צירוף חייב לתיק הוצאה לפועל

פסק דין 1. עניינו של פסק דין זה הוא בערעור שהמערערת הגישה על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל מיום 24.9.03. 2. ביום 24.9.03 החליטה כב' ראש ההוצאה לפועל לצרף את המערערת כחייבת נוספת בתיק ההוצל"פ שבו מתנהלת גביית חוב המזונות מן המשיב 2 (להלן: ההחלטה). 3. כב' ראש ההוצל"פ נימקה את ההחלטה בכך שלתיק ההוצל"פ צורפה חברה אחרת - בזידנס 212 בע"מ (להלן: החברה הראשונה) שרוב מניותיה שייכות לחייב - משיב 2, לאחר שכב' ראש ההוצל"פ קבעה בהחלטתה מיום 15.7.02 כי ראש ההוצל"פ מוסמכת לבצע "מעין הרמת מסך", במסגרת סמכותה ל"עקוב" אחרי נכס שהיה שייך לחייב ואשר "הועבר" לצד ג' רק כדי להתחמק מתשלום החוב. כב' ראש ההוצל"פ ממשיכה ומנמקת בהחלטה, כי החברה הראשונה הפסיקה את פעילותה לאחר מתן ההחלטה ב"אורח פלא" ובמקומה הוקמה החברה - המערערת וכי המערערת, הינה בבעלותו של בוסקילה יעקב שהוא איש קש של החייב - משיב 2. כב' ראש ההוצל"פ הסיקה את המסקנה הנ"ל מכך שכתובתה של המערערת הינה אותה כתובת של החברה הראשונה ועיסוקה זהה לחלוטין לעיסוקה של החברה הראשונה. כב' ראש ההוצל"פ סברה כי המערערת הוקמה על ידי החייב במקומה של החברה הראשונה. טענות המערערת 4. המערערת טוענת על פי מסמכי ההקמה של המערערת, המערערת הוקמה כ- 4 חודשים לפני מתן ההחלטה לגבי צירוף החברה הראשונה. לפיכך קביעתה של כב' ראש ההוצל"פ בעניין זה בטעות יסודה. 5. טענתה העיקרית של המערערת היא כי לראש ההוצל"פ אין סמכות להרים מסך ואין לה סמכות לצרף כחייב, אלא את מי שניתן פסק דין נגדו. דיון 6. אני סבור כי הצדק עם המערערת. "חייב" על פי סעיף 1 לחוק ההוצלאה לפועל, תשכ"ז - 1967 (להלן: חוק ההוצל"פ) - הוא "מי שפסק דין ניתן לחובתו". "פסק דין", מוגדר בסעיף 1 לחוק ההוצל"פ - פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בעניין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בעניין שאינו אזרחי". דהיינו, לראש ההוצל"פ סמכות לצרף חייב לתיק הוצל"פ קיים, רק על פי פסק דין כהגדרתו בסעיף 1 לחוק ההוצל"פ. 7. בפני ראש ההוצל"פ לא היה כל פסק דין לפיו המערערת חייבת חוב כלשהו לזוכה, שעה שהיא החליטה לצרף את המערערת כחייבת לתיק ההוצל"פ. 8. פסק הדין היחידי שמצאתי בעניין צירוף חייב נוסף לתיק ההוצל"פ קיים, הוא פסק דינו של השופט עודד גרשון - בר"ע 1123/00 (חיפה) קריב נ' פרדיס (דינים מחוזי ותקדין), שם נקבע: "צירופו של אדם כחייב נוסף לתיק הוצאה לפועל תלוי ועומד הינו אקט בעל משמעות כבדה ביותר. זאת במיוחד כאשר תיק ההוצאה לפועל שבו מדובר נפתח על פי פסק דין שאינו חיוב כנגד האיש שבאת צירופו מבקשים על שום כך שומה על ראש ההוצאה לפועל שבפניו מובאת הבקשה לצירופו של חייב נוסף להליך תלוי ועומד בפניו, לשקול את הבקשה בכובד ראש בקפידה ובזהירות רבה. מובן מאליו שאין ליתן החלטה בעניין שכזה מבלי לשמוע את הצד המעוניין, היינו את האיש שאת צירופו מבקשים". לפיכך בוטלה שם החלטתו של ראש ההוצל"פ לצרף את החייב הנוסף. 9. ראש ההוצל"פ היה מוסמך לצרף חייב נוסף לתיק רק במידה והזוכה הייתה ממציאה לו פסק דין של בית משפט מחוזי שבו נקבעה הרמת מסמך בין החייב בתיק ההוצל"פ למזונות לבין החברה - המערערת, אולם כל פסק דין כזה לא ניתן ולא הומצא לראש ההוצל"פ. 10. יש להניח כי גם פסק דין כזה גם לא היה יכול להינתן, הואיל וסעיף 6 (א) לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 קובע שתי אפשרויות להרים מסך של חברה - הראשונה, בין החברה לבעל מניה בה והשניה בין בעל מניה לחברה. משמעות הרמת המסך בעניינו היא, כאמור בסעיף 6 (א) לחוק החברות, ייחוס זכויות של החברה לחייב - משיב 2. דע עקא שמשיב 2 אינו בעל מניות בחברה - המערערת, כך שכאמור, לא ניתן כלל להרים את המסך בין החייב - משיב 2 לבין המערערת שאין לו כל מניה בה. (ר' המ' (ת"א) 915/86 רפאלי נ' עזבון שניטמן ז"ל, פ"מ תשנ"ג (2) 133, 155). 11. כללי הצדק הטבעי מחייבים לאפשר לצד אשר אותו רוצים לצרף כחייב את זכות "השמיעה ההוגנת", החלה גם על הדיונים וההחלטות של ראש ההוצל"פ; הדבר נקבע בשורת פסקי דין (ר' בר"ע (ב"ש) 220/84 בן אלי נ' סימון, פ"מ תשמ"ד - 1987 (א) 137, 146 - 147, שם נקבע כי עקרון הצדק הטבעי של "שמיעה הוגנת" חל גם על ראש ההוצל"פ: וכן ר' בר"ע (חיפה) 3955/01 גורן נ' אוזן (דינים מחוזי); בג"צ 361/76 המגדר נ' רפאלי, פ"ד לא (3) 281, 292; ע"א 113/71 שטאובר בע"מ נ' מוחה, פ"ד כ"ו (1) 419 (פסק דין זה מתייחס לראש ההוצל"פ). 12. החלטה על צירוף המערערת כחייבת נוספת לתיק ההוצל"פ מזונות של משיב 2, כאשר החוב הנטען שם הוא בסך של כמיליון ₪, אינו דבר של מה בכך ואין לתת החלטה כזאת על צירוף המערערת, על סמך בקשה ותגובה בכתב. על ראש ההוצל"פ היה לקיים דיון בבקשה כזאת. רק מטעם זה של אי קיום דיון בבקשה והחלטה על פי בקשה ותגובה בכתב, היה מקום לקבל את הערעור. 13. במידה ומוכח לראש ההוצל"פ כי החייב מבריח נכסים לאחר, בסמכותו לעקל את הנכסים, בהתאם להוראת סעיף 43 לחוק ההוצל"פ, לאחר שתוגש לו בקשה מתאימה. לראש ההוצל"פ אין סמכות לצרף אישיות משפטית נפרדת כחייבת נוספת לתיק ההוצל"פ רק מפני שהחייב מבריח אליה, לכאורה או שלא לכאורה, את נכסיו. את נכסי החייב הנמצאים בידי צד ג' ניתן כאמור לעקל. 14. יש להבהיר כי לראש ההוצל"פ סמכות לצרף חייב נוסף לתיק הוצל"פ קיים כאמור, רק על פי פסק דין, כגון שהתביעה הוגשה כנגד כמה נתבעים וניתן בתחילה פסק דין רק כנגד חלק מהם, נפתח תיק הוצל"פ נגדם ולאחר מכן ניתן פסק דין נגד שאר הנתבעים. כיוון שכל הנתבעים חייבים ביחד ולחוד יש סמכות לצרפם לתיק הוצל"פ אחד. המקרה השני המאפשר צירוף חייב לתיק הוצל"פ קיים, הוא שכאשר אדם מסכים להיות מצורף כחייב לתיק ההוצל"פ, כגון ערב לחזרת החייב מן הארץ, המסכים כי במידה והחייב לא יחזור לארץ הוא יצורף כחייב לתיק ההוצל"פ. 15. לפיכך אני מקבל את הערעור ומבטל את צירופה של המערערת לתיק הוצל"פ. 16. המשיבה 1 תשלם למערערת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ ועוד מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל. הוצאה לפועל