המכירה, ומשלא עשה כך, דין החלטתו להתבטל (ראו גם ד' בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה חמישית, 2001) 401). 3. לפיכך אני דוחה את הערעור. המבקשים ישלמו לחייבים שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח. הוצאה לפועל