להלן עתירה בנושא פקודת מאסר מזונות בהוצאה לפועל: פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. העותר, עורך דין במקצועו, לא שילם תשלומים בתיק הוצאה לפועל שנפתח לשם גביית מזונות בנותיו. ראש ההוצאה לפועל הוציאה נגדו פקודת מאסר ידנית על סך כ- 20,000 ש"ח, לבקשת אשתו. הפקודה בוצעה, העותר שילם את סכום הפקודה והשתחרר. העותר שלח מכתב אל ראש ההוצאה לפועל בפניה אישית, שלא דרך מזכירות לשכת ההוצאה לפועל, בו העלה טענות שונות נגד מתן פקודת המאסר וכתב לה - "דעי לך, כי אני שוקל בכובד ראש לעתור לפני בית המשפט הגבוה לצדק, על מנת לחייבך בתשלום פיצויים בגין רמיסת חירותי". 2. לאחר שראש ההוצאה לפועל נתנה החלטה, בה איזכרה את על"ע 3954/03 עו"ד שמחה ניר נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל-אביב-יפו, פ"ד נז (5) 844 והפנתה את מכתב העותר ואת החלטתה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, פנה העותר לבית משפט זה בעתירה זו, לצו-על תנאי נגד "הגב' מירה דהן, ראש ההוצאה לפועל", המורה לה לבוא וליתן טעם מדוע לא יוצהר, כי פקודת המאסר הוצאה על ידיה בחוסר סמכות (מחמת אי סבירות קיצונית) והיא לפיכך בטלה; ואם יראה בית המשפט להצהיר כאמור, מדוע היא לא תחויב לפצות את העותר בגין הפגיעה בחירותו שנגרמה בשל ועקב הפעלת פקודת המאסר. 3. כאמור, נשוא העתירה הינו פקודת מאסר שכבר בוצעה. מן העתירה עולה, כי העותר מודע לכך שמדובר במעשה עשוי; הוא טוען למעמד כמי שנפגע מתוצאות המעשה המינהלי וכעותר ציבורי. לעותר שלל טענות בענין דיני פקודות מאסר ידניות. 4. דין העתירה להידחות על הסף. לענין תוקף פקודת המאסר, הרי "בדרך כלל, בית המשפט אינו מוכן לדון בעתירה, אף אם היתה אקטואלית, משעה שנעשתה תיאורטית" (בג"צ 6055/95, 7083 צמח ואח' נ' שר הבטחון ואח', פ"ד נג (5) 241, 249-251). לכלל זה חריג, המתקיים כאשר סירוב לדון בשאלות חשובות עקב הפיכתן תיאורטיות יוביל לכך שבית המשפט לא יוכל לדון בהן לעולם (השווה שם, שם). דא עקא, אף אם נניח שהעתירה שבפנינו מעלה שאלות חשובות, לא מתקיים החריג האמור, כי אין כל מניעה בפני בירור שאלות בענין פקודות מאסר ידניות בפני בתי המשפט. אבאר: ביצוע פקודת מאסר ידנית שהוצאה על ידי לשכת ההוצאה לפועל בשל חוב בעד מזונות, מותנה במשלוח התראה לחייב (סעיף 74(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967; ד' בר-אופיר הוצאה לפועל - הליכים והלכות (מהדורה 5, מאי 2004 (עדכון 6), כרך 1) סעיף 157). לאחר משלוח ההתראה ולפני ביצוע פקודת המאסר, יכול החייב לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה להשהיית הליך או לאי נקיטתו (סעיף 16 לחוק ההוצאה לפועל; ראו בר-אופיר, בסעיף 39); בר"ע (י-ם) 3222/01 אלוני נ' מיטלמן (לא פורסם)) ולאחר מכן, במידת הצורך, לערער על ההחלטה, כהחלטה בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בפני בית המשפט לעניני משפחה או בית המשפט המחוזי (סעיף 80(ב1) לחוק ההוצאה לפועל; ד' בר-אופיר הוצאה לפועל - הליכים והלכות (מהדורה 5, מאי 2004 (עדכון 6), כרך 2) סעיפים 365-367, 371-373; ראו לדוגמה בבר"ע (ת"א) 1773/01 פלוני נ' פלונית (לא פורסם)), יחד עם בקשה להשהיית ההליך או עיכובו עד להכרעה בערעור (סעיף 80(ג) לחוק ההוצאה לפועל; בר-אופיר (כרך 2), סעיף 376. אכן, ככלל, אין מקום לדון בעתירה תיאורטית, אף בסוגיות חשובות, אם ניתן לברר סוגיות חשובות אלה בגדר הליכים קונקרטיים בבית המשפט (ראו: בג"צ 2581/91 סלחאת ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', פ"ד מז (4) 837; ע"א 7175/98 המוסד לביטוח לאומי נ' בר מימון בע"מ (בפירוק) ואח' (לא פורסם); ראו גם בג"צ 5062/97, 7046 איגוד שמאי ביטוח בישראל ואח' נ' מ"י ואח' (לא פורסם)). למעלה מן הצורך אציין, לענין המקרה שבפנינו, כי העותר צירף לעתירתו את ההתראה שקיבל לקראת ביצוע פקודת המאסר ובעצמו טוען כי הוא קיבל אותה 18 ימים לפני ביצוע הפקודה. העותר אמנם טוען כי לא היה כל רמז בהתראה שיצביע על כך שמדובר בפקודת מאסר שונה מפקודת מאסר קודמת, לגביה קיבל התראה במסגרת אותו התיק באותה התקופה; אלא שעל פני ההתראה שצירף העותר - שהינו, כאמור, עורך דין - מתנוסס מספר הליך שונה ממספר ההליך המופיע על ההתראה האחרת נשוא טענתו. 5. אף העתירה לצו על-תנאי בנושא פיצוי, דינה סילוק על הסף. העותר טוען ל"עוולה מינהלית" בת פיצוי בבית משפט זה, תוך הפניה, בין היתר, לבג"צ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות ואח', פ"ד לו (4) 85. ברי - אף מבלי להביע עמדה בנושא "עוולה מינהלית" - כי דינה של העתירה בענין פיצוי להידחות על הסף, לאור אי צירוף כל המשיבים הדרושים (בג"צ 5662/99 עמותת נפגעי הבורסה נ' יו"ר ועדת הבוררים לנפגעי מניות ואח' (לא פורסם)). איני רואה מקום להתייחס לטענות העותר לגופן; ככל שתוכל לקום חבות ב"עוולה מינהלית", החבה בפיצוי בגינה תהא רשות מינהלית. העתירה בנושא הפיצוי הופנתה אל "הגב' מירה דהן, ראש ההוצאה לפועל." מנוסח הצו על-תנאי המתבקש בענין פיצוי וממכתב העותר המצוטט לעיל, עולה כי העותר מבקש כי יוטל פיצוי על גב' דהן באופן אישי. אף שהעותר מאזכר את סעיף 73א לחוק ההוצאה לפועל, שעניינו חסינות ראש ההוצאה לפועל מפני תובענה בגין עוולה (ראו ענין עו"ד שמחה ניר הנזכר) וכן פסקי דין בענין חיוב רשויות מינהליות בפיצויים, הוא לא צירף לעתירה, כמשיבה, את לשכת ההוצאה לפועל, את הנהלת בתי המשפט, את מדינת ישראל או כל רשות מינהלית אחרת העשויה לשאת בפיצוי בגין "עוולה מינהלית". 6. העתירה נדחית על הסף. מאסרמזונותפקודות